ביהמ"ש העליון - מבחן מעשי לשאלה מיהו 'בן דת אחרת' לצורך חוק השבות
לפסק הדין בעניין ז.ה נגד שר הפנים
מהו המבחן לפיו יקבע מיהו בן דת אחרת לצורך חוק השבות, והאם יכול אדם לחדול מלהיות בן דת אחרת ולשוב אל חיק היהדות לצורך חוק זה? בית המשפט העליון דן בשאלות אלו וקבע מבחן מעשי לשאלת הגדרת אדם כבן דת אחרת, וכי קיימת אפשרות כי יהודי יחזור בו מהיותו "בן דת אחרת".
העותרת נולדה בארץ להוריה יהודים ניצולי שואה. בהיותה בת 25 הרתה לבן זוג קתולי ונישאה לו בכנסייה. לפי הרישום בכנסייה עברה העותרת טקס טבילה. העותרת ובן זוגה התגוררו במשך שנים רבות בגרמניה, במהלכן ביקשה ממשרד הפנים לוותר על אזרחותה שלה ושל בנותיה. בשנת 2001 נפגעה העותרת בתאונת דרכים קשה, לאחר מכן נפרדה מבעלה ואימה נפטרה. או אז, ביקשה העותרת לחזור לארץ וביקשה לקבל אזרחות. העותרת קיבלה פס"ד של בית הדין הרבני המאשר כי היא יהודיה, אך משרד הפנים סירב להעניק לה אזרחות ישראלית מאחר והמירה את דתה.
חוק השבות קובע כי לעניין חוק זה, "יהודי" הוא מי שנולד לאם יהודיה או מי שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת.
השופט הנדל סקר בפסק הדין את הפסיקה הנוגעת לפרשנות המונח 'בן דת אחרת', ובמיוחד את המחלוקת בין הנשיא ברק אשר בחן את המונח על פי "המבחן החילוני",לבין השופט אלון, אשר בחן זאת על פי "עולמה של היהדות וההיסטוריה היהודית", דרך פסיקת ההלכה לדורותיה.
השופט הנדל קבע, כי לגישתו בכל הקשור למונח יהודי שאינו 'בן דת אחרת', מבחן המשפט הישראלי אינו יכול להתנתק ממבחן המשפט העברי, אך בכל מקרה כיום לא קיים מבחן שניתן ליישמו במקרה הקונקרטי. מבחן זה, כך נפסק, ראוי שיתבסס על המשפט העברי במובנו הרחב, ולפיכך כדי שיהודי ייחשב מומר לדת אחרת, עליו לנקוט צעדים קיצוניים - להיכנס לליבה של הדת האחרת, ולכל הפחות לקיים את עיקר המנהגים, המצוות ואורח חייהם של חברי אותה דת.
השופט מלצר קבע כי לגישתו יש להותיר בצריך עיון את שאלת המבחן הקובע להגדרת 'בן דת אחרת', שכן במקרה זה, על פי כל מבחן קיים, נראה שהעותרת אכן היתה בת דת אחרת.
בנוסף, עלתה בפסק הדין השאלה האם יש להכיר בחזרת העותרת מהחלטתה להיות בת דת אחרת ?
מפסק הדין עולה ,כי כל השופטים השיבו על כך בחיוב וקבעו כי לצורך חוק השבות, רשאי יהודי לחזור בו מהיותו "בן דת אחרת", אך השופט רובינשטיין הדגיש כי סיטואציה זו דורשת בדיקה עובדתית יסודית, ואילו השופט מלצר הדגיש כי הדבר מצריך בדיקה משפטית, ובכל מקרה, מאחר ורשויות המדינה טרם נדרשו לטענה זו, אין לפסוק בה במסגרת זו.
לפיכך נפסק, כי במקרה הנוכחי, היתה העותרת בת דת אחרת לאחר שעברה לנצרות, ויש לאפשר לה להוכיח כי שבה לעם ישראל.
- ב"כ העותרים: עו"ד רן חנוך מובשוביץ
- ב"כ המשיבים: עו"ד רועי-אביחי שויקה
לפסק הדין בעניין ז.ה נגד שר הפנים
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
