ביהמ"ש: הסכם שיתוף לא רשום הוא בעל תוקף חוזי בלבד כלפי צד ג'

מאת: אורנית אבני-גורטלר, עו"ד | :

לפסק הדין בעניין יעקב זילברשטיין נ' ק.ל.ר.ג. יזום והשקעות בע"מ

בימ"ש השלום בראשון לציון דן בשאלה שטרם הוכרעה על ידי בית המשפט העליון: האם הסכם שיתוף שלא נרשם יכול לחייב צד שלישי, ואם כן - באילו תנאים ומהם הגבולות של כוחו של ההסכם, ככל שיש לו כוח כזה?

השופט שאול מנהיים דן בשאלה כיצד יש לפרק את השיתוף בחצר בנכס, אשר לגביה ולגבי המבנה עצמו נערך הסכם בשנת 1975 שמעולם לא נרשם בלשכת רישום המקרקעין.

התובעים טענו, כי את השיתוף יש לפרק לפי החלוקה ההיסטורית שנהגה בין הבעלים כפי שהתגבשה סופית בהסכם מ-1975 ובתשריט שהוכן בעקבותיו. לטענתם, מכח חובת תום-הלב, תקף הסכם שיתוף גם כלפי מי שרכש חלק בנכס נשוא הסכם השיתוף לאחר כריתת אותו הסכם, אם ידע על ההסכם.

השופט מנהיים קבע, כי טענות התובעים "הולכות צעד אחד רחוק מדי". לדבריו, אכן חובת תום הלב משמשת בין השאר כלי משפטי המאפשר להתגבר במקרים המתאימים על דרישות צורניות, אולם אין לקבל את הטענה, כי הסכם שיתוף לא רשום הוא בעל תוקף קנייני הזהה לזה של הסכם שיתוף רשום, ובלבד שהבעלים החדש ידע עליו. לדברי השופט: " כלפי צד שלישי שידע על הסכם השיתוף, מוסיף הסכם השיתוף לחול מכח חובת תום הלב; אולם תחולה זו תחולה חוזית היא, ולא קניינית".

בהתאם לכך נקבע, כי הסכם השיתוף אינו מחייב, וכי יש להורות על פירוק השיתוף בנכס בדרך של חלוקה, בהתאם לחוות דעתו של מומחה שמונה מטעם ביהמ"ש.

לפסק הדין בעניין יעקב זילברשטיין נ' ק.ל.ר.ג. יזום והשקעות בע"מ

למדור מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

קטגוריות


שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך