ביהמ"ש: מכתב שכתבה אישה ביום שבו התאבדה מהווה צוואה
ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א קבע, כי יש להכיר במכתב שכתבה אישה ביום בו התאבדה כצוואה. בכך, דחה בית המשפט את טענת ילדי המנוחה לפיה אין לראות במכתב המורה על העברת רכושה של האישה לחברותיה, כצוואה על פי דין.
בדירתה של המנוחה נמצא מכתב בכתב ידה הנושא את תאריך התאבדותה, ובו מילות פרידה וכן הוראות לגבי חלוקת רכושה.
חברותיה של המנוחה שהן הנהנות ע"פ המכתב עתרו לקיומו כצוואה. ילדי המנוחה התנגדו לקיום הצוואה, וטענו בין היתר, כי המכתב אינו מהווה צוואה מאחר ואינו נושא כותרת של צוואה, אין חתימה של המנוחה על כל עמוד, והוא אינו מנוסח בלשון ציווי.
השופט נפתלי שילה קבע כאמור, כי יש לראות במכתב כצוואה בכתב יד, באשר הוא עונה על כל דרישות החוק - כתוב בכתב ידה של המנוחה, נושא תאריך וחתום על ידה. השופט אף דחה את טענת הילדים בעניין לשון המכתב, וקבע כי החוק קובע במפורש כי צוואה יכול שתהיה בלשון מתנה, מחילה או הודאה או בכל לשון אחרת.
גם העובדה כי המנוחה לא התייחסה לכל רכושה אלא לרכושה העיקרי, כך נפסק, אינה גורעת מתוקף המכתב, שכן החוק אינו מחייב כי הצוואה תתייחס לכלל הרכוש.
לפיכך, נדחתה התנגדות ילדי המנוחה לקיום הצוואה.
- ב"כ המבקשים: עו"ד מנחם אברמוביץ, עו"ד יפעת פוקס
- ב"כ המשיבים: עו"ד ניר בן מאיר
למדור: משפחה וירושה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
