מדינת ישראל נ' בוקין

לפני בקשת המבקש להורות על ביטול כתב אישום מחמת אי עמידה בתנאי הסף הקבועים בסעיף 225א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ו – 1982, (להלן "החסד"פ").

ביום 03/09/2025 הוגש כנגד המבקש כתב אישום, המייחס לו עבירה מיום 20/02/2024 של נהיגה ברכב בדרך שאינה עירונית בה מותרת מהירות מירבית 90 קמ"ש במהירות של 142 קמ"ש, עבירה בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

ב"כ המבקש עתר לביטול כתב אישום מחמת התיישנות וטען כי חלפו יותר מ- 4 חודשים מיום ביצוע העבירה לתאריך המצאת ההזמנה למשפט. לטענתו, העבירה נעברה בתאריך 20/02/2024 וכתב האישום וההזמנה לדין הומצאו למבקש רק ביום 21/08/2025, קרי 18 חודשים לאחר מועד העבירה וזאת בניגוד להוראות סעיף 225א(א) לחוק הקבוע ככלל כי בעבירות תעבורה שלא גרמה לתאונה, לא יוגש כתב אישום בחלוף שנה מיום ביצועה, ובעבירות המבוססות על צילום רכב, נקבע תנאי סף דיוני ייחודי בהתאם לסעיף 225א(א1), המחייב שליחת הודעה בתוך 4 חודשים ממועד ביצוע העבירה.

עוד טען ב"כ המבקש, כי נפל פגם בהודעה אשר נשלחה למבקש, כאשר נשלחה עם מיקוד שגוי שאינו תואם את כתובתו של המבקש, דבר אשר הביא לכך שההודעה לא נמסרה בפועל ולא התקיימה חזקת המסירה כדין וכל האישורים אליהם מפנה המשיבה לא מהווים אישורי מסירה כדין.

הוסיף ב"כ המבקש וטען כי ככל שהמשיבה תבקש להסתמך על רישום פנימי של מערכת " דותן", הרי שאין בכך די וכי בהעדר אישור מסירה תקין ובהסתמך על השאילתא מאתר דואר ישראל שצורפה לבקשה וממנה עולה כי דבר הדואר כלל אינו ניתן לאיתור, נתון אשר מחזק את הטענה כי לא הוכחה שליחה אפקטיבית ליעד הנכון.

בנסיבות אלה, לא הוכחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת עמידה בתנאי הסף הקבועים בסעיף 225א(א)19לחוק, ומשכך ההליך המקדמי לוקה בפגם מהותי היורד לשורשו של ההליך, דבר המהווה פגיעה ביכולתו של המבקש להתגונן ולשחזר נסיבות ולהפעיל זכויות דיוניות במועדן ועל כן יש מקום להורות על ביטול כתב האישום כנגד המבקש.