אין לחייב בעל נכס בארנונה כאשר חוזה השכירות הוארך בעל פה מידי שנה
לפסק הדין בעניין עיריית נשר נגד לפידות
על מי מוטלת החובה לשלם ארנונה כאשר הנכס מושכר, וחוזה השכירות הוארך מידי שנה בעל פה בהתאם לאופציה הקבועה בו ? לטענת העירייה, החוזה הסתיים כעבור שנה אחת, ומשנה זו ואילך, על בעלי הנכס לשאת בחובות הארנונה שנצברו.
בית משפט השלום בחיפה קבע, כי השוכר הוא זה שהחזיק בנכס בשנים בגינן נצבר החוב, ולכן אין לחייב את בעלי הנכס לשלם חוב זה.
הנתבעים השכירו נכס שבבעלותם, כאשר בחוזה השכירות צוין, כי החוזה הינו לשנה, עם אופציה להארכה למשך שנה נוספת. החוזה הוגש לעירייה, והשוכר אכן שילם את חשבונות הארנונה במהלך השנה הראשונה. החוזה הוארך בעל פה בהתאם לאופציה הקבועה בו, ובתקופה זו הופסק התשלום הסדיר, והצטברו חובות ארנונה.
ע"פ החוק, כאשר בעליו של נכס משכיר אותו לאחר, הופך השוכר למחזיק החב בארנונה. כאשר תקופת השכירות מסתיימת, יש למסור על כך הודעה לעירייה, על מנת להפסיק את החיוב.
השופטת תמר נאות פרי קבעה, כי הוכח שהאופציה מומשה, וכי השוכר החזיק בנכס בשנים בהן נצבר החוב.
השופטת דחתה את טענת העירייה לפיה יש לחייב את בעלי הנכס בחוב הארנונה כיוון שהם לא הודיעו לה על הארכת השכירות. נקבע, כי האחריות להודיע על סיום השכירות היתה של השוכר ולא של הבעלים, וכל זמן שהעירייה לא קיבלה הודעה כזו מהשוכר, היא לא היתה רשאית לשנות את רישומיה לגבי מחזיק הנכס, ולהחזיר את רישום המחזיק לשם הבעלים.
לפיכך, נדחתה תביעת העירייה נגד בעלי הנכס, והיא אף חויבה לשלם להם 13,000 ש"ח הוצאות משפט.
לפסק הדין בעניין עיריית נשר נגד לפידות
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
