עונש מזערי לנהגת שגרמה למות אופנוען

רשלנות רגעית של הנהגת לעומת מהירות קיצונית של הרוכב , הובילו את בית המשפט להסתפק ב-45 ימי עבודות שירות ו-30 חודשי פסילה

"היה עולם ומלואו עבורי, נהג בי כנסיכה": כך, כשהיא ממררת בבכי, תיארה אישה בבית המשפט לתעבורה בבת ים את בעלה ואבי בתה, שנהרג במרץ אשתקד בתאונת אופנוע. המנוח נכנס בעוצמה ברכב שבו נהגה הנאשמת, אלמנת טרור ואם ל-2. השתיים התחבקו במהלך הדיון. השופטת שני שטרן גזרה על הנאשמת 45 ימי עבודות שירות, לצד עונשים נלווים.

התאונה הקטלנית התרחשה, כאמור, בתחילת 2024: הנאשמת (50) - נפגעת פעולות איבה שבעלה נרצח ב-2007 מפגיעת רקטת קסאם - נהגה בשעת ערב על כביש החוף מדרום לצפון, ולקראת מתחם ה"סינמה סיטי" האטה והחלה לפנות ימינה, תוך שהיא מאותתת, עדי להיכנס לתחנת דלק. באותו זמן רכב המנוח בכיוון נסיעתה, במהירות שמוערכת בכ-180 קמ"ש.

שילוב פניית הנהגת ימינה בלי להסתכל במראה עם מהירות הרכיבה הוביל לתוצאה הטראגית שבו האופנוען התנגש ברכבה בעוצמה, ומאוחר יותר נפטר מפצעיו בבית החולים. הוא הותיר אחריו אישה ובת. הנהגת הועמדה לדין והורשעה, במסגרת הסדר טיעון, בגרימת מוות ברשלנות.

בשלב הטיעונים לעונש נשמעה, מטעם המאשימה, אלמנת הרוכב שתיארה בבכי את תלאותיה מאז לכתו, ואיך חייה וחיי בתה השתנו לבלי היכר. היא סיפרה שבעלה היה "עולם ומלואו עבורה" ו"נהג בה כנסיכה", ומשכך חסרונו מקשה עליה ועל בתם, ושינה את חייהן מן הקצה אל הקצה.

מנגד הצביעה ההגנה על מהירות רכיבת המנוח כשיקול מרכזי להקלה בעונש. במהלך הדיון פנתה הנאשמת ברעדה לאלמנת הרוכב, השתתפה בצערה והתנצלה, והשתיים התחבקו וניחמו האחת את השנייה. "למראה זה לא נותרה עין יבשה באולם", תואר בגזר הדין.

רשלנות רגעית ונמוכה ביותר

השופטת שטרן הגדירה את רשלנות הנהגת כ"רגעית וברף הנמוך ביותר", זאת בניגוד לרשלנותו התורמת של המנוח, אותה כינתה - על רקע מהירותו המוערכת בזמן התאונה - "ברמה הגבוהה ביותר".

שיקולים נוספים להקלה בעונש, שאינם קשורים לביצוע העבירה, מצאה השופטת הן ברקע האישי של הנהגת, והן בעברה התעבורתי - המסתכם ב-2 הרשעות בלבד, מסוג ברירת משפט, לאורך למעלה מ-30 שנות נהיגה, דבר המלמד על היותה נהגת זהירה ושומרת חוק.

אשר לנסיבות חייה האישיות של הנאשמת, צוין בגזר הדין ש"ניכר כי התאונה וההליך המשפטי השפיעו עליה באופן משמעותי", וכי "קיימת סימטריה קשה בין הנאשמת לאשת המנוח - שתיהן נאלצו לגדל ילדים לבדן, לאחר מות בני זוגן בנסיבות טראגיות". במסגרת זו הוצג לבית המשפט מסמך המלמד על מצבה הנפשי "אשר אינו פשוט, לשון המעטה".

על הרקע הזה כיבדה השופטת את הסדר הטיעון המקל, וגזרה על הנהגת עונש מזערי בדמות 45 ימי עבודות שירות, 30 חודשי פסילה ופיצוי למשפחת המנוח בסך 8,000 שקל. כמו כן נגזרו על הנאשמת 7 חודשי מאסר על תנאי, ותקופה זהה כפסילה מותנית.

• ב"כ המאשימה: עו"ד אפרת רותם
• ב"כ הנאשמת: עו"ד ליאן זמיר חצרוני ועו"ד דביר נגר

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.