חיפוש פסקי-דין

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

תקציר AI: התובעת הגישה תביעה להכרה בפגימות ביד ימין, ביניהן שחיקת סחוס בסיס אגודל ותסמונת תעלה קרפאלית, כתאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי. לאורך עבודתה בחברת ייצור תרמוסטטים, ביצעה תנועות פיזיות חוזרות ונשנות שכללו אחיזת מכשיר והברגה במשך שעות רבות ביום, בקצב מהיר של מאות תרמוסטטים ביום. מומחה רפואי מונה על ידי בית הדין, בחרינת התנאים העובדתיים ושלל גורמי סיכון נוספים, קבע כי קיים קשר סיבתי למעלה מ-50% בין תנאי עבודתה לבין הפגימות בשתיים מתוך שלוש הפגימות שנבדקו, והחמרה שלישית בתסמונת תעלה קרפאלית שנבעה משילוב של מנגנון מכאני ומחלת רקע. המומחה הסביר כי הפגימות נגרמו עקב מנגנון מיקרוטראומה (פגיעות זעירות חוזרות), ולא כחלק מתהליך מחלה כרונית הגורם לשחיקה. הנתבע ערער על חוות הדעת בטענה לשינויים בעובדות והיעדר הסכמה עליהן, אך בקשותיו למינוי מומחה נוסף נדחו. בית הדין העניק משקל רב לדברי המומחה, מכיוון שאין פגמים בחוות הדעת והיא מבוססת ומנומקת היטב. כתוצאה מכך, בית הדין קיבל את התביעה, אשר קובעת כי הפגימות טעונות הכרה כתאונת עבודה על פי הוראות החוק, ופסק כי הנתבע ישא בהוצאות התובעת.

תוצאה: התביעה להכרה בפגימות ביד ימין כתאונת עבודה התקבלה; נקבע כי הפגימות נגרמו כתוצאה מתנאי העבודה, והנתבע חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: העתירה עסקה בבקשת העותרת לקבל תעודת פיזיותרפיסטית לפי סעיף 58(ב) לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, המאפשרת לקבל תעודה למי שהייתה בידו תעודת הכרה לפי המשטר הקודם ביום הרלוונטי. העותרת, שהוסמכה כפיזיותרפיסטית בצרפת, עלתה לישראל והחזיקה תעודות הכרה זמניות, אך אלו פגו לפני יום ההתחלה החוקי של ההסדרה החדשה. היא טענה כי בשל עיכובים ברשות המינהלת לא קיבלה בזמן את התעודה וראויה להיחשב כזכאית לפי הוראת המעבר. המשיבים טענו שהעותרת לא עמדה בתנאי החזקה בתעודה במועד הרלוונטי ולכן אינה זכאית לתעודה על פי סעיף 58(ב) אלא רק להיבחן בבחינה מיוחדת לפי סעיף 58(ה). בית המשפט התייחס לפרשנות הלשונית והתכליתית של סעיף 58(ב) וקבע כי הוא מחייב החזקת תעודה אקטיבית ולא רק זכאות תיאורטית, וכי העותרת לא הוכיחה פנייה מוקדמת לרשות ולפיכך לא ניתן לראותה כשחזקה על החזקת תעודה במועד הרלוונטי. גם טענת העיכוב המינהלי נדחתה כי לא נראה העיכוב בלתי סביר או מוצדק. בית המשפט הוסיף כי בעניינה ניתן להחיל הוראת מעבר לפי סעיף 58(ה), המאפשר בחינה מיוחדת, אך העותרת לא ניצלה אפשרות זו במלואה. כן נדחתה בקשתה לסעד מן הצדק שאינו מתיישב עם הוראות החוק המפורשות. לסיכום, בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי הורה להמשיך במדיניות המינהלית שהחילה על העותרת, תוך שמירה על חופש העיסוק במסגרת ההליכים החוקיים והבחינות המחייבות.

תוצאה: העתירה נדחתה; לא ניתן לעותרת תעודת פיזיותרפיסטית לפי סעיף 58(ב) לחוק; הומלץ להיבחן בבחינה מיוחדת לפי סעיף 58(ה); סעד מן הצדק לא ניתן; כל צד ישא בהוצאותיו.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בעניין זה נדונה תאונת דרכים שבה פגע רכב משאית ברכב פרטי בעת שהאחרון היה חונה על המדרכה בהמתנה ליציאת רכב חונה אחר. התובעת טענה כי המשאית דרסה את רכבה בעת שעמד במקום, בעוד שהנתבע הראשון טען כי הרכב הפרטי החל בנסיעה לאחור וכתוצאה מכך אירעה התאונה. לאחר שמיעת עדויות ובחינת הראיות, בייחוד עדותו של עד מטעם התובעת, נקבע כי האחריות המלאה לתאונה מוטלת על הנתבע הראשון, נהג המשאית. בית המשפט דחה את עדות הנתבע וטען כי הפנייה של משאית גדולה במקום צר ללא צפירת אזהרה הייתה רשלנות. בהתאם לכך, נפסק כי הנתבעים, כולל חברת הביטוח, ישליכו פיצוי לתובעת בסך כ-19,872 ש"ח, הצמוד למדד ונושא ריבית מרגע התאונה ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, יישאו הנתבעים באגרת המשפט, בתשלום שכר העד מטעם התובעת, וכן שכר טרחה לעורך דין בשיעור 7%. התשלום ייעשה תוך 30 יום מרגע קבלת פסק הדין.

תוצאה: בית המשפט קבע כי הנתבעים אחראים לתאונה וישלמו לתובעת פיצוי כספי, כולל הוצאות משפט ושכר טרחה, בתוך 30 יום.

לצפייה לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה