ביהמ"ש העליון הרשיע את דורס הקופאית בתקיפה והפקרה לאחר פגיעה
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד איתמר ביטון
בית המשפט העליון הרשיע את הצעיר שהואשם בדריסת קופאית בחניון בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש והפקרה לאחר פגיעה. זאת, בניגוד להחלטת ביהמ"ש המחוזי, שלא להרשיעו.
ביום 1.1.06 ביקש המשיב, לצאת במכוניתו מחניון תת-קרקעי בו חנה. הוא סירב לדרישת הקופאית (המתלוננת) לשלם דמי חניה, בטענה כי שעה שנכנס לחניון נאמר לו כי החניה היא חינם. הקופאית מנעה ממנו לצאת מבלי לשלם, ואף ניסתה לחסום את דרכו כשהיא נשענת על חלקו הקדמי של הרכב. בשלב זה, החל המשיב בנסיעה, ולא עצר גם כשראה כי המתלוננת נמצאת על מכסה המנוע. כעבור כעשרים מטרים נפלה המתלוננת ונחבטה בראשה בקרקע, אך המשיב הסתלק מהמקום מבלי להגיש לה עזרה.
בית המשפט המחוזי קבע כי אין להרשיע את המשיב, עקב הנסיבות המקלות שאפיינו, להשקפתו, את האירוע, ובכללן, התנצלות שהביע המשיב בפני המתלוננת במהלך הדיון, ונסיבותיו האישיות, לרבות לימודיו לדיינות והחשש כי לא יוכל להתמנות לכהונת דיין.
השופט לוי קבע, כי אכן לצד המשיב עומדות נסיבות מקלות, כגון סיום בצוע עבודות השירות לתועלת הציבור בהן חויב; נסיבותיו המשפחתיות, ועוד, אך אין בכל אלה כדי להטות את הכף לזכותו מבחינת ההרשעה, לאור חומרת מעשיו. עוד נקבע, כי אין הצדקה במקרה זה למניעת פרסום שם המשיב.
השופטת ארבל ציינה, את הבעייתיות בה נוהל הדיון בבית המשפט המחוזי, כאשר השופט ניהל מעין הליך גישור בין המתלוננת לבין המשיב: "קשה להניח שבסיטואציה מעין זו יסרב המשיב להתנצל ושהמתלוננת לא תיאות למחול לו. אכן, נראה שאף לא אחד מבין השניים עמד בפני בחירה חופשית אמיתית ושאמרותיו היו תוצאה של שאיפה כנה" כתבה השופטת.
השופט דנציגר הוסיף, כי בית משפט קמא שגה בכך שנמנע מהרשעתו של המשיב. "ככל בן אנוש גם שופט טועה. השופט הוא בשר ודם ומותר לו לטעות". כתב השופט.
בנוסף לעונש שניתן לו, גזר בית המשפט על המשיב שנה מאסר על-תנאי, וכן פסילה למשך 3 שנים, אשר תחילת מניינן ביום מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי.
- ב"כ המערערים: עו"ד מיכאל קרשן
- ב"כ המשיבים : עו"ד בועז קניג
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
