בית המשפט המחוזי הוציא צו שאוסר על מכירת הדירה הממושכנת בכפוף לערבות של מיליון שקל. נקבע כי יש להמתין עד לבירור מעמיק של טענות הנושים השונים בתיק
בקשת רשות ערעור שהגיש נושה בהליכי בחדלות פירעון התקבלה לאחרונה ובית המשפט המחוזי בתל-אביב הוציא צו לאיסור דיספוזיציה בדירתו של החייב בכפוף להפקדת ערבות של מיליון שקל. בכך, בוטלה החלטת בית משפט השלום שלא להוציא את הצו ונמנע מבנק לאומי לפעול למימוש המשכנתה על הדירה. השופטת חנה פלינר קבעה שיש להמתין עם המכירה עד שימונה נאמן אובייקטיבי שיבדוק את הטענות של הנושים השונים ואשתו של החייב – שלכולם יש אינטרס בנכס.
מקור החוב של החייב לנושה בפסק בוררות מ-2018 שפסק לטובתו כ-5.4 מיליון שקל. בבקשה שהגיש באמצעות עו"ד תמיר בר-זאב להוצאת צו איסור דיספוזיציה לדירתם של החייב ורעייתו הוא טען כי מדובר בנכס משמעותי לכיסוי החוב וכי החייב ביצע פעולות שמעידות על העדפת נושים פסולה, כמו העברת חצי מהזכויות בדירה לאשתו ורישום הערות אזהרה לטובת עמותה ואדם נוסף בזמן שכבר היה במצב של חדלות פירעון.
הבקשה נדחתה בבית משפט השלום לאחר שהתברר כי על הנכס רובצת משכנתה של בנק לאומי והזכויות הועברו לאישה במסגרת הסכמות שגובשו עם הבנק בהליך אחר. בנק לאומי יוצג בהליך ע"י עו"ד ערן רייף, הרעייה יוצגה באמצעות עו"ד אורי בראון והחייב באמצעות עו"ד עקיבא מאיר.
בין היתר נקבע כי הוצאת הצו תגרום לבנק נזק כיוון שתעכב את מימוש המשכנתה, וכן בזכויותיהם של העמותה והאדם הנוסף – אותם ייצגו עו"ד אייכנשטיין ועו"ד עו"ד משה תורג'מן, שההערות לטובתם נרשמו לאחר שעזרו לחייב לכסות חובות מתוך ציפייה לרכוש את הדירה בהמשך.
מסקנה נמהרת
אבל ההחלטה לא נשארה על כנה שכן לאחרונה קיבלה השופטת חנה פלינר בקשת רשות ערעור שהגיש עו"ד בר-זאב בשם הנושה.
השופטת קבעה כי בית המשפט הגיע למסקנה שאין טעם בצו כיוון שהנושה "לא יראה שקל" מהדירה בכל מקרה בהתחשב בשוויה, בזכויות של אשת החייב, במשכנתה ובהסדרים עם הבנק.
ואולם, השופטת סברה שמדובר במסקנה נמהרת בשלב כל-כך מוקדם של ההליך – עוד לפני שניתן צו פתיחת הליכים ומונה נאמן.
השופטת ציינה כי בתיק קיימים נתונים שמחייבים התייחסות ובדיקה לפני מימוש הדירה. למשל, קיומו של פסק בוררות שמזכה את המערער בסכום גבוה ביותר כשהדירה היא המקור היחיד ממנו יוכל להיפרע. עניין נוסף הוא הפעולות השונות שבוצעו בנכס אחרי מתן פסק הבוררות ומעוררות חשד, כמו העברת הזכויות לאישה ורישום הערות האזהרה לאחר שהעמותה כיסתה חובות של החייב לנושים אחרים.
בנוסף, השופטת ציינה כי עדיין יש מחלוקת לגבי גובה החוב לבנק ושווי הדירה ולכן יש לבחון את האפשרות שבכל זאת יישארו לאחר המכירה כספים לטובת נושים אחרים מלבדו.
לפיכך השופטת קבעה כי יש להמתין עד שימונה נאמן אובייקטיבי שיבחן את טענות הצדדים ויחווה את דעתו לגבי הסיכויים שלהן להתקבל.
השופטת ציינה כי לא ייגרם לבנק נזק משמעותי בהתחשב בכך שהמימוש מעוכב כבר שנים, בעוד שמכירת הדירה עלולה לפגוע קשות בנושים האחרים.
עם זאת נקבע כי מאחר שלבנק ישנו הסדר מורכב עם אשת החייב, ונוכח התרשמות השופטת כי לא ניתן לקבוע כי אין סיכוי לקבלת איזו מטענות המערער – הצו ייכנס לתוקפו בכפוף להפקדת ערבות בנקאית על סך מיליון שקל. לא נפסקו הוצאות.
לפסק הדין בתיק רחד"פ 61609-12-19
- ב"כ המערער: עו"ד תמיר בר-זאב
- ב"כ המשיבים: החייב באמצעות עו"ד עקיבא מאיר, אשת החייב אמצעות עו"ד אורי בראון, הבנק באמצעות עו"ד ערן רייף, הנושה הנוסף באמצעות עו"ד אייכשטיין, העמותה באמצעות עו"ד משה תורג'מן
- בשם כונס הנכסים: עו"ד עידן פרידון
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין