לפסק הדין בעניין א.פ. עיצובים נ' ויסמן ואח'
כתבה כלכלית על חברת אחזקות המחזיקה, בין היתר, ברשת "ביתילי", שימשה את מנהלי "שמרת הזורע" להתנגחות לא ראויה ברשת. פקסים ומיילים הזהירו את ספקי הרשת מפני חדלות פירעון וקריסה כלכלית, הגם שלא היה אמת בדבר. סכסוך על לשון הרע.
במאי 2008 פורסמה בעיתון TheMarker כתבה בעניין הקשיים הפיננסיים אליהם נקלעה חברת כרמל אחזקות, שמחזיקה, בשיתוף עם קבוצת פישמן, ברשת הרהיטים "ביתילי". הרשת עצמה, יש לציין, לא היתה נתונה בקשיים נכון למועד פרסום הכתבה.
עם זאת, ב"שמרת הזורע" ניצלו את הכתבה להתנגחות עסקית צינית במתחרה "ביתילי": בתביעה שהגישה רשת ביתילי לבית משפט השלום בראשון לציון נטען, שנושאי משרה ב"שמרת הזורע" הפיצו בקרב הספקים שלה פקס שכותרתו "'ביתילי' נקלעה לקשיים, חוב מוערך -100 מיליון", וצורף אליו העתק מהכתבה. בנוסף, נשלחו גם מיילים שנכתב בהם: "כנסו לאתר של דה מרקר, 'ביתילי' חדלת פירעון".
עוד נטען, שמנכ"ל "שמרת הזורע" התקשר טלפונית עם ספקים של התובעת והזהיר אותם ש"ביתילי" היא חדלת פירעון ושיש סיכוי שלא יקבלו תמורה בעבור סחורה שסיפקו לה.
לטענת "ביתילי", חרושת השמועות שהפיצה הנתבעים מהווה לשון הרע, ואף גרמה לה לנזקים כספיים של 130 אלף שקל. לטענתה, היא זכאית לפיצוי גם ללא הוכחת נזק, בהיקף של 100 אלף שקל בגין כל אפיק פרסום בו נקטו הנתבעים.
שירות לספקים?
"שמרת הזורע" ומנהליה הכחישו תחילה את המעשים, אולם שינו את גרסתם בדיון. לטענתם, הם לא עברו על הוראות חוק איסור לשון הרע, ובכל מקרה המידע נמסר כשירות לספקים. לדבריהם, מטרתה של התביעה היא להתנגח בהם על שתבעו את "ביתילי" בעניין הפרת מדגם רשום.
השופטת הלית סילש קבעה, כי הוכח שהנתבעים אכן חטאו בפרסום לשון הרע באמצעות פקסים, מיילים וטלפונים. קביעה זו נסמכה, בין היתר, על עדותו של אחד הספקים, לפיה מנכ"ל "שמרת הזורע" פנה אליו טלפונית ושאל אותו אם שלח סחורה ל"ביתילי", ואם לא, הוא ממליץ לו "בחום רב" שלא לשלוח.
העד הוסיף, שהמנכ"ל טען בפניו כי "ביתילי" חדלת פירעון והסיכוי כי תתקבל תמורה עבור סחורה שנשלחה או תסופק, הוא נמוך. ימים ספורים לאחר מכן יידע הספק את "ביתילי" אודות השיחה עם המנכ"ל.
הפרסום גרם לנזק
לאור זאת, קבעה השופטת, כי הוכח שהפרסום עורר בספקים חשש לגבי המשך יחסי העבודה עם התובעת, עד כדי פגיעה בעסקיה.
מדובר בגוף עסקי, "המוצא לנכון להוציא דיבתה של מתחרה רעה, מתוך אינטרס שלא ניתן לראותו אלא כאינטרס כלכלי, ואשר טמונה לצדו האפשרות לרווח או הפסד כספי" כתבה השופטת.
בחישוב הפיצוי לקחה השופטת סילש בחשבון, בין היתר, את העובדה שמנכ"ל הנתבעת ביקש להתנצל בפני התובעת מספר פעמים ובמספר אפיקים, לרבות בבית הדין המשמעתי של איגוד תעשיות הריהוט בישראל. מלבד זאת, הוסיפה השופטת, כי לא ניתן להתעלם מהעובדה כי חרושת שמועות לעניין מצבה הכלכלי של התובעת, רחשו בין הספקים אף ללא קשר לנתבעים.
לבסוף נפסקו ל"ביתילי" פיצויים בסך 140 אלף שקל וכן הוצאות משפט של 40 אלף שקל.
אין פיצוי כפול
עו"ד יקי רנד, העוסק בדיני נזיקין, מסביר כיצד נקבע גובה הפיצוי: "התובעת עתרה לסעד כספי בשני מסלולי פיצוי מצטברים. האחד, בגין נזק ממוני שנגרם לה בפועל עקב הפרסום הפוגעני, והשני, פיצוי ללא הוכחת נזק - בהתאם לתקרה הקבועה בחוק - בגין הפגיעה במוניטין אצל הספקים.
עם זאת, מכיוון שלא ניתן לקבל בעת ובעונה אחת פיצוי כפול, אלא רק את הגבוה מבין השניים, העדיפה השופטת לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בגין שלושה פרסומים שונים ולא בגין הנזק הממוני המוכח, שהיה נמוך יותר".
"פסק הדין שולח אזהרה חמורה לעסקים, שלא להשתלח במתחריהם בניסיון לבצע בהם חיסול ממוקד", מוסיף עו"ד רנד. "התנהלות כזאת לא רק שהיא בעייתית מבחינה מוסרית, היא גם אינה חוקית, בייחוד כאשר לא נעשתה בדיקה מדוקדקת של העובדות טרם הפרסום השלילי".
לפסק הדין בעניין א.פ. עיצובים נ' ויסמן ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.