חיפוש פסקי-דין - פסקדין

תקציר AI: התובע הגיש תביעה לתשלום שכר עבודה עבור תקופה שבין שנת 1999 והלאה, לאחר שעבודתו באתר האינטרנט של הנתבעת הופסקה תוך כשבוע עקב חילוקי דעות. לטענת התובע, המשיך לעבוד במשרדי הנתבעת עבור קמפיין צעירי המפלגה בתפקיד גרפיקאי, אך ללא הסכם שכר מפורש, למרות הבטחות לתשלום. הנתבעת טוענת כי התובע עבד כמתנדב ללא זכאות לשכר, וכי סך התשלומים לו שולם עמד על 3,216 ש"ח. במסגרת הדיון בבית הדין, התברר כי התובע ביקש באופן עקבי להסדיר את שכרו, ועבד בהיקף גבוה מחצי משרה. העדים מטעמה של הנתבעת הסכימו כי לתובע ניתן תקין חצי משרה בשכר 3,000 ש"ח אך טענו שהמשך העבודה הייתה התנדבותית. בנוסף, הועלתה הטענה כי קבלות הוצאות נסיעה שהגיש התובע לא אושרו. בית הדין בחן את מכלול הנסיבות וקבע שהתובע אכן התקיים במעמד של עובד ולא כמתנדב, זאת לאור היקף ההשתלבות והעובדה שהתובע פעל בתיאום עם צוות ההנהלה ואף ביקש תשלום באופן עקבי. נקבע כי התשלום שחייב לקבל התובע עבור תקופת עבודתו עולה על הסכום שכבר שולמו לו, והניכוי שהוצע בתביעה לגבי תעריף שכר גבוה יותר דחוי מאחר ולא הובאו ראיות. בנוגע לנסיעות, הדיון נדחה בשל העדר ביסוס ראייתי. התוצאה היא כי התובע זכאי לשלם השלמת שכר בגובה 4,785 ש"ח נטו, בתוספת פיצוי הלנה בשיעור 10% לחודש על הסכום מיום סיום עבודתו ועד למלאתו. בנוסף, נפסקו הוצאות משפט ושכר טירחה ב-1,500 ש"ח בתוספת מע"מ.

תוצאה: התביעה התקבלה במידה מסוימת; הנתבעת תשלם לתובע 4,785 ש"ח השלמת שכר לצד פיצוי הלנה והוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח בתוספת מע"מ, תוך 30 יום.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בפסק הדין נדונה בקשה להכרה בתובענה כייצוגית שהוגשה על ידי עמותה הפועלת למען שמירת איכות הסביבה והטבע. המבקשת ביקשה לייצג הן את חבריה והן את כלל משתמשי חופי הים, בטענה כי זוהי הדרך ההוגנת והראויה לשמירת האינטרס הציבורי. לטענת המבקשת, קיימים תנאי תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי התומכים בכך. המשיבים התנגדו וטענו כי לא מתקיימים התנאים, ושאין צורך בהכרה בתביעה ייצוגית במקרה זה, בעיקר לאור העובדה שהתביעה מבקשת סעד של הריסת מבנים הפוגעים בקו המים, סעד אשר יבוצע בפועל כנגד הנכסים עצמם, ולאחר הטענה כי לא ברור מהו היתרון הממשי להכרה בייצוגיות. השופט דן בטענות וקבע כי אין צורך בנקיטת צעד חריג של הכרה בתביעה ייצוגית. נקבע כי לא הוכח שיש עניין זהה ואחדות עמדות בקרב כלל המשתמשים בחופים, וכי העמותה מייצגת היטב את חבריה ומספיקה לתביעה באותה צורה. יתר על כן, השופט ציין כי הסעד המבוקש – החזרת המצב לקדמותו באמצעות הריסה – אינו מצדיק את פתיחת ההליך כייצוגי ומדגיש כי הליך ייצוגי יכול אף לסרבל את ההליך ולפגוע ביעילותו. השופט הוסיף כי הכרה בתובענה ייצוגית היא צעד חריג, המותנה בקיום תנאים מחמירים שלא מתקיימים במקרה זה. לפיכך, הבקשה נדחתה, והנושא של הוצאות ייבחן בהמשך.

תוצאה: הבקשה להכרה בתובענה כתובענה ייצוגית נדחתה; התביעה תתנהל באופן רגיל ללא ייצוג קבוצתי.

לצפייה לרכישה הזדהה

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: פסיקה זו מתייחסת לבקשת מבקש למינוי מומחה פסיכיאטרי שיחווה דעתו לגבי שיעור הנכות הנפשית שלו בעקבות תאונת דרכים. המבקש טוען שסבל מפגיעה בראש בעקבות התאונה, שהובילה להופעת תסמינים נפשיים כגון חרדות, חוסר שינה ורגזנות. המבקש הציג מסמכים רפואיים התומכים בתחילת התהליך למינוי המומחה. המשיבה מתנגדת למינוי, ומציגה נתונים על קיומן של בעיות נפשיות קודמות למבקש, שאובחנו בשנת 1986 בתקופת שירותו הצבאי. עם זאת, המשיבה מבהירה כי מאז לא קיים תיעוד רפואי המתעד תלונות רציפות בתחום הנפשי. כמו כן, נטען כי במסמכים אין ראיה לפגיעת ראש הקשורה ישירות לתאונת הדרכים ולהשלכה נפשית. עם זאת, המסמכים הרפואיים שהובאו לבקשה מצביעים על חבלת ראש ללא אובדן הכרה שהובילה להתלונות נפשיות. בעקבות זאת, בית המשפט החליט למנות מומחית פסיכיאטרית מטעם בית המשפט שתבחן את נכותו הנפשית של המבקש ותקשר בין הנכות לתאונה. המומחית תגיש חוות דעת תוך 60 יום, שכרה ייקבע לאחר מכן, ובשלב זה תשא הנתבעת בהוצאות. הצדדים רשאים להעביר למומחית חומר רפואי, למעט חוות דעת מומחים אחרים, והמומחית תציין את המסמכים שהיו בפניה. לאחר קבלת חוות הדעת הצדדים יגישו חישוב נזק ולא יאוחר מ-7 ימים לקראת פסק הדין הבא.

תוצאה: בית המשפט החליט למנות מומחית פסיכיאטרית שתבחן את שיעור הנכות הנפשית של המבקש ותקשר בינה לבין תאונת הדרכים, תוך התחשבות בעבר הרפואי, והמומחית תגיש חוות דעת תוך 60 יום. הנתבעת תישא בהוצאות בשלב זה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: פסק הדין מתייחס לערעור שהוגש על החלטה של הועדה הרפואית לעררים אשר קבעה 10% נכות צמיתה לנפגע בתאונת עבודה. הועדה התבקשה לפעול על פי הוראות בית הדין לאחר הסכמת הצדדים, כולל התייעצות עם רופא עור, פסיכיאטר ומומחים נוספים לבחינת קשר סיבתי בין התאונה לבין הופעת מחלת הפסוריאזיס והפגיעות בשיניים. המערער טען כי הועדה חרגה מסמכותה כשבטלה את הקביעה בעניין צלקות ללא נימוקים מספקים, וכי על הועדה היה ליישם את תבחין 15 בהתחשב במחסומים תפקודיים שפגעה בהם התאונה. בנוסף נטען כי חוות דעת של מומחים בנושא השיניים ופסוריאזיס לא נימקה כראוי את החלטות הועדה, וכי הועדה לא התייעצה עם פסיכיאטר בניגוד להוראות פסק הדין. המשיב טען מנגד כי הועדה רשאית הייתה לבטל חלק מהקביעות, וכי פסיקה רפואית הוכיחה כי המחלה לא קשורה לתאונה, וכי נושא העיניים אינו בין הנושאים שהועדה אמורה הייתה לדון בהם. בית הדין דחה את טענות ההרעה על אופן הטיפול בנכי העיניים מאחר שקביעה זו עברה כבר ושוללת דיון חוזר בנושא. בית המשפט קבע כי הועדה לא עמדה בדרישות הנמקה בנושאים מסוימים, במיוחד בפגיעות בשיניים, והורתה להחזיר את התיק לועדה כדי שתדון מחדש בנושא הצלקות, תתייעץ עם פסיכיאטר לבחינת הקשר בין פסוריאזיס לתאונה, ותבחן אפשרות להגדלת אחוזי הנכות. הועדה התבקשה גם לנמק את החלטותיה בצורה מפורטת, תוך בחינת יישום תבחין 15 לפי אחוזי הנכות שיוגדרו. הוצאות המשפט הוטלו על המשיב בסכום של 1,500 ש"ח פלוס מע"מ.

תוצאה: בית הדין קיבל את הערעור חלקית, והחזיר את התיק לוועדה העררית לצורך דיון נוסף בנושאי צלקות, פגיעות השיניים ופסוריאזיס עם ייעוץ פסיכיאטרי. הועדה התבקשה לנמק את החלטותיה מחדש, והמשיב חויב בתשלום הוצאות הערעור.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: במשפט זה נדונה בקשה לסילוק תביעה שהוגשה בשל טענות לפסילות עסקת משכנתא והחזר כספים בגין ההלוואה. התביעה מתבססת על טענה שהמשכנתא בטלה וההלוואה ניתנה לחברה בלבד, ויש להחזיר את כל התשלומים שנעשו. המבקש טען בין היתר לחוסר סמכות עניינית ומקומית של בית המשפט וקבע כי הסמכות לדון היא לבית משפט השלום. במהלך הדיון הובהר כי מדובר במשכון זכויות חוזיות ולא קנייניות ולכן סמכות הדיון היא של בית משפט השלום. המשיב הסכים לכך ממבט ענייני אך ביקש להעביר את התיק מבלי לסלקו, תוך התבססות על סעיף 79 לחוק בתי המשפט להעברה לבית המשפט השלום בטבריה. הוויכוח המרכזי התייחס לתניית שיפוט בחוזה ההלוואה, שקובעת את בית המשפט בתל אביב כמקום שיפוט, והאם תנייה זו היא בלעדית או לא. נקבע כי תניית השיפוט היא קובעת מקום שיפוט בלעדי בתל אביב, אף שאין מונחים מפורשים לכך, ומסקנה זו נתמכת בדיונים משפטיים ובפירוש מטרת ההסכם. נקבע כי הגשת תביעה בבימ"ש שלום בטבריה אינה מבטלת את תניית השיפוט הבלעדית בתל אביב, ואין בה ויתור על התניית שיפוט זו. בעניין הסמכות המקומית נמצא כי בית המשפט בתל אביב המוסמך לדון, ונפסק שהבקשה להעברת התיק מבוקשת אליו. על כן, התביעה תועבר לבית המשפט השלום בתל אביב, ואין הצדדים יחויבו בהוצאות לאחריותם העצמאית.

תוצאה: בית המשפט קבע כי אין לו סמכות לדון בתובענה מבחינה עניינית ומקומית, והורה על העברת התיק לבית המשפט השלום בתל אביב, המוסמך לדון בו, ללא חיוב הצדדים בהוצאות.

לצפייה לרכישה הזדהה

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: פסק הדין עוסק בכתב אישום שהוגש נגד נאשם בגין סטייה שלא בבטחה ונהיגה בחוסר זהירות, לאחר תאונת דרכים בה נפגע רוכב אופנוע ונגרם נזק לרכוש. המקרה התרחש בתאריך 28/11/96 כאשר הנאשם נהג ברכבו ופנה ימינה בצומת, תוך חוסר תשומת לב לכאורה לרוכב האופנוע שנסע בנתיב הימני. העדים לתאונה העידו מנקודות מבטן, כשהנאשם מכחיש את הטענות ונמנע מלראות את האופנוע לפני הפנייה. בית המשפט מעדיף את גרסת הנאשם, בטענה שגרסת רוכב האופנוע איננה הגיונית וסותרת עדויות נוספות שנמסרו. עדויות של עדים נוספים תומכות בכך שהנאשם נהג בהתאם לחוק ועצר לפני מעבר החצייה כדי לאפשר להולכי רגל לעבור, ורוכב האופנוע פגע ברכבו במהירות מופרזת. מיקומו של הנזק במכונית תומך גם הוא בגרסת הנאשם כי האופנוע פגע ברכבו ולא להפך. בית המשפט גם מדגיש התאמה להסדרי תקנות התעבורה בנוגע לנסיעת רוכבי אופנוע באזור מרווחים בין רכבים. לבסוף נקבע כי לא הוכחה אשמת הנאשם במידה הדרושה ולכן הוא זכאי מכל העבירות שיוחסו לו. בשולי ההחלטה נמסר כי קיימות תקנות המגבילות את נסיעת כלי רכב דו גלגלי במרווחים בין רכבים, וכי יש לשקול העמדת לדין של רוכבי אופנוע במקרים דומים להפחתת תאונות עתידיות.

תוצאה: הנאשם זוכה מכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום בגין סטייה שלא בבטחה ונהיגה בחוסר זהירות עקב היעדר הוכחה מספקת.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בפסק הדין נדונו עבירות מין שיוחסו לנאשם, שהיה קטין בעת ביצוען, כלפי קטינה בת כ-13.5 שנים, שהייתה קטינה בזמן האירועים. כתב האישום טען כי הנאשם, תוך שימוש באיומים ואלימות, אנס את המתלוננת מספר פעמים במקלט סמוך לביתו, כולל חדירה ויחסי מין מלאים, וביצע בה מעשי סדום. הוגשה תגובת ההגנה בה הכחיש הנאשם קיום יחסי מין מלאים וטען כי האמין שהמתלוננת מבוגרת יותר וכי שימש כידיד בלבד. במהלך הדיון עלו ספקות אם היחסים היו נגד רצונה של המתלוננת, נוכח מכתבי אהבה שנשלחו לאחר מכן ועדויות שנשמעה מהצדדים ופלונית שהייתה נוכחת במקרים בהם לא נמתחה התנגדות. עם זאת, נפסק כי הנאשם היה מודע לגילה הצעיר של המתלוננת והשכלתו לכך ניתנה על ידי מידע על כיתתה, בתי הספר והקשרים החברתיים ביניהם. חוות דעת רפואית אישרה כיסוי בתולין קרוע, והראיות הרבות הובילו למסקנה כי בוצעו יחסי מין מלאים עם הקטינה. בשל ספק באשר לאיומים ומעשי סדום, יש לזכותו בעבירות אלה, אך התקבל האישום בשל קיום יחסי מין עם קטינה מתחת לגיל 14. מתחשב בכך שהנאשם היה קטין בעת ביצוע העברות, נגזר פסק דין בהתאם להוראות חוק העונשין.

תוצאה: הנאשם הורשע בעבירות של קיום יחסי מין עם קטינה מתחת לגיל 14, אך זוכה מעבירות נוספות מחמת ספק; נקבע כי הפגיעות היו בהסכמת הקטינה אך לא חוקיות בגין גילה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: המבקשים הם חברים באגודה שיתופית להתיישבות חקלאית, המבקשים למנוע מועד האגודה להתקשר בהסכם ייעוץ נדל"ן עם חברה חיצונית שמציעה שירות ללא תמורה ראשונית, עם תשלום אחוז מהעסקאות שיתקיימו. לטענת המבקשים, ההסכם נעשה ללא סמכות הועד וכי תהליך ההתקשרות פגום, תוך ניסיון למנוע את החתימה על ההסכם בשל סכסוכים פנימיים באגודה בין חברים. המבקשים הציגו אסיפה של חברי האגודה שטענו לאי סמכות הועד להתקשר בהסכם ללא אישור האסיפה הכללית, ואף דרשו ביטול ההסכם במקרה שכבר נחתם. בית המשפט מציין כי לא הוצגו ראיות המקימות חשד לתום לב לקוי או חריגה מסמכות מצד הועד, וכי ההתקשרות עם החברה לייעוץ מטיבה עם ענייני האגודה ואינה מיותרת או מזיקה. בנוסף, לא הועלו טענות כנגד מקצועיות החברה או ההסכם עצמו. בית המשפט דחה את טענות המבקשים וקבע כי לא קיימת עילה להתערבות וסמכות הוועד להתקשר בהסכם בהתאם לסמכות שניתנה לו בתקנות האגודה השיתופית. כמו כן נזכר כי המבקשים לא דאגו להפקיד את הערבויות הנדרשות להמשך מתן הסעד הזמני, מה שנחשב כחוסר רצון ממשי למניעת ההתקשרות מראש. בית המשפט מביע כי המאבק הפנימי אינו יכול לשרת כבסיס לפגיעה בהחלטות הועד בתחום עסקי האגודה, ודוחה את המרצת הפתיחה, לצד חיוב המבקשים לשלם הוצאות משפט.

תוצאה: בית המשפט דחה את בקשת המבקשים למנוע את ההתקשרות בהסכם הייעוץ, וקבע כי ההסכם נחתם כחוק וללא פגמים חמורים, תוך חיוב המבקשים לשאת בהוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.

לצפייה לרכישה הזדהה