חיפוש פסקי-דין

תקציר AI: בבית המשפט המחוזי בחיפה ניתן צו כינוס לנכסי חייב במסגרת הליכים לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. במסגרת ההחלטה, מונה הכונס הרשמי ככונס לנכסי החייב ונקבע עיכוב יציאתו מן הארץ, במקום צווים קודמים שהוצאו בעניינו. הוחלט על ביטול הגבלות שהוטלו על רישיון הנהיגה שהוטלו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, במידה שהן נוצרו לפני מועד צו הכינוס. החייב נדרש להתייצב בפני הכונס או מנהל מיוחד לצורך חקירה, להפקיד 600 שקלים לחודש לטובת הנושים, ולהגיש דו"ח תקופתי של הכנסות והוצאות בהתאם להוראות הכונס. כל ההליכים המשפטיים נגד החייב עוכבו והוטלו עליו הגבלות על ניהול חשבון הבנק כך שיהיה מותר לנהל אותו ביתרת זכות בלבד ללא שימוש בכרטיסי אשראי או פנקס שיקים. העיקולים שהוטלו על משכורת החייב ובחשבון הבנק בוטלו, והכספים שנחסמו יעברו לקופת הכינוס. מיטלטלין מעוקלים שנמצאו יחויבו להימכר ע"י מערכת ההוצאה לפועל לטובת קופת הכינוס. צו הכינוס ירשם ברשומות הרשם המקרקעין ורשם המשכונות. נקבע מועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל, וצוין כי פרסום הצו יתבצע על ידי הכונס הכולל התראה לנושים וזימון לאסיפה. מונה מנהל מיוחד לניהול נכסי החייב, אשר ישמש כגורם לזימון הנושים והחייב, וידון בתכנית הפירעון ואפשרות מתן הפטר לחייב. החייב נדרש להמציא עותק מהחלטה זו לכל תיקי ההוצאה לפועל ולטובת הודעה לנושים תוך 60 יום.

תוצאה: הוצאה צו כינוס לנכסי חייב, מינוי כונס ומנהל מיוחד, עיכוב יציאה מהארץ, ביטול עיקולים והגבלות על הנהיגה, וקביעה למעמד משפטי בהליך פשיטת רגל כולל מועד לדיון ובחינת אפשרות הפטר.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בתיק זה נדונה תביעה בנושא נזקי כלי רכב בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה ב-2013 בצומת הגבעה הצרפתית בירושלים, בין שני כלי רכב שנעו בכביש המוביל ממעלה אדומים דרך ירושלים לכיוון תל אביב. התובעת הראשונה דרשה שיבוב נזקים בסך 17,388 ש"ח, והתובעת השנייה דרשה הפסדים בסך 1,940 ש"ח, כאשר הדיון המרכזי עסק בשאלה מי אחראי לתאונה. שני הנהגים שהיו מעורבים בתאונה הציגו גרסאות מנוגדות: נהג אחת מהרכבים טען כי התאונה נגרמה כאשר עצר ברמזור אדום ורכב הנתבעת פגע בו בעת שניסה להתחמק, בעוד נהג הנתבעת טען לרכב השני סטה בפתאומיות שמאלה וגרם לתאונה. ניתנו עדויות נוספות שהיו על הרכב הנתבעת בעת התאונה, והערכות הנזקים ונקודות הפגיעה בכלי הרכב נבחנו יחד עם מיקום כלי הרכב לאחר התאונה. בית המשפט קבע כי בוחן כל הראיות, כולל תמונות וסדרי מיקום הרכבים, ונראה כי גרסת הנהג של התובעת מהימנה יותר ומציאותית, בעוד שגרסת הנתבעת פחות תואמת לשכל הישר ולראיות. לפיכך התקבלה הגישה כי האחריות לתאונה מוטלת על רכב הנתבעת. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובעת הראשונה את סכום התביעה המלא לצד הוצאות משפט, וריבית והצמדה עד לפירעון מלא, וכמו כן לשלם את סכום התביעה של התובעת השנייה בתנאים דומים.

