בג"ץ אישר הקמת מוזיאון בירושלים במתחם שהתגלו בו שרידי בית קברות מוסלמי
מהם גבולות המותר והאסור בפיתוח ובנייה של מתחמים שנתגלו בהם, מתחת לפני הקרקע, עם תחילת העבודות, ולאחר השלמת כל הליכי התכנון, שרידי קברים ועצמות אדם ?
בית המשפט העליון הכריע בסוגיה זו וסוגיות נלוות, וקבע, כי במקרה הנוכחי, בניית מוזיאון הסובלנות בירושלים, בכפוף לנקיטת אמצעים לטיפול בשרידי הקברים שהתגלו בשטח, עומדת במבחן החוקתיות והסבירות המינהלית, וניתן להכשירה.
על-פי הליכי תכנון בנין עיר שקיבלו תוקף סופי, עומד לקום במרכז ירושלים מבנה המיועד להיות מוזיאון שתוכנו נסב על ערך הסובלנות בין עמים ובין אדם לאדם. במהלך פיתוח השטח, נמצאו עצמות אדם ושרידי קברים בחלק של כ 12% מהמתחם.
רשאית, נקבע, כי ערך כבוד המת הוא חלק ממושג כבוד האדם, וככזה, זוכה להגנה חוקתית, ונוגע בציבור כולו.
השופטת פרוקצ'יה קבעה, כי צרכי החיים בפיתוח, בבנייה, בקידמה, ובהגברת רווחת האדם, גוברים במקרה זה על כיבוד המתים באתרים היסטוריים. זאת, בין היתר בהתחשב בעובדה כי לא מדובר בבית קברות מוכר, אלא במתחם בו התגלו שרידי קברים עתיקים מתחת לפני הקרקע, אשר לא היו ידועים בציבור, ואשר אינם מהווים מקור לזיקת השתייכות בעלת עוצמה לפרט ולציבור.
נקבע, כי תנאי למימוש תכנית המוזיאון הוא התחייבותן של בעלות המיזם להימנע מפגיעה בשרידי הקברים המצויים בשטח באמצעות העתקתם לאתר בית קברות חלופי, או באמצעות בניית "רצפה צפה" המותירה חלל אוויר בין רצפת המבנה לבין פני הקרקע.
- ב"כ העותרים: עו"ד מוחמד סולימאן אגברייה
- ב"כ המשיבים: עו"ד ר' יאראק
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
