חיפוש פסקי-דין - פסקדין

תקציר AI: בפסק הדין דנים בבקשה למתן סעדים זמניים שהוגשה בהקשר לסכסוך קיבוצי שבו נטען כי המשיבה הפרה את ההסכם הקיבוצי בכך שהעסיקה עובדים בחוזים אישיים מעבר למכסה המותרת. המבקשים דרשו, בין היתר, צו למסירת רשימת העובדים הלא מאורגנים המועסקים בחוזים אישיים על ידי חברות בנות וצו להימנע מהעסקת עובדים נוספים עד לפסק הדין. המשיבה טענה כי הבקשה הזמנית מנוגדת לקביעות הבקשה העיקרית, שאין חובה לחשוף מידע על עובדי חברות בנות או עובדי קבלן, וכי לא הוצגו נסיבות דחופות מספיקות למתן הסעד הזמני. בית המשפט ציין את הצורך בשיקול דעת זהיר בבקשות לסעדים זמניים ובדק את חובת גילוי המידע לארגון העובדים היציג, בהתאם להלכות קודמות המדגישות את חובת תום הלב וזכויות חופש ההתאגדות. נקבע כי המשיבה תמסור רשימת עובדים בחוזים אישיים כולל שמות ותפקידים, וכן תמסור מידע מספרי על עובדי חברות בנות ועובדי קבלן ללא פרטים מזהים, מתוך איזון בין זכויות העובדים לפרטיות לבין הצורך במידע לניהול המשא ומתן הקיבוצי. בהמשך, נדחתה בקשת שמירת הסטטוס קוו ומניעת העסקת עובדים נוספים לאור זהות בין הסעד הזמני לסעד הסופי, חוסר הוכחת דחיפות, והעדר פגיעה בלתי ניתנת לתיקון במקרה של הסעד הסופי. כמו כן נדחתה בקשת הכללת עובד ספציפי שלא צורף להליך. בסיכום, בית המשפט חייב את המשיבה למסירת המידע הדרוש תוך 7 ימים והדחה של יתר הבקשות לסעדים זמניים.

תוצאה: המבקשים חייבים לקבל מידע חלקי על העובדים הלא מאורגנים, אך בקשות הסעדים הזמניים לדחיית העסקת עובדים נוספים ולכפיפות עובד ספציפי להסכמים נדחו.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בפסק הדין דן השופט בבקשה לרשות ערעור שהוגשה נגד החלטה של ראש הוצאה לפועל לשחרר כלי רכב מעוקלים בתנאים מסוימים, תוך הפקדת ערבות בנקאית או מזומן. השופט קבע כי ההחלטה הנשוא הבקשה ניתנה מפי ראש ההוצאה לפועל בכשירותו, ולא על ידי רשם בית משפט השלום, ועל כן אינה נחשבת להחלטה של בית המשפט העליונית ואין סמכות ערעור בבימ"ש השלום עליה. נקבע כי יש לבדוק את המהות וההקשר של ההליך ולא רק את הכותרת שניתנה להחלטה. החלטות בנושאי תפיסת מעוקלים וכלי רכב הם חלק מהליך הוצאה לפועל, אשר שייך לסמכות ראש ההוצאה לפועל, ולא מהליכי בית המשפט. לכן ערעורים על החלטות אלה מתנהלים בפני בית המשפט המחוזי בלבד. בנוסף, מאחר שטרם הועברה ההתנגדות לדיון בבית המשפט, ההליך נחשב כהליך הוצאה לפועל לכל דבר. בעקבות זאת נדחתה הבקשה לרשות ערעור מחוסר סמכות עניינית לפעול בבימ"ש השלום, ללא תחולת הוצאות צדדים.

תוצאה: הבקשה לרשות ערעור נדחתה מחוסר סמכות עניינים של בית משפט השלום לטפל בבקשה לחלוקת החלטות של ראש ההוצאה לפועל; יש להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: התובעת, חברת בזק, טוענת כי שילמה ארנונה על שטח של 3,215 מ"ר, בעוד שבפועל נבנו רק 2,133 מ"ר בנכס בבעלותה. הארנונה שולמה בעיקבות חיוב המבוסס על היתר הבנייה בלבד, מבלי שהעירייה בדקה את השטח בפועל. התובעת לא הגישה השגה על חיובים אלו בשנים 1989-1995, אך לאחר שהגישה השגה בשנת 1996 ולבסוף התקבלה, היא תובעת להשבת סכומי הארנונה ששולמו בגין 1,082 מ"ר ה"עודף". העירייה טוענת כי בשל אי הגשת השגה במועד, השומות הפכו סופיות ואין לקבל את התביעה. לעומת זאת, הפסיקה פיתחה חריג המאפשר תביעה להחזר ארנונה ששולמה ביתר, בתנאי שיש עילת רשלנות או רשלנות מצד הרשות המקומית. בית המשפט קבע כי העירייה התרשלה בכך שלא בדקה שהשטח המבוסס על היתר הבנייה לא תואם את המצב בפועל, מה שמכונה רשלנות מנועת זכות ההשגה. עם זאת, נחוותה ביקורת גם על התובעת, גוף כלכלי גדול, שלא בדקה את הפרטים במשך שנים רבות ונזקקה לתביעה משותפת עם העירייה, ולכן נקבע אשם תורם של שני שלישים לעירייה ושליש לתובעת. סיכום התביעה הותאם בהתאם לחלוקת האחריות.

תוצאה: בית המשפט חייב את העירייה להשיב לתובעת שני שלישים מסכום הארנונה ששולמה ביתר בעבור השנים המדוברות, בסך של 251,535 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, תוך ביטול דרישת ההוצאות המשפטיות.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: הערעור מתייחס להחלטה של בית משפט השלום בחיפה לדחות בקשה להסרת הגבלה שהוטלה על חשבונה של המערערת בבנק דיסקונט לישראל. במהלך תקופת הזמן שנדונה, סורבו 18 שיקים מחשבונה, מתוכם תשעה סורבו ביום מסוים שהינו מוקד הדיון. המערערת טענה כי בית המשפט התעלם מראיות בנוגע להסכמים עם הבנק, שכללו הגדלת מסגרת האשראי באמצעות הפקדת שיקים לניכיון, וכן טענה שהבנק פעל שלא כדין בהעברת שיק לעדכון "מרווח הביטחון". כמו כן, נטען כי בית המשפט לא התייחס לחיוב מוקדם של ריבית בחשבון. בית המשפט דחה את הטענות, לאחר שקבע כי טענות המערערת הועלו לראשונה בחקירתה החוזרת והוכחשו על ידי מנהל הבנק, וכי היתרה בחשבון לא הייתה מספקת לכיסוי השיקים שהונפקו, גם לאחר התחשבות בסדרי הניכיון ובחיוב הריבית. בנוסף, הורה בית המשפט כי המערערת הייתה מודעת למצב הגבול בחשבון ועליה הייתה לפעול בזהירות כדי לוודא פרעון שיקיה. הטענה כי הבנק ניצל את כוחו לקביעת העיתוי להטלת ההגבלה נדחתה, נוכח מצבה הכספי הרעוע של המערערת לאורך זמן. בסיכום נפסק כי אין להתערב בהחלטת בית משפט השלום, והערעור נדחה. המערערת חויבה בהוצאות משפט.

תוצאה: הערעור נדחה, וההחלטה לדחות את בקשת הסרת ההגבלה על חשבון הבנק נשמרה; המערערת חויבה בהוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח ועוד מע"מ וריבית.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: המערער, בעל מסעדה צרפתית בזכרון יעקב, ערער על פסילת ספרי המסעדה לגין אי רישום תקבול בסך 23 ש"ח במהלך ביקורת שנערכה ביום שבת. במסגרת הביקורת, נתגלה כי התקבול שנגבה על ידי מלצרית בשם טלי לא נרשם מיידית בקופה הרושמת, אלא הונח בקופה קטנה ולאחר מספר דקות נדפס הקבלה על ידי המערער, שנמצא באותו הזמן עסוק בהכנת מנה. המערער טען שמערכת הרישום הנהוגה במסעדה כוללת מתן ההוראה למלצריות להביא לו את התקבולים, והוא בלבד מדפיס את ההוצאות, ואיחור של מספר דקות נובע מהעיסוק במטבח. המבקרים והמלצרית העידו כי ההליך שהנהיג המערער פגום: הפקדת התקבול בקופה קטנה שאינה רושמת ואי הדפסה מיידית של התקבול מייצרים סיכון לאי רישום התקבולים. השופט קבע כי השיטה פגומה ואינה מבטיחה רישום מיידי, והעריך כי העיכוב במועד הרישום ארוך מדי והוא אינו "סמוך" לקבלת התקבול. בהתחשב בכך שהמערער לא הציג נימוקים מספקים לאי הרישום, דחה השופט את הערעור והורה על תשלום הוצאות ושכר טרחה למשיב.