תוצאה: נקבע כי הנתבעת אחראית לתאונה וחויבה בתשלום שיבוב נזקים לתובעות, כולל הוצאות משפט וריביות, בתוספת תשלום תוך 30 יום או עם הפרשי הצמדה וריבית לאחר מכן.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: התובעת, חברת שכירות, וטוענת כי הנתבעים הפרו את חוזה השכירות שלא שילמו דמי שכירות וזכו להודעת ביטול החוזה. הנתבעים, זכיינים שהפעילו בית קפה בקניון, טענו כי נטשו את המקום רק לאחר שמשיבה פרצה למושכר וגרמה נזק, כולל גניבת ציוד והחלפת מנעולים. בנוסף טוענים הנתבעים כי המשיבה הקימה מאגר גז בלתי חוקי בסמוך לבית הקפה המסכן אותם, וכי היו ליקויים והתנהלות בלתי תקינה של המשיבה כלפי המקום, מה שפגע בהפעלת בית הקפה. הנתבעים הציגו טענות וכרטסת הוצאות והשקעות של מעל למיליון וחצי שקלים. התובעת טענה שהנתבעים חייבים לספק את כל דמי השכירות, כולל תוספות לפדיון, וכן טענה לסכומים לא ספציפיים כמו חוב חשמל ודמי שכירות עתידיים. בית המשפט קבע כי התביעה אינה מתאימה לסדר דין מקוצר בשלב זה, לאור הצורך בבירור מקיף עם ראיות ובהתחשב בטענות ההגנה והקיזוזים הגבוהים. הורה לאפשר לתובעת לתקן את כתב התביעה ולהגישו בסדר דין רגיל, ונתן לצדדים אפשרות להגיש כתבי הגנה וכתבי תביעה שכנגד בהתאם.

תוצאה: בית המשפט ביטל את ההליך בסדר דין מקוצר, התיר לתובעת לתקן ולחדש את כתב התביעה בהליך רגיל, והורה שהוצאות הצדדים ישאו כל אחד בעצמו בשלב זה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בפני בית הדין האזורי לעבודה בירושלים הוצגה בקשה לאיחוד דיון במספר תביעות שהוגשו נגד אותו מעביד, בנוגע לעילות תביעה דומות כגון פיצויי פיטורים, דמי הבראה ופדיון חופשה. התובעים טענו כי איחוד הדיון ייעל את ההליך כיוון שמדובר בשאלות משפטיות ועובדתיות דומות. הנתבעת התנגדותה, וטענה כי קיימות שונות עובדתית בין התיקים, אשר מונעת היתרון שבאיחוד הדיון. השופטת דנה בבקשה על פי תקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה, המאפשרת איחוד תיקים עם שאלות משפטיות או עובדתיות דומות, במטרה לייעל את ההליך ולחסוך בהוצאות וזמן. עם זאת, השופטת הבהירה כי אף שקיים דמיון בעילות התביעה, מדובר בתיקים שבהם העובדות שונות – כגון תקופות עבודה שונות, מועדי פיטורים שונים וסכומי תביעה שונים. מכל זאת, זיהתה השופטת כי איחוד התיקים לא יועיל אלא יסרבל ויאריך את ההליך. כמו כן נדחתה בקשת התובעים לדיון בתיקים בזה אחר זה, היות שהתיקים הוגשו בזמנים שונים ומטופלים על ידי מותבים שונים בבית הדין, ולכן לא ניתן לכנסם לפסיקה משותפת או קידום דיונים בהתאם. לבסוף, הוחלט לדחות את הבקשות, ולהטיל על התובעים לשאת בהוצאות של הנתבעת, בסך 1,800 ש"ח, אשר ישולמו תוך 30 יום, כשאחריו יחולו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

תוצאה: הבקשה לאיחוד הדיון בתיקים נדחתה, כמו כן נדחתה בקשת התובעים לדיון בתיקים בזמנים מאוחרים יותר, והוחלט כי התובעים ישאו בהוצאות הנתבעת.

לצפייה לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

תקציר AI: התובע הגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד החלטת פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי, שהפסיקה את זכאותו לדמי אבטלה רטרואקטיבית לאחר שאושרה בעבר. במקביל, הגיש בקשה דחופה לביטול עיקול כספים שהוטל בעקבות ההחלטה. בית הדין הורה לעכב את הליכי הגבייה עד לקבלת פסק הדין, אך למרות זאת נפסלו כספים מהתובע בעיקול טרם מתן ההחלטה המעכבת. לאחר בקשת התובע לבזיון בית הדין, הוחלט להחזיר לתובע את הכספים שנתפסו במסגרת העיקול בתוך 30 יום, אך הנתבע ביקש לעיין מחדש בהחלטה, וטען שסיכויי התביעה קלושים וכי השבת הכספים עלולה להביא להחטאת הדין. בית הדין קיבל את הבקשה לעיון מחדש, והחליט לדון בעניין השבת הכספים במעמד שני הצדדים. הדיון נדחה לבקשה של התובע, והצדדים הציגו את טענותיהם. לאחר בירור הדברים, נקבע כי יש להחזיר את הכספים אך בתנאי שהמתובע יפקיד ערבות בנקאית בשווי הסכום שנתפס, להבטחת השבת הכספים במקרה שתביעתו תידחה בסופו של הליך. בנוסף, הובהר כי תיק התביעה יועבר להוכחות בפני מותב בעניין זכאות התובע לדמי אבטלה ולגיטימיות השלילה הרטרואקטיבית של הזכאות. התובע אף טען כי עוקלו כספים נוספים מעבר לסכום דמי האבטלה, והנתבע אישר כי קיימים חובות נוספים, אך הטענות הללו ייבחנו רק לאחר שתוגש בקשה רשמית לכך.

תוצאה: בית הדין הורה להחזיר את הכספים שנתפסו בעיקול תוך הפקדת ערבות בנקאית בשווי הסכום, והפנה את התיק להוכחות בפני מותב לבירור זכאות התובע לדמי אבטלה והליכי השלילה הרטרואקטיבית.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: התובע ביטח את ביתו ותכולתו, כולל מחשב נישא עם פרמיה נוספת לכיסוי גניבה מחוץ לבית. ב-20/7/14 נגנב המחשב מבית המלאכה שלו, והוא דרש את סכום הביטוח. הנתבעת סירבה לשלם בטענה שהפוליסה מכסה גניבה מחוץ לדירה רק כשהמחשב מוצמד ומוגן בפיקוחו או של נציגו. התובע טען כי בית המלאכה מוגן באזעקה, והוא נמצא בסמוך לביתו בזמן האירוע, וכי סוכן הביטוח הבטיח כיסוי גם בבית המלאכה. בדיון הודה שקרא את הפוליסה, ונציג הנתבעת הבהיר כי האזעקה לא נחשבת להשגחה אנושית כפי שנדרש. טענת התובע כי סוכן הביטוח הבטיח כיסוי זה לא הוכחה מאחר שהסוכן לא הובא להעיד. בנוסף, נקבע שהפרמיה משקפת את סיכוני הביטוח והסתברות הגניבה, וכי השגחה אנושית נחוצה בכדי למנוע הונאה ולצמצם סיכונים, ואזעקה לבדה לא מספיקה. לפיכך, התביעה נדחתה והתובע חויב בהוצאות משפט בסך 200 ₪, עם אפשרות לערעור לבית המשפט המחוזי. פסק הדין ניתן בהיעדר הצדדים בתאריך 26 בפברואר 2015.

תוצאה: התביעה נדחתה בשל הפרת תנאי הפוליסה המחייבים השגחה אנושית, והנתבעה פטורה מתשלום דמי ביטוח בגין הגניבה; התובע חויב בהוצאות משפט.

לצפייה לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה