פס"ד במחלוקת בין יורשים לגבי גורלו של משק חקלאי

לפני מחלוקת בין יורשים בהתייחס לגורלו של משק חקלאי, אשר המנוחה ציוותה בצוואתה לפצלו, באופן שביתה ונכדה יקבלו את המשק ומכסת הביצים, ואילו השטחים החקלאיים, יועברו לשאר ילדיה.

העובדות הצריכות לעניין:

1. התובעת 1 (להלן: "התובעת") הינה אמו של התובע 2 (להלן: "התובע"), ואחותם של נתבעים 1-5.

2. התובעת והנתבעים 1-5 הינם ילדיהם של המנוח ק' ד' שנלב"ע בשנת 95.**.** והמנוחה ק' ח' (יונה) ז"ל שנלב"ע ביום 15.**.**

3. המנוחים היו בעלי זכויות של בר רשות במשק מס' ** באגו"ש ******, הכולל בית מגורים, שטחים חקלאיים ומכסת ביצים וע"פ הנטען ע"י בני המשפחה, אף מגרש בהרחבה.

4. אין חולק כי בסמוך לפטירת המנוח, עברו התובעת ושלושת ילדיה להתגורר במשק עם המנוחה. לטענת התובעת היא טיפלה במשק ובהמשך טיפלה אף באימה המנוחה, ואילו לטענת הנתבעים מעבר המגורים נבע ממצבה הכלכלי של התובעת ונעשה למורת רוחה של המנוחה. התובעת לא נרשמה כבעלת זכויות של "בן ממשיך" במשק, אם כי ביום 23.02.16, כשנה לאחר פטירת המנוחה, התקבלה כחברה באגו"ש.

5. ביום 20.8.08 ערכה המנוחה צוואה, במסגרתה ציוותה את רכושה באופן הבא:

   1. הזכויות במשק פוצלו באופן שמלוא הזכויות במשק לרבות בית המגורים, הלול ומכסת הביצים ציוותה המנוחה לתובעים, תוך מתן זכות מגורים לתובעת עד יום מותה. את הזכויות בשטחים החקלאיים ובמגרש 119 – ציוותה המנוחה לחמשת הנתבעים בחלקים שווים.

   2. את מלוא זכויותיה של המנוחה בחשבונות הבנק, פיקדונות וחסכונות – ציוותה המנוחה לנתבעים בחלקים שווים.