חיפוש פסקי-דין

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

תקציר AI: במסגרת תביעה שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב בתיק ת"א 12222-08-14, עמד בית המשפט בפני מחלוקת בין חוות דעת רפואיות של מומחים מטעם הצדדים לגבי נכות שהטוען טוען שנגרמה כתוצאה מאירוע. בשל אי-הסכמה להסכמה על גודל הנכות הרפואית, החליט כב' השופט למנות מומחה רפואי עצמאי מטעם בית המשפט, בתחום האורתופדיה, על מנת לקבוע ממצאים רפואיים בנושא. המומחה ייבחן את קיומה של נכות זמנית או צמיתה, אחוז הנכות, אם קיימת החמרה עתידית המתרחשת בעקבות האירוע, הקשר בין המצב הרפואי לאירוע, מגבלות תפקודיות, צורך בטיפולים עתידיים וכושר העבודה. שני הצדדים יוגישו למומחה את כלל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים תוך 14 יום, כשעלות שכר המומחה תחולק שווה בין הצדדים. מועד הגשת חוות דעת המומחה נקבע ל-1 במאי 2015, עם אפשרות לצדדים להגיש שאלות הבהרה. לאחר קבלת החוות דעת, הצדדים יוגשו תחשיבי נזק בהתאם ללוחות זמנים שנקבעו. בית המשפט יבחן אפשרות להציע פשרה בין הצדדים לאחר קבלת הנתונים ולבסס את המשך ההליכים בהתאם. הדיון שהייתה אמור להתקיים ב-31 במרץ 2015 בוטל לצורך המשך השלמת החומר.

תוצאה: בית המשפט מינה מומחה רפואי עצמאי לבירור ממצאי רפואיים בתביעה והורה על הגשת חוות דעת ותחשיבי נזק, והדיון מתעכב עד לקבלת הנתונים, כשבקשה להמשך פשרה נאומתת.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בפניה לבית משפט השלום בעכו הוגשה תביעה כספית על ידי חברת ביטוח נגד הנתבע, בעקבות מקרה ביטוח שדווח על ידו. התביעה דרשה את תשלום דמי השתתפות עצמית בסך 2,109 שקלים, לאחר שהתובעת שילמה סכום פיצויים לצד שלישי בגין התאונה. הנתבע הגיש התנגדות באיחור וטען כי האיחור נבע מטעות משרדית במשרד עורכי הדין שלו, וכן כי הודיע על התנגדותו לתשלום תגמולי הביטוח אך אין עליו חובה לשלם את השתתפות העצמית. בית המשפט דחה את בקשת הארכת המועד להתנגדות לאור היעדר טעמים מיוחדים להתארכות, במיוחד מאחר שטעות משרדית אינה נחשבת כטעם מיוחד במקרים אלה. בהמשך, נקבע כי הנתבע הודה כי הוא בעל פוליסת הביטוח ומכיר בחובתו לשלם השתתפות עצמית. הובהר כי התביעה המשטרה בנוגע לתאונה נסגרה עקב מצבו הרפואי של הנתבע, אך הודעה מאוחרת מצד הנתבע עצמה מעידה על כך שאיבד שליטה ברכב, מה שנתפס כאשמתו בתאונה. כמו כן, נקבע כי התובעת מילאה את חובותיה כששלחה מכתב לנתבע בדבר סיום התביעה בפשרה ואפשרה לו להגיש התנגדות, אך התנגדותו לא הייתה מפורטת או מבוססת. הפסיקה שהובאה בהחלטה מבהירה כי זכות ההתנגדות של המבוטח אינה זכות מוחלטת וכי עליו לפעול בתום לב בלי להכביד על חברת הביטוח בהעלאת טענות סתמיות. לפיכך, בית המשפט דחה את בקשת הארכת מועד ואת ההתנגדות, וחייב את הנתבע בתשלום הוצאות ישיבה בסך 1,500 שקלים.

תוצאה: בית המשפט דחה את בקשת הארכת מועד להגשת ההתנגדות ואת ההתנגדות עצמה, וחייב את הנתבע בתשלום דמי השתתפות עצמית והוצאות משפט בסך 1,500 שקלים.

לצפייה לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

תקציר AI: התובעת, שעבדה כאם בית ואחראית מטבח בבית אבות במשך 10 שנים, טענה לפגיעה בגב כתוצאה מעבודתה הפיזית הכוללת אריזת ציוד והסדרת מחסנים במשך כ-7 חודשים בלבד. היא תיארה את עבודת האריזה ככפופה ומכבידה, עם הרמת ציוד מגוון במשקלים שונים ותנועות חוזרות ונשנות. עם זאת, בית הדין קבע כי לא הוכחה תשתית עובדתית מספקת לתביעת מיקרוטראומה, שכן תנאי ההכרה דורשים הוכחת פגיעות זעירות בעקבות תנועות דומות וחוזרות במשך תקופה ממושכת. התשומות של התובעת כללו עבודות שונות מסוגים ומשקלים שונים ולא עבודת אריזה מונוטונית המספקת בסיס להכרה במיקרוטראומה. יתר על כן, הטיפול בתובענה התמקד בתקופת עבודה קצרה יחסית (5 חודשים + חודשיים בבית אבות אחר), שלדעת בית הדין אינה מספיקה להיווצרות נזק מיקרוטראומטי. בנוסף, התובעת לא פירטה את העובדה שבין ינואר למרץ 2012 ביצעה גם תפקיד אם בית שאינו בעל מאפיינים מיקרוטראומטיים. לפיכך, בית הדין קבע שהעובדות שהוצגו אינן מבססות קשר סיבתי בין העבודה לפגיעה ונדרש לדחות את התביעה.

תוצאה: התביעה להכרה בפגיעה בגב ממיקרוטראומה נדחתה, ללא צו להוצאות, עם אפשרות לערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.

לצפייה לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה