חיפוש פסקי-דין

לרכישה הזדהה

תקציר AI: הערעור הוגש על החלטת ועדה רפואית לעררים אשר קבעה למערער נכות בשיעור 26% והפעילה את תקנה 15 ברבע, מה שהביא לשיעור נכות משוקלל של 40%. המערער, שנפגע בתאונת עבודה במהלך עבודתו, עבר ניתוחים בגב ובצוואר, ונקבעה לו נכות זמנית ולאחר מכן נכות צמיתה של 0%. לאחר ערעורים ובדיקות נוספות, הוועדה קבעה נכות בגב ובכתף אך דחתה את קביעת נכות בצוואר בטענה שהממצאים הצוואריים היו ניווניים ולא יכולים להיות משויכים לתאונה. הוועדה התייחסה בחוות דעת מנומקת לחוות דעתו של ד"ר סלטי לגבי הכתף והגב, אך לא אימצה את הערכת הנכות בצוואר. הצדדים היו חלוקים בדבר הפעלת תקנה 15 – המערער טען שיש להפעילה במלואה לאור ההשפעה המוגברת של הפגיעה על יכולתו לעבוד, בעוד המשיב והוועדה טענו כי יש להפעיל אותה רק ברבע, מכיוון שהמערער מסוגל לעבוד בעבודה משרדית. בית הדין קבע כי הוועדה קיימה את הוראות פסק הדין באשר לבחינת המערער בצוואר, גב וכתף והסתמכה על ממצאים רפואיים שאין מקום להתערב בהם, אך מצא כי ההחלטה להפעיל את תקנה 15 ברבע בלבד אינה מנומקת כראוי. נקבע כי קביעת הוועדה אינה מתיישבת עם מצבה הרפואי של הכתף ועם הקושי של המערער לשוב לעבודתו הקודמת, שעליה הצביע פקיד השיקום. לפיכך, בית הדין קיבל את הערעור בנוגע להפעלת תקנה 15, והחזיר את העניין לוועדה לעררים כדי שתנמק את החלטתה ביתר פירוט, לרבות התייחסות להמלצת פקידת השיקום.

תוצאה: הערעור התקבל בנוגע להפעלת תקנה 15; העניין הוחזר לוועדה לעררים לנימוק מפורט יותר של החלטתה. המוסד לביטוח לאומי ישלם למערער שכר טרחה בסך 2,200 ש"ח.

לצפייה לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה