תת"ע 7246-05-15 מדינת ישראל נ' אלחסוני חדר

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של נהיגת רכב בעודו בלתי מורשה לנהיגה בניגוד לסעיף 10(א) בפקודת התעבורה.

מתחם הענישה ביחס לעבירה בניגוד לסעיף 10(א) בפקודת התעבורה, בנסיבות של נהג בלתי מורשה לנהיגה, נקבע על ידי בית המשפט המחוז (באר-שבע) בעפ"ת 22585-11-12 אליעזר אושורוב נגד מדינת ישראל:

"לטעמי, וגם על פי פסיקה מקבילה בה עיינתי, מתחם העונש ההולם בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, אינו מתחיל ממאסר בפועל, אלא הוא נע בין מאסר מותנה ובין מאסר בפועל למשך מספר חודשים ואף שנה, בהתאם לנסיבות העבירה"

המדינה עתרה בפרשה זו לענישה הכוללת רכיב של מאסר בפועל וזאת לא בשל נסיבות האירוע אשר אינו כולל נהיגה פוחזת או התנהגות מסכנת חיים זולת הנהיגה עצמה ע"י בלתי מורשה.

עמדתה העונשית של המדינה נשענת על עברו התעבורתי והפלילי של הנאשם אותו מגדירה המדינה כרצדיוויסט.

ב"כ הנאשם הפנה בטיעוניו במיוחד לעובדה כי במהלך התנהלות התיק ריפא הנאשם הפגם נשוא כתב האישום באופן בו כיום הוא אוחז ברישיון נהיגה תקף.

לשיטת ההגנה יש בעובדה זו כדי להצביע על מסלול שיקומי בו בחר הנאשם, מסלול אותו יישם הנאשם הלכה למעשה באופן בו אין הוא עוד יכול לנהוג ברכב בעתיד בעודו בלתי מורשה לנהיגה.

הוסבר על ידי ההגנה כי הנאשם התחתן לאחרונה, עובד בעבודה מסודרת במפעלי ים המלח וזנח לחלוטין את עולם הפשע.

דיון והכרעה –

אין מחלוקת כי המדובר באירוע שלישי בו נוהג הנאשם ברכב בעודו בלתי מורשה לנהיגה (בזמן ביצוע העבירה).

באירוע הראשון נשפט הנאשם במסגרת תיק פלילי עם עבירת שבל"ר (עבירה מיום 17.8.11) ואילו האירוע השני הוא מיום 28.3.13 עת נהג הנאשם ברכב בפעם השנייה בעודו בלתי מורשה.