חיפוש פסקי-דין - פסקדין

תקציר AI: בפסק דין זה דן בית משפט הערעור בערעור שהוגש נגד הכרעת דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה. המערער הורשע בשלוש עבירות תעבורה: אי מתן זכות קדימה לרכב ממול בצומת, נהיגה באי זהירות וגרימת נזק לרכוש וחבלה בגוף, בעקבות תאונה שהתרחשה בצומת מוסמוס בעת שנסע ברכבו ופנה שמאלה, חוסם את דרכו של רכב אחר, מה שגרם להתנגשות ופציעתם של הנהגים והנוסעת ברכב השני. ביהמ"ש ביסס את הכרעתו על עדויות עדי התביעה, תוך התעלמות מדרישת ההגנה שהציעה גרסה שונה לאירוע, וקבע כי גרסת העדים האמינה יותר. בית המשפט קמא ציין כי המערער ניסה לשנות את נסיבות המקרה במהלך עדותו כדי להתחמק מאחריות. בעת הערעור נטען כי בית המשפט קמא טעה בקבלת גרסת התביעה ובהתעלמות מהטענה לעד בעל עניין, אך בית משפט הערעור הבהיר כי אין הוא מערכת משפט חדשה, ותפקידו אינו לפסוק מחדש אלא לבחון טעות עובדתית מהותית. בהתחשב בעדויות ובהתרשמות בתי המשפט מהן, הערכאה הראשונה נהגה כראוי ולכן לא נמצאה טעות המצדיקה שינוי הכרעת הדין, ודחה את הערעור.

תוצאה: הערעור נדחה; הרשעת המערער בעבירות התעבורה ופסיקות בית משפט קמא אושרו ללא שינוי.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: מדובר בהליך משפטי שבו הנאשם הואשם בביצוע מעשים מיניים בכפייה כלפי מתלוננת הסובלת מפיגור שכלי בינוני ושיתוק מוחי. המתלוננת התגוררה עם הנאשם, שהכחיש את מעורבותו באונס וטען כי המעשים נעשו בהסכמתה, ואף כי לא הבין שהיא לא מסוגלת להסכים. הסנגור טען כי מדובר בקנוניה שהובאה על ידי אחותה של המתלוננת, אפוטרופא שלה, שרצתה להזיק לנאשם. הדיון בדק את יכולתה של המתלוננת להביע רצון ולתקשר, וכן את אמינות העדויות, לרבות תגובת האחות והעדויות המסכימות על התנהגות חריגה של המתלוננת לאחר האירוע. הנאשם התברר כמי שמתפקד ברמה נורמטיבית יחסית ועובד בעבודות שונות, והפסיכולוג מטעם ההגנה לא בחן אותו באופן ישיר. בית המשפט דחה את טענות ההגנה והאמין לעדויות המתלוננת והאחות, שבהן הובהרה כפיית המעשה ומניעת הסכמתה. נקבע כי הנאשם הבין את מהות מעשיו וכי המתלוננת לא הסכימה למעשים המיניים. נמצאו ראיות מוכחות מעבר לספק סביר במעשה הסדום שבוצע בכוח, אך הודחה העבירה של מעשים מגונים האחרת בכתב האישום.

תוצאה: הנאשם הורשע במעשה סדום בכפייה בשל הוכחת העבירה מעבר לספק סביר, וזוכה מעבירת מעשים מגונים. נאסר לפרסם כל פרט מזהה של המתלוננת.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: התובע, רופא שיניים, טען כי בשנת 1995 לא עבד כעובד עצמאי כמוגדר בחוק הביטוח הלאומי, כיוון שבמרפאתו עבד בממוצע פחות מ-12 שעות שבועיות ולכן לא חייב בדמי ביטוח כעצמאי. התובע פנה לנתבע בדרישה לבטל דרישות תשלום והחזיר תשלומים ששילם, בטענה כי החלטת הנתבע התקבלה בטעות, בחוסר תום לב וחוסר סמכות. הנתבע טען שהתובע עבד כעצמאי, וכי נטל ההוכחה מוטל עליו להוכיח את ההפך. הוויכוח המרכזי נסב על שעות העבודה במרפאת השיניים והכנסות התובע בשנה הנדונה. בית הדין קבע כי נטל הראיה מוטל על התובע משום שהסכים בתום לב להסדר תשלום בגין ההגדרה כעובד עצמאי. נבחנו יומני העבודה שהוצגו והוברר כי התובע עבד בפועל לפחות 12 שעות בשבוע מבחינת זמן שהותו במרפאה, כולל טיפול במקרים מיוחדים, היערכות ופעילויות נוספות הקשורות לעבודה. בית הדין דחה את טענות התובע בנוגע להתנהלות הנתבע, והבהיר כי ביטול הסכם לפי בחירת התובע בלבד אינו מעיד על חוסר תום לב מצד הנתבע. בנוסף, נקבע כי התובע הוגדר כעובד עצמאי ולפיכך חייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי, תוך התחשבות בפערי ההכנסה בין עבודתו כשכיר ובין ההכנסות כמבוטח עצמאי. לא ניתנה הוראה להוצאות.

