חיפוש פסקי-דין - פסקדין

תקציר AI: מדובר בבקשה לביטול פסק-דין שניתן כספית נגד הנתבעת הראשונה כי לא הגישה כתב הגנה במועד, אף שנמסר לה כתב התביעה כדין. בין הצדדים נחתם הסכם פשרה שבו התחייבה הנתבעת לשלם סכום של כ-340,000 ש"ח בפריסה מסוימת ובתנאים מיוחדים, לרבות זכות לדחיות תשלומים מסוימים והארכה להגשת כתב הגנה במקרה של עמידה בתשלומים. התקנה לאפשר ארכה הופסקה במקרה של איחור בתשלום של 70,000 ש"ח, המאוחרת בשבעה ימים. התשלום לא בוצע והנתבעת לא הגישה כתב הגנה תוך 20 ימים, ובהתאם ניתן פסק-דין. הנתבעת טענה כי ניתנה לה ארכה בעל-פה עד למכירת נכס, אך טענה זו הופרכה על ידי בית המשפט שהורה כי לא הייתה הסכמה כזו בין הצדדים. הוא מצא כי התנהלות הנתבעת מהווה הפרת ההסכם והכללים, וכי טענות ההגנה אינן מבוססות דיו. העריך כי על אף שהבקשה נדחית, יש לאפשר ביטול הפסק בתנאים למניעת עוול חמור והמשך הליך הוכחות והגשת כתב הגנה. נקבע כי ביטול הפסק מותנה בהפקדת מלוא סכום פסק-הדין עד תאריך מוגדר ותשלום הוצאות למשיבה. בית המשפט ציין כי אי אמירת האמת לגבי ההסכמה הטלפונית לוקה ואינה כדאית לקבל.

תוצאה: פסק-הדין שניתן בהעדר הגנה לא בוטל באופן אוטומטי, אלא הותר ביטולו בתנאים – הפקדת סכום הפסק והוצאות. אם לא יעמוד התנאים יישאר פסק-הדין בעינו והבקשה תידחה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: התובעים, אישה וקטין, הגישו תביעת מזונות נגד הנתבע, בעלה של האישה ואביו של הקטין. במקביל, האישה הגישה תביעה למדור ספציפי בבית הדין הרבני, המוגדרת גם כתביעת מזונות לפי פסיקת בג"צ 5969/94. בית המשפט העליון קבע כי תביעת המדור מהווה חלק מתביעת המזונות וכי לבית הדין הרבני סמכות לדון בכך. כמו כן, נקבע כי האישה רשאית לבחור ערכאה אחת בלבד למזונות ואין להגיש תביעות במקביל לשתי ערכאות. בהתאם לכך, כל עוד התביעה למדור בבית הדין הרבני תלויה ועומדת, בית המשפט האזרחי לא יפסוק בתביעת המזונות ואף לא ידון במזונות זמניים. טענת התובעים בנוגע להעדר דיון בנושא נדחתה, שכן בדיקה סמכותית היא חובה משפטית. האישה טענה להכנסה נמוכה ולכן בית המשפט במזונות הקטין פסק כי היא אינה חייבת להשתתף במזונותו מהצדק. צרכי הקטין הוערכו בסכום של 1,500 ש"ח לחודש, הכולל חוגים, הוצאות בית וצרכים נוספים. הנתבע חויב בתשלום סך זה כ"מזונות זמניים" וכן בתשלום נוסף של 1,100 ש"ח במקרה ואינו משלם את המשכנתא, עבור חלק הקטין במדור. תשלום המזונות יועבר לאישה בתאריכים קבועים, יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן ויכלול תוספות במידה ולא ישולם במועד. כמו כן, קצבת הילדים תשלם לאישה בנוסף לסכום המזונות. נקבע גם כי הנתבע יוכל לקזז תשלומים קודמים שנעשו. הארכת קדם משפט לתאריך עתידי נקבעה. האישה לא דיווחה על הגשת תביעת המדור בבית הדין הרבני, והייתה אפשרות לחייבה בהוצאות משפט, אך בשל חשש לפגיעה במזונות הקטין לא צוינה חובת תשלום הוצאות.

תוצאה: בית המשפט חיבר בין סמכויות הערכאות וקבע כי תביעת המזונות בבית המשפט האזרחי לא תידון כל עוד תביעת המדור בבית הדין הרבני בתוקף. חויב הנתבע לשלם מזונות זמניים בסך 1,500 ש"ח לחודש לקטין, בתוספת תשלום למקרה אי תשלום משכנתא, תוך תנאי תשלום צמודים למדד ואפשרות לקיזוז תשלומים קודמים. לא הוטלו הוצאות משפט על האישה למרות הכשל בדיווח על תביעת המדור.

לצפייה לרכישה הזדהה

לצפייה לרכישה הזדהה

לצפייה לרכישה הזדהה

לצפייה לרכישה הזדהה

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בפסק הדין הנדון, בית המשפט דן בבקשת חייב במסגרת הליכי פשיטת רגל. בית המשפט הורה על מתן צו לכינוס נכסי החייב ומינת את הכונס הרשמי כאחראי על כינוס הנכסים. כמו כן, הוחלט לעכב את ההליכים בתיק החייב בהתאם לסעיף 22א לפקודת פשיטת הרגל. צו נוסף כלל איסור על יציאתו של החייב מן הארץ עד להכרעה בבקשת הפשיטה, עם דרישה להפקדת דרכון בידי הכונס הרשמי והוראה למשטרת ישראל לעכב את יציאתו. נקבע מועד לדיון נוסף בנושא, לצד דרישות נוספות מהחייב, ביניהן התייצבות לחקירה בפני הכונס הרשמי, תשלום חודשי לנושיו, וכן הגשת דוחות תקופתיים על מצב עסקיו, הכנסותיו והוצאותיו.

תוצאה: בית המשפט הורה על מתן צו כינוס נכסי חייב, מינה את הכונס הרשמי, עיכב הליכים, אסר יציאה מהארץ, הטיל מגבלות על החייב בהתאם לפקודת פשיטת הרגל וקבע מועד לדיון נוסף בבקשת הפשיטה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בפסק דין זה נדונה בקשתו של נאשם לפריד את משפטו מאישומים אחרים בגין החזקת סמים ועיסקה בסמים. הנאשמים הועמדו לדין בגין עבירות הכוללות החזקת סמים, עיסקה בסמים וקשר לפשע. אחד הנאשמים, המבקש, החליף ייצוג, ובעת שמיעת הראיות ביקשה באת כוחו להמנע משמיעת עדויות בשל בקשות לגילוי ראיות חלקן חסויות. בית המשפט ביטל את שמיעת העדים במועד זה וקבע דיון נוסף למתן תגובה לבקשות. סניגורו של נאשם נוסף הציג טענה על קיומו של ניגוד אינטרסים בין הנאשמים ועל הסכנות שבצירוף האישומים, וביקש להפרידם. התביעה הסבירה כי הפרדת המשפט נגד נאשם שלישי נועדה לאפשר העדתו נגד יתר הנאשמים לאחר סיום ההליך נגדו. בית המשפט בחן את הבקשות על פי חוק סדר הדין הפלילי וספרות מקצועית, וקבע כי יש לשמור על צירוף האישומים ככל שלא יגרם עיוות דין. הובהר כי חשיפת השופט לחומר חסוי אינה עילה לפסילת שופט אלא רק במקרים חריגים מאוד. בית המשפט קבע כי החומר החסוי אינו דומה לראיות השותף שנדונו בפסיקה קודמת, ושליווה את הקביעה כי אין עילה להפרדת האישומים. נוסף על כך, נדונה היכולת של בית המשפט להתעלם מחומר שאינו ראיה במסגרת המשפט וחשיבות שמירת יעילות ההליך המשפטי. כמו כן, צוין כי במידה והנאשמים יגיעו להסכמה מול התביעה בנוגע לעובדות, אין מניעה להמשיך ללא הפרדת האישומים. בסיכום, דחה בית המשפט את בקשת ההפרדה והורה על המשך הליך בדיקה של החומר החסוי בדלתיים סגורות.

תוצאה: בית המשפט דחה את בקשת הפרדת האישומים והורה להמשך ההליך עם צירוף כל הנאשמים במסגרת כתב האישום המאוחד, תוך קביעת סדרי גישה לחומר חסוי במעמד צדדים סגור.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: התיק עוסק בסכסוך בין שני שכנים במושב מגן שאול, בעלי חממות לגידול ורדים. המבקש פיתח מכשיר בשם "פוגר" להדברת מחלת הקימחון בגידולי הורדים, הפולט ענן גבישי גופרית ואדי מים בלחץ לחממה. המשיבים טוענים כי השימוש בפוגר גורם לפליטת ענן הגופרית אל מחוץ לחממה וגורם להם, כולל בן משפחה עם מחלת עיניים, נזק בריאותי ומטרד מתמשך. בניסיון ליישב את הסכסוך, נקבעה בדיקה של מומחה לזיהום אוויר בהתאם להסכם ביניהם, באמצעות מדידות ואיטום החממה. המומחה קבע כי בהפעלת הפוגר בתנאים מבוקרים (אטימת חממה טובה, הפעלה ברוח מערבית חמה ומהירות רוח מעל 5 מ' לשנייה) אין זיהום אוויר בלתי סביר או נזק משמעותי לסביבה של המשיבים. טרם נפתרו כל המחלוקות, אך נקבע כי איטום החממה וצמצום הפעלת הפוגר על פי המלצות המומחה יפחיתו את המטרד. ההחלטה מתחשבת במאזן הנזקים – הפסקת הפוגר תפגע בפירות עבודת המבקשים ובצמחים, בעוד זיהום מבוקר במידה הנמוכה מהנזק לזיהום אוויר ממקורות אחרים באזור. הדיון כולל טענות משפטיות ופניות לחוות דעת מומחה, וצוטטו הוראות להפעלת הפוגר במטרה לאזן בין זכויות הצדדים.

תוצאה: צו המניעה הזמני צומצע ומותר למבקשים להפעיל את הפוגר בתנאי הפעלה מוגדרים הקשורים למצב האטימה של החממה ולתנאי הרוח, תוך שמירה על רמת זיהום אוויר סבירה והפחתת מטרד עבור השכנים.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: הערעור דן בתביעה שהגישו בעלי משקים חקלאיים כנגד בעל פרדס לאחר שהאש שהתפשטה מהבערת גזם בפרדסו גרמה לנזק לרכושם. ביום השריפה שרב ורוח חזקה, והאש חדרה למשקים הסמוכים. המערער טען כי לא היה נוכח במקום, כי שכר חברה בשם עסלה להבערת הגזם וכי אלה פעלו ללא הודעה וללא אמצעי זהירות. בית המשפט קמא מצא כי המערער אחראי לרשלנותו, כיוון שלא דאג לקבלת היתר חוקי להבערת האש, לא ווידא את מקצועיות העוסקים במקום, ולא נקט אמצעי זהירות רגילים כנדרש בחוק. בנוסף, נקבע כי לעסלה יש אחריות רשלנית חלקית. בית המשפט ייחס למשיבים אשם תורם של כ-20% בגין המחדל שלא לכסות את הצמחיה המסוכנת במטעים, וכך הפיצוי שולם עבור כ-80% מהנזק. הערכאה השופטת דחתה את טענות המערער כי עסלה היו קבלנים עצמאיים בלבד, וקבעה שכן אפשר לראותם כעובדים או לפחות כי המערער אישר את הבעירת האש בכך שהעניק להם הרשאה ללא אמצעי זהירות, ולכן חלה עליו אחריות גם כלפי מעשיהם. כן נקבע כי על המערער מוטל נטל הראיה על היעדר רשלנות על פי סעיף 39 לפקודת הנזיקין, ונטל זה לא הוצג. בית המשפט העליון אישר את ממצאי בית המשפט הקמא לגבי אחריות המערער ולא התערב בהערכת הנזקים ובהיקף האחריות האחראית לכל הצדדים. בית המשפט העליון אף הגדיל את שיעור חובת השיפוי שמוטלת על עסלה כלפי המערער ל-50% במקום 30%. הערעור שכנגד נדחה. סך הנזקים שנקבעו הפרטניים הן גבוהות בדרך כלל עבור מספר משיבים ופיצויים נמוכים יותר לאחרים, בהתאם להערכת השמאים.

תוצאה: הערעור של המערער נדחה כאמור לגבי חיובו כלפי המשיבים; התקבל חלקית באשר לחובת השיפוי על עסלה, שיוטל לה לשפות את המערער ב-50% (לעומת 30% קודם); הערעור שכנגד נדחה; נקבעו נזקים ופיצויים בהתאם לשיעור האשם התורם שנקבע ל-20%.

לצפייה לרכישה הזדהה