בג"ץ דחה עתירת ארגוני יוצרים נגד הרשות השנייה בגין מיעוט הפקות מקור
לפסק הדין בעניין איגוד מפיקי סרטים וטלוויזיה בישראל ואח' נ' הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו ואח'
בית המשפט העליון דחה עתירותיהם של ארגוני היוצרים והזכייניות רשת וקשת כנגד הרשות השנייה וקבע, כי על אף שהתנהגות הרשות אינה חפה מביקורת, החלטותיה סבירות ואין הצדקה, כי בג"ץ יתערב בהן.
הזכייניות רשת וקשת זכו בשנת 2006 במכרז שנערך ע"י הרשות השנייה בנוגע לשנת השידורים 2006, במסגרתו התחייבו לפעול ע"פ כללים שקבעה מועצת הרשות, שהורו בין היתר, כי על הזכייניות לעמוד במכסת מינימום של הפקות מקור מסוגה עילית (תכניות דרמה, תרבות ותיעוד). מאחר והזכייניות לא עמדו בכללים אלה, הטילה עליהן הרשות כעבור כשנה, קנסות כספיים וחייבה אותן להשלים את מכסת יצירות המקור בלוח השידורים של שנת 2008.
במסגרת עתירות שהוגשו לבג"ץ, טענו ארגוני היוצרים שהרשות השנייה אינה אוכפת כראוי את המחויבויות החלות על הזכייניות. לטענתם, היה על הרשות לפעול ביעילות ובמהירות ולנקוט בסנקציות קיצוניות יותר כלפי הזכייניות נוכח אי עמידתן בתנאי המכרז, וביקשו להורות על שלילת זכיונן. הזכייניות מצידן, טענו כי החלטות הרשות ככל הנוגע לאי עמידתן במכסת הפקות מקור, ובהן הטלת עיצומים כספיים ניכרים, נעשו שלא כדין.
השופטת חיות דחתה את העתירות בקובעה, כי אין עילה להתערב בהחלטות הרשות השנייה, שעל אף שהתנהלותה שאינה חפה מביקורת, אינן לוקות בחוסר סבירות המצדיק התערבות בג"ץ.
נקבע, כי המחוקק הסמיך את הרשות השנייה להעניק זיכיונות פרטיים לשידורים והטיל עליה את החובה לפקח ולהתוות את קווי פעולת הזכייניות. החוק, כך נקבע, אף מקנה לרשות סמכות רחבה לפעול לשם קיום הוראותיו, בין היתר, באמצעות הוצאת כללים שהינם בגדר חקיקת משנה. משכך נקבע, כי הכללים הקובעים, בין היתר, כי על הזכייניות לפעול לקידום היצירה המקורית הישראלית תוך העמדת מכסת מינימום של הפקות מקור מסוגה עילית שעליהן לכלול בלוח השידורים, נקבעו במסגרת סמכותה החוקית של הרשות.
עם זאת, מתחה השופטת ביקורת על התנהלות הרשות, הן בגין העיכוב בהטלת הסנקציות על הזכייניות והן משום שהיה ראוי, כי הכללים יפורסמו ברשומות טרם הכללתם במכרז.
לעניין עתירת ארגוני היוצרים נקבע, כי נכון הוא, שהזכייניות הפרו את התחייבויותיהן לעמוד במכסה מסוימת של הפקות מקור, אולם הרשות, על אף שעשתה זאת בשיהוי ניכר, הטילה עליהן בסופו של יום סנקציות כלכליות וחייבה אותן להשלים את מכסת ההפקות. החלטה זו, כך נקבע, הינה סבירה ואין הצדקה להטלת עונש כה חמור כשלילת זכיון.
לעניין עתירות הזכייניות נקבע, כי על אף שהתנהלות הרשות בעייתית, כאשר לא פרסמה את הכללים ברשומות כיאה לחקיקת משנה, אין בכך כדי לפטור את הזכייניות מהתחייבויותיהן ע"פ המכרז, ביודען, כי הכללים הינם חלק מתנאיו. נפסק, כי הזכייניות, שלא הלינו על צירוף הכללים למכרז טרם חתימתן עליו, אינן יכולות להתנער מתוקף הכללים, רק משום שגילו בדיעבד, כי לא עמדו בהתחייבותיהן.
נוכח התנהלות הרשות כאמור, לא חויבו ארגוני היוצרים בהוצאות ואילו הזכייניות חוייבו בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ש"ח בלבד.
- ב"כ העותרים: עו"ד רון דרור, עו"ד אופיר מנצ'ל
- ב"כ המשיבים: עו"ד רון גזית, עו"ד בנימין רוטנברג, עו"ד אמיר ונג
לפסק הדין בעניין איגוד מפיקי סרטים וטלוויזיה בישראל ואח' נ' הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו ואח'
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