תוצאה: בית הדין דחה את התביעה וקבע כי התובע הוגדר כעובד עצמאי בשנת 1995, ולכן חייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם להוראות החוק. התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: העתירה עוסקת בנסיבותיו של אסיר המרצה עונש מאסר של שתים עשרה וחצי שנים בגין עבירות של ניסיון לרצח וסחר בסמים, אשר ביקש להעברה לכלא נקי מסמים ולקבלו למרכז גמילה. העותר סבל מאסטמה כרונית וטען כי אינו מקבל תנאים ראויים במאסרו, ואף ביקר את אי העברת לתא ללא מעשנים על אף החלטת בית משפט קודמת. העותר ביקש לעבור לכלא חרמון, צלמון או מעשיהו כדי להשתקם ולשמור על קשר עם משפחתו. מנגד, המשיב (שירות בתי הסוהר) טען כי אסור להתערב בהחלטתו, משום שהוא האחראי לניהול בתי הסוהר ושיבוץ האסירים. כמו כן, ציין כי בדק את בקשות העותר ומצא כי אינו מתאים לכלאים המבוקשים עקב סכסוכים עם אסירים ועונשים משמעתיים שחשף בעבר, מה שמעמיד סימני שאלה לגבי רצונו להשתקם. בית המשפט התייחס לביקורת שיפוטית על החלטות שב"ס, המוגבלת לבחינת סבירות ולא להתערבות בשיקול דעת הנציב. המסקנה הייתה שהחלטת שב"ס הייתה סבירה ולא נבעה משיקולים פסולים. יחד עם זאת, המליץ בית המשפט שהמשיב ישקול בעתיד אימוץ פתרונות המאפשרים את רצון העותר להשתקם, אם הדבר יתאפשר בהתאם לנוהלי שב"ס.

תוצאה: העתירה נדחתה והוחלט שלא להתערב בהחלטת שב"ס שלא להעביר את העותר לכלא נקי מסמים, אך המלצה ניתנה לבדוק אפשרות העברתו לכלא אחר לשם שיקום בהתאם לנוהלים.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: המבקשת דורשת צו מניעה נגד המשיבים ואסור להם להעתיק, להדפיס, לייצר, למכור, להפיץ ולשווק יצירות אמנות המפורטות בנספחים לעתירה. טענות המבקשת נשענות על זכויות יוצרים שהועברו לה ומבוססות על אישור מהצייר ומחברת זכויות מארה"ב. המבקשת זיהתה כי המשיבה הראשונה הדפיסה פוסטרים במבד זול בסין של יצירות אלו, המופצים במחירים נמוכים מן המחירון, ושהמשיבה מעתיקה ומפיצה יצירות נוספות באותו אופן. בית המשפט דן בשאלת סמכותו לדון בבקשה למתן צו מניעה זמני ונמצא שסמכות בית משפט השלום מוגבלת לסעד כספי עד מיליון ש"ח. סעדים כמו צו מניעה הצבוע על הסעד הכספי דורשים סמכות שיפוטית שונה, ולכן שאלת סמכות לבתי משפט אחרים נבחנת. פסק הדין מציין כי סמכות לדון בבקשה למתן צו מניעה קבוע או לצו עשה בקשר לזכויות יוצרים נמצאת בידי בית המשפט המחוזי בלבד. בדיקה של פסק דין קודם מראה שיש להפריד בין סמכות בתי משפט בשל שונות הסעדים המבוקשים. מתן הצו למבקשת נדחה על סמך היעדר סמכות של בית משפט השלום לדון בכך, ונדרש לשאת בהוצאות עורך דין.

תוצאה: בקשת צו המניעה הזמני נדחתה מאחר שבית משפט השלום אינו מוסמך לדון בסעד זה, והמבקשת מחויבת בתשלום הוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בפסק דין זה נדון ערעור שהוגש על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב, אשר דחתה בקשת ההסתדרות למחיקת תביעות שהגישו שני עובדים נגד המעסיקים "עץ הזית" ו"שמן". הרקע הוא הסכם קיבוצי מיוחד שנחתם בין המעסיקים לבין ההסתדרות בנוגע לפרישה ופיצויי פיטורים בעקבות צמצום פעילות במפעל. העובדים לא הגיעו לגיל הפרישה בפנסיה ולכן לא נכללו במסלול הפרישה לתקציב פנסיוני, אך הוגשו תביעות לקבל פנסיה תקציבית ותשלומים נוספים. ההסתדרות צורפה לתיקים כנתבעת שלישית בטענות כי היא גוף המופקד על זכויות העובדים ועל פי הסכם הקיבוצי הייתה צד לוועדת החריגים שדנה במחלוקות. ההסתדרות טענה שאין לה עילת תביעה וכי התביעות כספיות מהמעביד בלבד ולכן לא צריך לצרפה כנתבעת.

תוצאה: הערעור התקבל ופסק הדין מחק את התביעות ככל שהן מכוונות נגד ההסתדרות כנתבעת. לא הוחלט על הפסקת ההליכים כלפי ההסתדרות או בעניינם מול המעבידים.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: התובע הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי תאונת דרכים למכוניתו בסכום שהוקטן במהלך ההליכים. הנתבעת, חברת הביטוח, סירבה לפצותו בטענה כי פוליסת הביטוח בוטלה לפני התאונה. מרכז הדיון נסב סביב תקפות הודעת הביטול שנשלחה בדואר רשום אל המבוטח ושבה עם ציון "לא נדרש". התביעה עסקה בשאלה האם ניתן לראות את הפוליסה כבוטלה למרות שהמכתב לא נקלט על ידי התובע.

תוצאה: פסק הדין דחה את תביעת התובע וקבע כי ביטול הפוליסה היה תקף ומשפיע, אף שהודעת הביטול חזרה כ"לא נדרש". התובע ישלם לחברת הביטוח הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 3,500 ש"ח כולל מע"מ.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בפסק דין זה מונה ד"ר רוני וולף, מומחה יועץ רפואי מבית החולים איכילוב, כדי להעניק חוות דעת רפואית בעניינו של התובע, יליד 1937, העובד בקרן הקיימת לישראל מאז שנת 1973. התובע עבד שנים רבות בשטח הפתוח בניהולם של פרויקטים בתחום פיצוצים ועבודות עפר, שבמהלכן היה חשוף לשמש ולגורמי סיכון סביבתיים, כאשר הוא לובש בגדי עבודה מתאימים ומשתמש בהגנה נגד השמש. לאורך למעלה מעשרים שנה נמצא התובע במעקב וטיפול רפואי בשל גידולים עוריים שונים, שכללו ניתוחים פלסטיים להסרתם בתדירות גבוהה. בשנת 1997 עבר ניתוח להסרת ממאיריות עור, שהוביל להיעדרות ממושכת מעבודתו. המומחה מתבקש לענות על שאלות מהותיות לגבי האבחנה של מחלת התובע, הקשר הסיבתי בינה לבין עבודתו, האם היא מופיעה ברשימת מחלות מקצוע לפי חוק, ואופי התהליך שחולל את הליקוי – האם הוא תוצאה של אירועים בודדים או תהליך ממושך. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים והודיע לעיון בהמשך תוך 45 יום.

תוצאה: מונה מומחה רפואי לבחינת הקשר בין מחלת העור של התובע לבין תנאי עבודתו, ונדחה להמשך בדיקה במסגרת חוות דעת מומחה רפואי תוך 30 יום.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: החלטה למנות ד"ר רוני וולף מומחה רפואי יועץ שייתן חוות דעת בענייניו של התובע, יליד 1937, שעבד בקרן הקיימת לישראל מאז 1973. התובע עבד שנים רבות בניהול עבודות פיצוצים ועבודות עפר בשטח פתוח בחשיפה לשמש ממושכת, עם תחילת העבודה בשעות מוקדמות ועד ערב, לראשונה שישה ימים בשבוע ולאחר מכן חמישה ימים. עבודתו כללה פיקוח מלא בשטח על כלי עבודה ועובדים, עם מיעוט שהייה במשרד. במהלך השנים נעשה שימוש בבגדי עבודה ובהגנה מפני השמש, כולל תכשיר אולטרה-סול עֵם מקדם הגנה גבוה לפי הנחיות רופא עור. מזה כ-20 שנה נמצא התובע במעקב וטיפול רפואי עקב גידולים עוריים שונים, ועבר ניתוחים להסרת גידולים בתדירות גבוהה, כולל ניתוח להסרת מלנומה ב-1997. המומחה מתבקש להשיב על שאלות מרכזיות: לזהות את מחלת התובע, לבחון קיומם של קשר סיבתי בין המחלה לעבודתו, לבדוק האם המחלה הינה מחלת מקצוע על פי חוק, ולהעריך האם הליקוי נגרם מצירוף אירועים זעירים או מתהליך תחלואי מתמשך. המומחה מתבקש להגיש את חוות דעתו תוך 30 יום וההליך לזמן נוסף של 45 יום לעיון. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים.

תוצאה: מינוי ד"ר רוני וולף כמומחה רפואי יועץ שיתן חוות דעת משפטית-רפואית בנוגע למחלת התובע ולקשר הסיבתי בינה לבין עבודתו, תוך מענה לשאלות בדבר היבטי מחלת מקצוע וגורמי המחלה.

לצפייה לרכישה הזדהה

לצפייה לרכישה הזדהה