תוצאה: הערעור נדחה, פסק הדין אישר את פסילת התקבול בשל נהלי רישום פגומים במסעדה, והמערער חייב בתשלום הוצאות ושכר טרחה בסך 5,000 ש"ח ומע"מ.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: באירוע תאונת דרכים קטלנית שבה נהרגו שלושה אנשים ונפצעו שישה נוספים, המבקש הורשע בגרימת מוות ברשלנות לאחר שקבע בית המשפט לתעבורה כי הוא נהג ברכב הקיבוץ שגרם לתאונה. המבקש טען כי לא זכר אם הוא היה הנהג וכי הודאתו הראשונית נבעה מרצון להגן על חבריו הנפגעים. חוות דעת רפואיות ומעבדתיות ביססו את אחריותו, אך לאחר מכן חוות דעת חדשות ושחזור זיכרון חלקי מצד המבקש חלקן טענו כי ייתכן שתמיר הנדלר היה הנהג, ללא רשיון. היועץ המשפטי לממשלה הסכים לדבר אך התנגד למשפט חוזר בטענות רבות לגבי חוסר עקביות, איחור בטענות ועובדה שהתביעה יכלה לטעון לעובדות אלו בעבר. בית המשפט העליון בחן את התנאים למשפט חוזר וקבע כי ניתן לאשרו משום שנוצרו ראיות חדשות וחשש לעיוות דין משמעותי עקב שינוי במסקנות הרפואיות והעובדתיות, לצד שיבת זיכרון חלקית של המבקש. בית המשפט הצביע על הצורך לאפשר למבקש לטען לטובתו ולבחון בשנית את נסיבות התאונה, בנוסף להכיר בחשיבות פתיחות המשטרה ובתי המשפט לתיקונים במקרים של טעות. המשפט החוזר יתקיים בבית המשפט המחוזי בנצרת.

תוצאה: בית המשפט העליון הורה על קיום משפט חוזר בעניינו של המבקש, לאור ראיות חדשות חשובות וחשש ממשי לעיוות דין, תוך התחשבות בשיבת זיכרון חלקית וטענות למיקום אחר של הנהג בעת התאונה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בפסק הדין נדונה בקשת רשות ערעור נגד החלטת ראש ההוצאה לפועל לאשר מכירת דירה שנרכשה במסגרת הלוואה מבנק במקרה בו המבקש לא שילם את היתרת החוב למוכרת ולא החזיר את ההלוואה לבנק. המבקש טען כי הדירה אינה משועבדת אלא הזכויות החוזיות בלבד ולכן הכינוס והמכירה היו בלתי חוקיים, וטען גם לפגמים בהליך השמאות ולהנחה נמוכה משמעותית משווי הנכס. מנגד, המשיב טען כי הבקשה הוגשה באיחור וכי מדובר בזכויות העתידיות של המבקש בדירה המשועבדות לבנק, וכי המכירה התנהלה כחוק ובהסכמת המוכרת. השופט קבע שניתן להורות על מימוש המשכון גם על זכויות עתידיות, וכי המוכרת הסכימה להעברת הזכויות וכי גם לטעויות בפרוצדורה לא נפל פגם מהותי המצדיק ביטול. כמו כן הובהר כי השומה שהונחה לא הוצגה כלפיה שומה נגדית, וכי העקרונות המשפטיים תומכים באישור המכירה כל עוד המחיר אינו נמוך באופן בלתי סביר. השופט דחה את הטענות ופסק כי לאור חוסר תום לב טענות המבקש אין לבטל את ההוצאה לפועל ואת המכירה המאושרת. בנוסף השופט חייב את המבקש בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד למשיב.

תוצאה: הערעור נדחה, צו מכירת הדירה נשאר בעינו, והמבקש נדרש לשלם הוצאות ושכר טרחה בסך 3,000 ש"ח ועוד מע"מ.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: מדובר בתיק בו נערך ערעור על החלטת בית משפט השלום שקבעה כי יש לחייב רשות מקומית בתשלום מס רכוש החל מטווח מסוים בהתאם להודעה שניתנה על שימוש ארעי במגרש בשטחה. המערער טען כי המשיבה אחראית לתשלום המס לכל התקופה של חמש שנים כפי שנקבעה בהודעה הראשונה, וכי הודעת הביטול שניתנה אחר כך אינה תקפה כי מנכ"ל העירייה אינו מוסמך לבטל הצו ללא הסכמת הגורם המוסמך (מועצת העיר). בית המשפט קמא אישר את תקפות הודעת הביטול וקבע כי הרשות הייתה רשאית לקצר את תקופת השימוש האורעי. ההחלטה התבססה על כך שאין צורך בחתימת ראש העיר על ההודעה ומנכ"ל העיר יכול לפעול בהתאם להחלטות העירייה. עם זאת, בית המשפט העליון הודיע כי הודעת הביטול אינה תקינה כיוון שלא כללה את תאריך ההחלטה ולא הוכחה התקיימותה בפני הרשות המוסמכת, ולכן אין לתת לה תוקף מחייב. כמו כן נקבע כי לא ניתן להאשים את המערער בחוסר תום לב בשל קבלת ההודעה ומחדל בתגובה אליה, לאור חוסר וודאות לגבי סמכות ההחלטה וקיומה האמיתית. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, וקבע כי יש לראות את הרשות כמחזיקה במגרש וכתוצאה לחייבה בתשלום מס הרכוש החל מההודעה הראשונה ועד למועד ביטולה כהלכה, שטרם הוצג. בנוסף, הוטלו על המשיבה תשלום הוצאות משפט בסך כולל.

תוצאה: הערעור התקבל, ונקבע כי המשיבה תחויב בתשלום מס רכוש החל מההודעה הראשונה ועד לתאריך ביטול הצו בפועל, וקיבלה את תשלום הוצאות המשפט של המערער.

לצפייה לרכישה הזדהה

תוצאה: הערעור נדחה, צו המכירה אושר, והמבקש חויב בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ש"ח ועוד מע"מ.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: התובעת רכשה נעליים מיצרן פורטוגלי (הנתבעת 1) וטוענת כי הוזמנו 360 קרטוני מאסטר שנשלחו בשתי מכולות. עם הגעת המכולות לישראל נתגלה כי במכולה אחת שהייתה אמורה להכיל 311 קרטונים היו בפועל רק 228, כאשר הוכח כי חסרים 83 קרטונים. התובעת טענה כי האחריות לנזק מוטלת על הנתבעת 1 בעקבות אי משלוח כמות מלאה, על הנתבעת 2 שהייתה אמורה להוביל את המטען ועל הנתבעת 3 שהבטיחה את המטען בהתאם לפוליסת ביטוח. בית המשפט התרשם כי החוסר במטען נוצר כבר במפעל הנתבעת 1 בפורטוגל בעת ההמכלה לתוך המכולה, שהגיעה לישראל עם הסגר המקורי שלא נפתח כלפי חוץ. העדויות לא הוכיחו כי החסר נוצר במהלך ההובלה או לאחר הטענת המכולה על האנייה. לפיכך, נקבע כי אחריות הנתבעת 1 היא היחידה להיעדרות הקרטונים, בעוד שהנתבעות 2 ו-3 לא נשאו באחריות לאירוע. התובעת דרשה פיצוי לא רק בגין החוסר בסחורה והוצאות הייבוא אלא גם בגין הפסד רווחים, אך הפסד זה לא הוכח. בהתאם לסעיף 79 א, חויבה הנתבעת 1 בתשלום פיצויים בסך 35,000 ש"ח וכן בהוצאות משפט ושכר טרחה בסך כ-5,000 ש"ח. תביעות הנתבעות 2 ו-3 נדחו ללא צו להוצאות.

תוצאה: הוחלט כי הנתבעת 1 אחראית לחוסר במטען ויש לה לשפות את התובעת בסכום 35,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט; התביעות כנגד הנתבעות 2 ו-3 נדחו ללא חיוב בהוצאות.

לצפייה לרכישה הזדהה