חיפוש פסקי-דין

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: מדובר בפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שבו הועלתה תביעה להכיר במחלת ריאות קשה של התובע כתאונת עבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי ולתורת המיקרוטראומה. התובע, שעבד במרכז למחקר גרעיני במשך כ-40 שנה, טען כי גופו נפגע מהחשיפות לחומרים מסוכנים כמו ג'ינקלין, עופרת ואסבסט במהלך עבודתו. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעת התובע בתגובה על כך שאין בסיס לקשר סיבתי בין מחלתו לבין עבודתו. בעקבות דחיית התביעה, התובע פנה לבית הדין, שביקש חוות דעת מומחה - ד"ר סקולסקי, אשר קבע לאחר בדיקה כי יש קשר סיבתי בין עבודת התובע למצבו הרפואי. במהלך משלוח שאלות הבהרה, המומחה שינה את מסקנותיו אך לבסוף חזר על דעתו כי קיים קשר סיבתי משמעותי בין השניים. בית הדין קיבל את חוות הדעת ושקל כי התובע אינו סובל מגורמים נוספים או מחלות אחרות שיכולות להשפיע על מצבו הרפואי. פסק הדין קובע לבסוף כי מחלת הריאות ממנה סובל התובע מהווה פגיעה בעבודה, ומחייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לתובע הוצאות משפט.

תוצאה: התביעה התקבלה, ומחלת הריאות של התובע הוכרה כפגיעה בעבודה. המוסד לביטוח לאומי נדרש להזמין את התובע לוועדה הרפואית לקביעת דרגת נכותו ולשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח.

לצפייה

תקציר AI: פסק דין זה עוסק בתביעתה של נילי בר סיני, אלמנתו של יורם בר סיני ז"ל, אשר נורה למוות בפעולת איבה. התובעת ביקשה פיצוי מהביטוח הלאומי על הוצאות שריפת גופתו של המנוח, כיוון שלא נערכה קבורה מסורתית. המחלוקת המרכזית בתיק היא האם המונח "קבורה" בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה כולל גם שריפת גופה. התובעת טוענת כי הפרשנות צריכה להיות תכליתית, המאפשרת לה לקבל החזר עבור ההוצאות על פי רצונו של המנוח. הנתבע טוען לעומת זאת, כי הביטוי "קבורה" מתייחס אך ורק להליכים של קבורה באדמה, ולכן אין זכאות לתשלום בגין שריפת גופה. בית הדין האזורי לעבודה סקר את המונחים המשפטיים, הפסקי דין הקודמים ופסקי דין השוואתיים, והחליט לדחות את תביעת התובעת, תוך שמציין שאין מקור חוקי המאפשר מימון הוצאות בגין שריפת גופות, אשר לא נחשבת קבורה במובן המקובל.

תוצאה: התביעה נדחתה, ואין זכאות לתשלום הוצאות בגין שריפת גופת המנוח, מאחר שהמחוקק לא הסדיר את האפשרות הזו בחוק.

לצפייה

לצפייה לרכישה הזדהה

לצפייה

לצפייה

לצפייה

לצפייה

לצפייה

לצפייה