מונחת לפניי בקשה לחייב את המשיב לאפשר למבקשת ובני משפחתה להיפגש עם אביה הקשיש.
-
מר ע.ש (להלן גם – מר ש' או האב) ורעייתו, המשיבה 1 (להלן גם – המשיבה) נשואים זל"ז למעלה מ50 שנים, ולהם שלושה ילדים: המבקשת והמשיבים 3-2.
-
מר ש' הוא יליד 1944, חצה זה מכבר את גיל הגבורות, נמצא במצב סיעודי, מסתייע בעזרה של מטפל צמוד.
-
מר ש' מתגורר יחד עם המשיבים בדירה מס' 45 ברח' XX בXX. יש בקומת המגורים דירה נוספת, דירה מס' 47, המשמשת לצרכיו האישיים של מר ש' ולמגוריו של העובד הזר.
-
ביום 22.5.2025 הוגשה הבקשה ובמסגרתה עתירות כדלהלן: להורות למשיבים למסור לידי המבקשת את מפתח דירת אביה וכן לאפשר למבקשת ובני משפחתה לבקר את האב ולתמוך בו באופן שוטף, ללא הפרעה מצד המשיבים.
-
ביום 3.6.2025 נדחתה, על אתר, העתירה לעניין מסירת מפתח הדירה לידי המבקשת מהטעם כי: "אף לשיטתה של המבקשת לא מונה אפוטרופוס על ענייניו של מר ש'. משכך, כאשר מר ש' הוא אדם כשיר כל עוד לא נקבע אחרת ...הסעד המבוקש לפיו יתאפשר למבקשת להיכנס כרצונה לביתו אינו אפשרי, והרי אדם כשיר קובע מי בא אליו ומתי". לצד זאת, הגם שכבר בשלב זה היה מקום לדחות את התובענה, הוריתי לשירותי הרווחה לערוך תסקיר סעד שיבחן את מערכת היחסים המשפחתית, מצבו של מר ש', קשריו עם בני המשפחה השונים, וליתן המלצות בבקשה, קרי וליתר דיוק בעתירה הנוספת.
-
ביום 11.8.2025 הגישו שירותי הרווחה תסקיר סעד (להלן גם – התסקיר) ובו המליצו על "הסדרי ראיה עבור הגב' ש.מ... עם אביה מר ע.ש" (שם, עמ' 7).
-
התבקשו תגובות הצדדים על התסקיר. תגובת המבקשת הוגשה ביום 7.9.2025 ואילו תגובת המשיבים הוגשה ביום 5.9.2025.
-
להשלמת התמונה יוער כי המבקשת הגישה תובענה למינוי אפוטרופוס ביום 17.9.2025 ובמסגרתה עתרה למנות אפוטרופוס חיצוני על כלל ענייניו של מר ש' (א"פ 51677-09-25).
טענות הצדדים
-
טוענת המבקשת כי המבקשת אהובה על אביה שהיה בעבר מגיע לבקר אותה מספר פעמים מידי בשבוע. מצב זה השתנה אך ורק בשל היותו כיום סיעודי ותלוי במשיבים שניצלו את תלותו כדי לשלוט במפגשים ולמנוע ממנו להיפגש עם המבקשת; זכותם של המבקשת ואביה להמשיך ולהיפגש כפי שהיה כל השנים; המשיבים טוענים כי לכאורה הבקשה מיותרת אלא שהמשיבים בפועל מונעים את קיום המפגשים והופכים כל ביקור לסבל עבור המבקשת ואביה. משכך, ובהינתן העובדה שהמשיבים נמצאים 24/7 עם מר ש' הרי שללא מתן הצו ימשיכו למנוע מהמבקשת מפגשים פרטיים עם האב; אין המבקשת מעוניינת להיפגש עם אביה בדירה בה מתגוררים המשיבים משיקולים שונים, לרבות חוויות קשות אותן חוותה מהמשיבים.
לפיכך, עותרת המבקשת לקבוע הסדרים ברורים שיאפשרו למבקשת ובני משפחתה לפגוש את מר ש'
בפרטיות (מבלי נוכחות צדדים שלישיים/ הקלטות) בכל מקום שתחפוץ ולהיות נגישה ומודעת לטיפול אותו הוא מקבל, ולקבוע פיצוי על כל הפרה של ההסדרים (תגובה מיום 7.9.2025)
-
טוענים המשיבים כי לא התבקש מינוי אפוטרופוס על מר ש' ולכן אין סמכות לכפות על המשיבים למסור מפתח לדירתו של אדם כשיר על פי דין כדי לאפשר חדירה לפרטיותו; אין להלום מצב שבו המשיבה תאבד את פרטיותה ותהיה חשופה לכך שהמבקשת תיכנס לדירתה כאוות רצונה; אין צורך ליתן למבקשת מפתח לדירה שכן היא מוזמנת בכל עת לבקר את אביה, כפי שהובא בתסקיר, ומכאן ההמלצה שניתנה מיותרת; איש מהמשיבים לא מונע מהמבקשת לבקר את אביה, היא אף ביקרה בדירה עד שהמציאה יש מאין דרישות והתניות לגבי אופן ביקורה אצל האב. בכל מקרה, אין להושיט סעד שלא התבקש גם אם האמור בתסקיר מעורר צורך בצו כזה; ככל שהמבקשת מעוניינת לבקר את האב לבדה, דווקא בדירה 47, היא מוזמנת להעבירו בין הדירות ולהחזירו בסוף המפגש, בתנאי שמר ש' יסכים לכך.
לפיכך עותרים המשיבים להורות על דחיית הבקשה.
דיון והכרעה
-
לאחר בחינת טענות הצדדים, לא מצאתי לסטות מההמלצה בתסקיר; אנמק.
-
הפסיקה קובעת כי סטייה מהמלצות מומחה שמינה בית המשפט – ומעמדו של תסקיר דומה למעמד של חוות דעת מומחה - תיעשה רק במקרים שבהם קיימים טעמים כבדי המצדיקים סטייה מההמלצות [בע"מ 5072/10 פלוני נ' פלונית ואח' (26.10.2010), בע"מ 4259/06 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' (13.7.2006)]. בפסיקה גם נקבע כי הימנעות מחקירה נגדית של מומחה על חוות דעת (בענייננו תסקיר) מחזקת את כוחה הראייתי, וניתן גם לקבלה כהסכמה לאימוץ מסקנות המומחה [ע"א 214/68 אהרון נ' אדדי, פ"ד כב(2)858 (1968); עמ"ש (חי') 18465-11-20 א' ש' נ. ג' ש' (8.3.2021) וההפניות שם].
-
עיון מעלה כי ההמלצה בתסקיר נשענת, בין היתר על גילו, מצבו המנטאלי והתפקודי של האב שהוא: "סיעודי בתפקודו, מרותק לכסא גלגלים, מחובר לקטטר...לעתים סובל מזיהומים נשימתיים. כמו כן, בעברו אירוע מוחי שגורם להפרעות בדיבור ולקושי בשליפת מילים" (עמ' 2), וכן על העובדות כי האב שמר על קשר עם שלושת ילדיו ("מתארים קשר קרוב מאוד עם אביהם"- עמ' 3) והמבקשת יקרה לאביה והקשר עמה היה חשוב עבורו ("לדבריהם מר ש' אהב את ש' ואוהב שמגיעה לבקרו"- עמ' 5).
לעניין מצבו המנטאלי של האב אין הצדדים תמימי דעים: האם כטענת המבקשת סובל האב מירידה קוגניטיבית משמעותית כאמור בחוות דעת של הפסיכיאטר ד"ר פלדינגר מיום 10.3.20204 שנכתבה לבקשתה של המבקשת (נספח א' לבקשה) או האם כטענת המשיבים סובל האב מהפרעת שפה קשה אך מבין את הנאמר לו ומודע למצבו ומתבייש במצבו, ואילו העו"ס שלא הצליחה לתקשר עמו לא יודעת לקבוע מאיזו סיבה איננו מדבר: קושי קוגניטיבי, הפרעת דיבור או בושה וחשש מלדבר (עמ' 2).
-
במצב דברים כזה, עת המשיבים אף לא ביקשו לחקור את עו"ס לסדרי דין, ומכאן שיש לראותם כמי שוויתרו על השגותיהם בנוגע להתרשמויות ו/או מסקנות ו/או המלצות התסקיר, מקובלת עליי טענת המבקשת כי ההמלצה אינה מיותרת. בנוסף, אם, כפי טענתם, איש מהמשיבים לא מונע מהמבקשת לבקר את אביה, הרי ההמלצה לא מעלה או מורידה מבחינתם. אדרבא, עיגון מפגשים מסודרים בהחלטה שיפוטית ימנע (יש לקוות) המשך חשיפה של האב הקשיש לאירועים של פריצת משטרה לביתו, צעקות ואווירה אלימה – אירועים שגורמים ו/או עלולים לגרום לאב פגיעה רגשית משמעותית (סעיף 27 לבקשה מיום 22.5.2025; סעיף 24 לתשובה מיום 7.7.2025).
-
לאור כל האמור לעיל, מצאתי לקבל את ההמלצה לקבוע מפגשים בין המבקשת ואביה.
-
כיצד יתקיימו המפגשים? המבקשת מעוניינת שהמפגשים יתקיימו בפרטיות ואילו המשיבים "לא מבינים על אלו תנאים מדובר בסיפא של סעיף 10 לתסקיר ("אך לא בתנאים שהיא מבקשת"- עמ' 6 לתסקיר), טוענים כי ככל שהמבקשת מעוניינת לבקר את האב לבדה, דווקא בדירה מס' 47, היא מוזמנת להעבירו בין הדירות ולהחזירו בסוף המפגש, בתנאי שמר ש' יסכים לכך.
-
בנדוננו, חרף גילו ומצבו של האב, לא ניתנה בתסקיר המלצה למפגשים בסביבתו הטבעית בלבד. משכך, כאשר המשיבים לא ביקשו לחקור את העו"ס בעניין זה, אין לכאורה סיבה לצמצם את מקומות המפגש האפשריים לדירות מס' 45 או 47, המהוות שתיהן כאחת חלק מהסביבה הטבעית של האב. יתירה מכך, לא רצוי לקיים מפגשים בדירה מס' 45 שהרי היחסים המשפחתיים לא טובים: "התוודענו לקונפליקט עצים, ארוך ומתמשך" בין המבקשת והמשיבה שמשפיע אף על יחסי האחים בינם לבין עצמם (עמ' 4-3 לתסקיר), מה גם שהמשיבים רואים בכניסה של המבקשת לדירה מס' 45 כ"חדירה לפרטיותה" של המשיבה (סעיף 2(ב) לתשובה).
-
במקרה זה, כאשר המשיבים בעצמם טוענים כי "לבקשתו הם מוציאים אותו לבית קפה מונגשים במהלך השבוע" (עמ' 3 לתסקיר), אין סיבה שהמפגשים לא יתקיימו בכל מקום שתחפוץ המבקשת, וממילא כך תישמר פרטיותם של המבקשת ואביה.
-
איני נדרשת לעתירה לקבוע פיצוי על כל הפרה של ההסדרים. ככל שיתברר, חו"ח, שההסדרים לא מתקיימים, תתכבד המבקשת לעתור בתובענה מתאימה.
סוף דבר
-
לפיכך, אני מורה כדלקמן:
א.העתירה לקבוע מפגשים בין המבקשת ואביה מתקבלת.
ב.המפגשים בין המבקשת ואביה יתקיימו בפרטיות, פעם בשבוע, כל מפגש למשך עדשעתיים, ככל שמצבו הבריאותי של האב יאפשר זאת.
על המשיבים לתת למטפל הוראות מתאימות לארגן את האב כדי שיתאפשר קיומו של המפגש.
ג.באחריותה של המבקשת לדאוג לסידורי ניידות הולמים את מצבו של האב.
ד.אין מניעה שהמטפל יתלווה לפגישה, ובלבד שתתאפשר פרטיותם של המבקשת ואביה במהלך פגישתם.
ה.על הצדדים, בסיוע באי כוחם, לקבוע יום קבוע לקיומו של המפגש השבועי, בשעות מוסכמות ביניהם.
ככל שלא יהיה ניתן לקיים את המפגש השבועי מסיבה הקשורה למשל במצב בריאותו של האב או בתנאי מזג אויר קשים, על הצדדים לקבוע מועד חלופי.
-
על מנת לא להסלים את הסכסוך בין הצדדים לא אעשה צו להוצאות.
-
פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת שמות ופרטים מזהים.
-
המזכירות תשלח לצדדים ולשירותי הרווחה בתל אביב את פסק הדין.
ניתן היום, ו' חשוון תשפ"ו, 28 אוקטובר 2025, בהעדר הצדדים.
