הכרעה בסכסוך בין יורשים על זכויות במשק חקלאי

רקע וההליכים המשפטיים

1. הצדדים אחים ויורשי אחים שנפטרו. המחלוקת בין הצדדים עניינה זכויות במשק חקלאי נחלה מס' ... במושב ... (להלן: "המשק"), אשר היה בבעלות הוריהם המנוחים של הצדדים, האם ט.ל. ז"ל והאב ד.ל. ז"ל.

האב נפטר בשנת 1977.

האם נפטרה ביום 13.8.1984. בהתאם לצו ירושה שניתן לאחר האם המנוחה, יורשיה הם שבעת הילדים בחלקים שווים, כל אחד יורש שביעית מעיזבונה.

2. בחודש 2/1984, עובר לפטירת האם, עברה הנתבעת 1 (להלן: "ל.") עם בעלה וילדיהם להתגורר במשק. במשק התגוררו אז האם והנתבע 3 (להלן: "ג'") שהנו אדם לו מונה אפוטרופוס. זאת לאחר ש-ל. מכרה את המשק שהיה בבעלותה בשל חובות. מאז ל. מתגוררת במשק.

3. בשנת 2014 ל. הגישה תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו היא זכאית להירשם כברת רשות והבעלים בזכויות במשק (תמ"ש 15255-06-14).

            לטענתה בתביעה, סמוך לאחר פטירת האם הגיעה להסכמות בעל פה עם יתר האחים לפיהן היא תמשיך ותקיים את המשק, תטפל באח ג'. עד אריכות ימיו ותשלם לכל אחד מהאחים 5,000 $. בתמורה לכך האחים יוותרו על חלקם במשק, לטובתה.

            תביעה זו נדחתה על ידי כב' השופטת (בדימ') אילת גולן תבורי בפסק דין מיום 27.5.2018.

4. פסק הדין מיום 27.5.2018 (תמ"ש 15255-06-14) ופסק הדין בערעורים עליו מיום 13.3.19 (עמ"ש 24629-07-18, 24511-07-18)

            בפסק הדין תביעת ל. נדחתה תוך שנקבעו קביעות עובדתיות אשר בשל חשיבותן להליך שלפני יפורטו כדלקמן:

1. הוכח כי התקיים מו"מ בין ל. לחלק מהאחים בנוגע לאופן חלוקת העיזבון והמשך מגוריה של ל. במשק;
2. המו"מ לא השתכלל לכדי הסכם מחייב עם כל ששת האחים ולא הוכח כי פעלו בהתאם;
3. הוכח כי ל. עברה להתגורר במשק עם משפחתה בעת שהייתה בחובות על המשק שלה;
4. לא הוכח כי בעת פטירת האם היו למשק חובות בהיקף גבוה, ל. לא הוכיחה גובה החובות שטענה או בהפרדה מהחובות שצברו היא ובעלה;
5. הוכח כי היו חריגות בניה במשק אותם יצרה ל. ואף הוגש כתב אישום נגדה ונגד בעלה;