החלטה בבקשת אב להטיל סנקציות על האם, ו/או להפחתת/ביטול מזונות, בגין ניכור שניים מילדיהם הקטינים כלפי האב - פסקדין

 לפניי בקשת האב להטלת סנקציות על האם, ו/או להפחתת/ביטול מזונות, בגין ניכור שניים מילדיהם הקטינים כלפי האב.

תמצית הבקשה 

1. ביום 24.12.2025 הוגש לתיק דיווח מטעם ד"ר ס' – המטפל המשפחתי.

    

2. מן הדיווח עולה כי טענותיו של האב לניכור הורי מצד האם כנגדו – אושרו כעת.

    

3. האב לקח אחריות על התנהלותו בעבר מול הקטינים, וביקש לקבל הדרכה הורית כדי להפוך לאב טוב יותר עבורם, כפי שדיווח ד"ר ס'.

    

4. מנגד, האם התנגדה פעם אחר פעם להגיע לטיפול אצל ד"ר ס', חרף החלטות בית המשפט ובניגוד לעמדת העו"ס ו', אשר ציין את חשיבות הקשר בין הקטינים לאב, ואת העובדה כי הקטינים מעורבים בסכסוך שבין הצדדים.

    

5. גם ד"ר ס' דיווח כי האם מסרבת לשתף פעולה (דיווח מיום 6.11.2024).

    

6. מיד לאחר מכן, הורה בית המשפט בהחלטה מיום 7.11.2024 על חיוב האם להשתתף בטיפול המשפחתי, ובהבאת הקטינים למפגש.

    

7. ביום 11.12.2024 הוגש עדכון מטעם ד"ר ס' אודות כישלון הטיפול המשפחתי, והומלץ על מתן הדרכה הורית לאם "שתתמקד בהכנת הבנים הגדולים לחזרה לתהליך טיפול משפחתי ולחידוש הקשר עם אביהם".

    

8. נטען כי האם התחמקה מכל אחריות ו"משכה את הזמן", ללא כל סיבה מספקת, ועל-מנת להתחמק מקיום החלטות שיפוטיות, כאשר ביום 10.8.2025 אף ניתנה החלטת בית המשפט ולפיה, בין היתר, סבר בית המשפט כי יש להצר על התנהלותה של האם וכי יש ממש בטענותיו של האב כי האם לא פעלה לקבלת הטיפול.

    

9. בדיווח של ד"ר ס' אשר הוגש ביום 24.12.2025, צוין כי האב הציג ראיות חד-משמעיות מתוך התכתובות של האם עם הקטין א', שמהן עולים בבירור הסתה וניכור כלפי האב, והאם לא הכחישה את קיומם.

    

   עוד צוין כי בשיחה עם האם, חזרה וטענה כי האב הוא שגרם למצב, לא היה רשאי לעיין בהודעות של הקטין א' שהיה אז בן 12.5, האם לא נטלה אחריות על מעשיה והמשיכה להטיל אותה על האב, וכאשר נשאלה על-ידי ד"ר ס' אם היא מכירה בכאבו של האב, השיבה כי האב אינו חווה כאב, ולדידו של ד"ר ס' – תשובה זו מלמדת על העדר הבנה להשלכות הרגשיות של התנהלותה על האב ועל הילדים.

    

   לטענת האם, הפנייתה על-ידי בית המשפט נועדה לציידה ב"כלים" בלבד, ולא לשם שינוי עמדתה ביחס בין הילדים לאביהם, וכי רצונה בקשר בין הילדים לאב נובע מצרכיה האישיים לפניות, ולא מתוך הכרה בחשיבות הקשר עצמו עבור הילדים, וציינה כי היא מוכנה להגיד מה שיאמרו לה רק כדי להשתחרר מעול הפגישות שנכפה עליה מטעם בית המשפט.

    

10. לטענת האב, האם אינה מבינה כלל את הצער והנזקים שנגרמו בעטיה לקטינים ולאב.

     

11. לאם אשם תורם לניתוק הקשר בין הקטינים לבין האב, שכן כבר לפני שנתיים החל הקרע החמור בין האב לקטינים, ומתחילת הדרך האם סירבה להגיע לטיפולים ולפניות לגורמים מקצועיים.

     

12. האב חסר אונים לנוכח התנהלותה של האם, והעובדה כי הקטינים שוהים עימה את כל זמנם משפיעה עליהם בכל הקשור לקשר עימו, ובידה בלבד האפשרות לפתוח פתח לצורך חידוש הקשר.

     

13. ב"כ האב אף הפנתה לפסיקה אשר הכירה בסנקציה של הפחתת מזונות בגין סרבנות קשר (תלה"מ (משפחה אשדוד) 40374-1-17 פלוני נ' פלונית (17.1.2021)).

     

14. נטען כי האם ממשיכה, פעם אחר פעם, לחבל ולפגוע בכל סיכוי כן ואמיתי לחידוש הקשר בין האב לקטינים.

     

15. לפיכך, בשלב זה שבו מוצו כל האפשרויות הטיפוליות, מבוקש בצער רב להטיל סנקציות על האם ו/או להפחית את דמי המזונות עבור הקטין ד' והקטין א', על-מנת להביא את האם לשיתוף פעולה לשם חידוש הקשר, כאשר האב מודע לכך שמדובר בצעד "דרסטי וקיצוני".

     

16. צוין כי האב אינו מבקש לפגוע בקטינים או להחסיר מהם, וברי כי אם יהיה שיתוף פעולה כן ואמיתי מצד האם, וכי הקטינים אף הם יירתמו לחידוש הקשר, אזי האב ישיב את מזונותיהם על כנם, ואף ישתדל לתת ביד רחבה מעבר לכך.

     

17. נטען כי השלמה עם המצב הקיים היא אסון לטווח של שנים אף לאחר שהקטינים יתבגרו, והעדר קשר של האב עם הקטינים הקטין א' והקטין ד', אינו לטובתם – זאת לדעת כל הגורמים המקצועיים המעורבים בתיק.

    תגובת האם

     

18. מדובר בבקשה להפחתת מזונות ויש לשלם אגרה בגינה.

     

19. בקשת האב מקוממת וחסרת בסיס, ומעידה על ניסיונו להסיט את שאלת אחריותו לנתק מהקטינים, אל עבר מתקפה על האם.

     

20. הקטין ד' והקטין א', אינם מקיימים קשר עם האב בשל פגיעות חמורות מצד האב לרבות אלימות כלפיהם, אשר הובילו אף להתערבות משטרת ישראל, ולא בשל ניכור הורי. כאשר לעניין זה נקבע בפסיקה כי אין למדוד התנהגות ילד בקנה מידה מבוגר, וכי אחריות לנתק במקרים אלו רובצת לפתחו של ההורה (מפנה לעמ"ש 45248-10-21).

     

21. הקטין א' ברח מהבית באמצע הלילה, על-מנת להתרחק מהאב ולא לקיים עימו שיח, מתוך פחד ממשי ומצוקה נפשית, כאשר הקטין היה בסיכון, עובדה השוללת כל ניסיון של האב לצייר עצמו כ"קורבן" של ניכור הורי.

     

22. הקטין א' היה נתון להתנהלות פוגענית והתעללות נפשית מצד האב, התנהלות אשר חרגה מגבולות סמכות הורית סבירה ופוגעת בתחושת הביטחון, הכבוד והפרטיות של הקטין, אשר יצרה דפוס של שליטה, פחד ופגיעה מתמשכת בקטין.

     

23. חוות דעת מקצועיות שניתנו בתיק קבעו במפורש כי לא מתקיים ניכור הורי מצד האם, וכי אין בהתנהלותה של האם כל ניסיון להרחיק את הקטינים מהאב.

     

24. בחוות הדעת להערכת מסוכנות מיום 17.3.2025 נקבע בין היתר, כי ההתרשמות היא שהאב הפעיל כוח פיסי, סמכותי ורגשי כלפי ילדיו, וכי קיימת מסוכנות נמוכה, ובמקרה של העדר טיפול, רמת המסוכנות העתידית הנשקפת היא בינונית-נמוכה.

     

25. צוין כי הייתה תקופה שבה הקטין א' ניתק קשר גם עם האם, דבר שממחיש כי הקטינים פועלים מתוך חוויה אישית, עצמאית, ולא כתוצאה מהסתה או ניכור מצד האם.

     

26. האב מבקש מבית המשפט להפעיל סנקציות כלפי האם ואף להפחית מזונות, בשעה שהוא הגורם הישיר לניתוק הקשר עם בניו, ומדובר בניסיון פסול של האב להענישם כלכלית על-כך שהם אינם מוכנים להיחשף לפגיעה נוספת.

     

27. יש לדחות את בקשת האב להפחתת המזונות, כאשר חובת תשלום המזונות מהווה חובה בסיסית על-פי דין. בין היתר, נקבע בפסיקה כי אין לעשות שימוש בכלי הפחתת מזונות כאמצעי לחץ על הקטינים, ובוודאי שלא כאשר סירוב הקשר נובע מחשש, טראומה ופגיעה ממשית מצד ההורה הדורש קשר, וכי זכותם לקיום בכבוד קודמת לזכות ההורה לכבוד או לקשר (מפנה לתמ"ש 7364-12-16 ; תלה"מ 55069-12-20 ; יוער כי ב"כ האם הפנתה לפסיקה בעמ"ש 48733-10-26 פלוני נ' פלונית, ואולם, לא קיים כל הליך כגון דא במאגרים המשפטיים, גם לא לפי חיפוש בשינוי ערך השנה ל-2025).

     

28. לעניין חוות הדעת של ד"ר ס' – נטען כי מדובר בגורם המטפל באב מזה זמן רב, ומשכך מדובר בהליך שאינו ניטראלי כלפי האם, כאשר טיפול הורי מעצם טבעו מחייב עמדה מקצועית שווה כלפי שני ההורים, ואינו יכול להתקיים כאשר המומחה מצוי במערכת טיפולית מתמשכת עם אחד הצדדים.

     

29. במקום לנהל הליך טיפולי נכון, בחר המומחה לעסוק בניתוח הודעות והתכתבויות בין ההורים לקטינים, תוך אימוץ מלא של טענות האב לניכור הורי והסקת מסקנות חד-צדדיות שאינן מבוססות על אבחון מקצועי.

     

30. המומחה ד"ר ס' לא התבקש לקבוע האם התקיים ניכור הורי, אם לאו.

     

31. הקביעה בדבר "ניכור הורי" אינה חלק מהליך טיפולי, ואינה יכולה להישען על התרשמות סובייקטיבית, כי אם מצריכה בדיקה מעמיקה.

     

32. התנהגותו של המומחה חורגת מתפקידו כמטפל הורי, והוא בחר לחזק נרטיב של צד אחד בלבד.

     

33. חרף טענות חמורות בדבר התנהלות פוגענית מצד האב כלפי הקטין א', המומחה בחר שלא להתייחס ולא להציג את האירועים שחווה הקטין א' במסגרת עדכונו, וזאת אף שמדובר בטענות העוסקות בפגיעה נפשית מתמשכת ובחריגה מסמכותו ההורית של האב.

     

34. בנסיבות אלו מתחדדת המסקנה כי אין לייחס משקל מקצועי לקביעותיו של ד"ר ס', וככל שבית המשפט ימצא לנכון להסתייע בגורם מקצועי, ראוי כי הדבר ייעשה באמצעות מומחה ניטראלי, שאינו מצוי בקשר טיפולי מוקדם עם מי מהצדדים.

     

35. המשך התנהלותו האמורה של האב, הטחת האשמות באם, חוסר לקיחת אחריות מצידו – מעצימות את הקונפליקט, כאשר מדובר בשני קטינים בגילאים מתקדמים, אשר האם נאלצת להתמודד בגידולם לבדה.

     

36. לאם אין כל אינטרס בניתוק הקשר בין הקטינים לאביהם, להיפך, האם הייתה מעדיפה מציאות פשוטה ומאוזנת, כאשר הקטינים שוהים גם בבית אביהם, כפי שמתנהל הקשר עם הקטין ש' המקיים זמני שהות שווים ומלאים עם האב, ללא כל התנגדות מצד האם – עובדה השוללת מן היסוד את טענות האב לניכור הורי.

     

    דיון והכרעה

     

37. בית המשפט ציין לכל אורך ההליך כי הוא כואב את הנתק של הקטין א' והקטין ד' מאביהם, ועשה כל שלאל-ידו כדי לסייע בחידוש הקשר ובפתרון הסכסוך המשפחתי, לרבות קיום דיונים ארוכים, הפנייה לגורמים טיפוליים, מינוי אפוטרופסה לדין לקטינים ואף קיום פגישה ממושכת עם הקטין א', אך נראה כי כל אלו לא הועילו לחידוש הקשר.

     

38. ראוי להדגיש כי הצדדים פנו אל ד"ר ס' כגורם טיפולי מוסכם מטעמם במסגרת הפניית בית המשפט את הצדדים לטיפול משפחתי, ולא מדובר במומחה שמונה על-ידי בית המשפט, כפי שמרבה ב"כ האם לטעון בתגובתה.

     

39. עיון בדיווח של ד"ר ס' מיום 24.12.2025 מעלה, כי גם ד"ר ס' סבור כי נכונות הן טענותיו של האב, כי האם פעלה לניכור והסתה של הקטינים כנגדו, אינה משתפת פעולה עם ההליך הטיפולי, ומשתתפת בפגישות אך על-מנת לצאת ידי חובתה בלבד.

     

40. יוער כבר עתה כי האירועים שעליהם נסמך ד"ר ס' בציינו כי עלה מהם ניכור והסתה של האם, הם אירועים שאירעו בעבר, ולא מהעת האחרונה, וכי כאמור, ד"ר ס' לא מונה כמומחה מטעם בית המשפט לבחינת טענות בדבר ניכור הורי.

     

    ואולם, יחד עם זאת, לא נעלמו מעיני בית המשפט הדיווחים על-כך שהאם לא משתפת פעולה עם ההליך הטיפולי שבית המשפט חייב את הצדדים להשתתף בו בהשתתפות אקטיבית, בלב פתוח ובנפש חפצה.

     

41. כעת הודיע ד"ר ס' על הפסקת הטיפול בציינו כי אינו יכול ליתן עוד מענה ראוי לסוגיית חידוש הקשר.

     

42. במסגרת תגובתה האם כלל לא הכחישה את האמור בעדכון שהוגש מטעם ד"ר ס', אודות הדברים שנאמרו מפיה במסגרת הפגישות הטיפוליות.

     

43. חוסר שיתוף הפעולה של האם עם ההליך הטיפולי מעורר תמיהה לנוכח הצהרותיה בפני בית המשפט, כי היא מבינה את חשיבות הקשר בין האב לקטינים, ומדרבנת את הקטינים לצורך כך, וניכר כי קיים פער ניכר בין הצהרות אלו לבין מעשי האם בפועל, כאשר לכל אורך ההליך בית המשפט התרשם כי האם פועל שלא כשורה, והתרה בה מעת לעת למען תשתף פעולה עם ההליך הטיפולי.

     

    ראו למשל החלטתי מיום 31.7.2025 ובמסגרתה ציינתי:

     

    "טוב תעשה האם אם תפנה לקבל הדרכה הורית עוד לפני הגשת התגובה, כאשר נראה על פניו כי האב צודק לחלוטין בטענותיו, ולאי קיום החלטות שיפוטיות יהיו השלכות".

     

    כן ראו החלטתי מיום 10.8.2025, אשר במסגרתה התריתי באם כלהלן:

     

    "בשולי הדברים יצוין כי יש להצר על כך שהאם בחרה בתגובתה להטיח האשמות חסרות שחר באב, לרבות טענות לגבי 'התנהלות בעייתית' לכאורה, לאור התנגדותו למעבר של הקטין א' לביה"ס – כאשר האב בסה"כ מחה על כך שהאם ממשיכה לקבל החלטות מהותיות בעניין הקטינים מבלי לשתף אותו...

    חוששתני כי ההאשמות הקשות והמופרכות של האם כלפי האב בתגובתה, אינן עולות בקנה אחד עם הטענה כי היא מנסה לשתף את האב בחיי הבנים, או כי היא משתפת פעולה בהליכי חידוש הקשר עם הבנים...".

     

    במסגרת ההחלטה האמורה הוריתי כי האם תפנה לקבל טיפול והדרכה הורית שתתמקד בחשיבות הקשר של הבנים עם האב, ושיתוף פעולה של האם באמור, שאם לא כן, בגין כל יום של אי קיום החלטתי האמורה – אטיל על האם קנס כספי.

     

44. ביום 10.9.2025 הוגשה הודעה לתיק מטעם ד"ר ס', ובמסגרתה צוין כי שני ההורים, פנו אליו בבקשה לקבלת הדרכה הורית, וכי הוא יחל בהליך הטיפולי באישורו של בית המשפט. בית המשפט בירך את שני ההורים על החלטה זו בציינו כי אין צורך באישורו לביצוע האמור.

     

45. כעת עולה כי חרף החלטותיי האמורות, האם בחרה לפעול בניגוד להחלטות אלו ולטובת הקטינים, פעלה בצורה אשר למצער לא תרמה לחידוש הקשר, ועד למועד כתיבת שורות אלו, היא אינה פועלת בראיית טובתם, ממאנת לשתף פעולה עם ההליך הטיפולי, וודאי שאינה פועלת באופן אקטיבי לחידוש הקשר של הקטינים עם האב.

     

46. גם בתגובתה של האם, מצאתי כי זו עסקה בעיקר דווקא בהטחת האשמות במטפל המשפחתי ד"ר ס', על "קביעותיו" בסוגיית הניכור ההורי – בשעה שכלל לא נדרש לכך, וכי הנ"ל התמקד אך בנרטיב של "צד אחד", וכן בהטחת האשמות באב על כך שניתוק הקשר עם הקטינים נעשה אך בשל התנהלותו הפוגענית, תוך ציטוט חוות הדעת למסוכנות שניתנה בתיק זה מכבר, כאשר לא מצאתי בכך כל תועלת.

     

47. כל אלו מחזקים לדידי, את התמונה המצערת שעולה מן ההליך שלפניי ולפיה, האם עסוקה במציאת "אשמים" למצב הנוכחי, חרף התמקדות בנושא היחיד שחשוב כרגע, בראי טובתם של ילדיה הקטינים והוא – קיום קשר מיטיב עם אביהם, ומציאת הדרך הנכונה שבעזרתה תוכל גם האם לתרום לחידוש ולקיום הקשר, כפי שציינתי בהחלטותיי, וכאשר הוריתי כי הדרכת ההורים תתמקד בסוגיה זו דווקא.

     

48. התנהלותה של האם והאופן שבו היא בחרה, ועודנה בוחרת, שלא לשתף פעולה באופן פעיל ומתוך רצון כנה ואמיתי עם ההליך הטיפולי, שמטרתו חידוש הקשר כאמור, הובילה לכך שהמטפל המשפחתי – ד"ר ס', הודיע על הפסקת הטיפול, שאינו יעיל או אפשרי במצב דברים זה.

     

49. לנוכח האמור, ולאחר שהתריתי באם, נראה כי אין מנוס מהטלת סנקציות על האם בגין מחדליה, ומתוך תקווה שאלו אף יביאו לכך שזו תעמוד על טעותה, תקיים את החלטות בית המשפט ככתבן וכלשונן, ותחל לשתף פעולה עם ההליך הטיפולי, ולפעול לחידוש הקשר של הקטינים עם אביהם.

     

50. בכל הנוגע לעתירת האב להפחתת מזונות לקטינים הקטין ד' והקטין א' – טוב היה עושה האב לו היה נמנע מהעלאת בקשה זו מלכתחילה, כאשר סבורתני כי ישנו טעם לפגם באופן שבו בחר האב "להתנות" את תשלום המזונות ואף הגדלתם "ביד רחבה", בקיום קשר של הקטינים עימו, כאשר האב מודע למורכבות הקיימת בקשר עם הקטינים, ללא כל תלות בשאלת האשם, ונכון יהיה לנקוט בזהירות יתירה בכל הנוגע לכך.

     

51. דברים אלו נכונים ביתר שאת משעה שעסקינן בשני קטינים מתבגרים בגילאי 15-16 לערך, והעתירה במקרה דנן להפסיק או להפחית את תשלום המזונות, המהווה מענה לכל צרכיהם, אינה עומדת במבחנים הנוקשים שנקבעו בפסיקה לעניין זה (ראו: רע"א 3761/10 פלוני נ' פלונית (15.7.2010)).

    "שלילת המזונות היא צעד קיצוני וחריף אשר יש להימנע ממנו אלא אם כן קיימות נסיבות יוצאות דופן" (ע"א 1741/93 אזולאי נ' אזולאי (13.7.1994)).

     

52. מהלך טבעי של הליך בעניין הסדרי קשר עם קטינים הוא כלהלן: עם קבלת כתבי הטענות של הצדדים, בית המשפט קובע הוראות לקבלת תסקיר עו"ס מפורט, שהרי כידוע העו"ס לסדרי דין הוא הזרוע הארוכה של בית המשפט לצורך בחינת הטענות השונות בנוגע לקטינים, כאשר במסגרת התסקיר נבחנות לעומק טענות שני ההורים ומוגשות המלצות בנוגע להסדרי הקשר לרבות המלצות טיפוליות.

     

53. עם קבלת התסקיר על המלצותיו ובחינתן על-ידי בית המשפט (בהעדר ראיה לסתור), יאומצו בדרך-כלל ההמלצות שבתסקיר, לרבות ההמלצות הטיפוליות, אשר בדרך-כלל מפנות את ההורים ו/או המשפחה כולה להליכים טיפוליים שונים (הדרכה הורית, תיאום הורי, טיפוליים רגשיים וכיוצא בזה).

     

54. עם סיומו של ההליך הטיפולי, הרי שניתן לקבוע כי ההליך מוצה במלואו, ללא תלות בתוצאת ההליך הטיפולי ויש להביא אל סיומו את ההליך השיפוטי.

     

55. נהיר כי על רקע האמור, אילו היה מתקיים הליך טיפולי ראוי עד תומו, בנוסף על כלל הכלים שבהם נעשה שימוש בהליך זה, וכל אלו לא יכלו לניתוק הקשר בין הקטינים לאביהם, אזי היה לכאורה מקום לשקול את סגירת התיק.

     

56. ואולם, משעה שעולה כי לא התקיים כל הליך טיפולי כגון דא לאור חוסר שיתוף הפעולה של האם מתחילת ההליך, ולמעשה, הצדדים לא עברו הליך טיפולי מעמיק שניתן לקבוע כי מוצה עד תומו – טרם בשלה העת להורות על סגירת התיק, ועל בית המשפט לוודא כי שני הצדדים מגויסים להליך הטיפולי, ומשתתפים בו בלב פתוח ובנפש חפצה.

     

57. אשר על כל האמור לעיל, אני מורה על חיוב האם בסך של 5,000 ₪ לטובת אוצר המדינה בגין מחדליה, ובסכום נוסף של 5,000 ₪ לטובת האב.

     

58. כמו-כן אני מורה כי שני הצדדים יפנו מחדש לקבלת הדרכה הורית אצל פסיכולוג מוסמך, המוסכם על שניהם, ויגישו הודעה על ביצוע האמור בתוך 15 ימים, שאם לא כן, אשקול הטלת סנקציות נוספות בגין אי קיום החלטות שיפוטיות.

     

59. בית המשפט שב ומתרה באם, למען תחדל מהתנהלותה הנ"ל ותשתף פעולה עם ההליך הטיפולי באופן אקטיבי, כאשר בית המשפט סבור כי אם יצלח, אזי יש בו כדי להועיל לחידוש הקשר של הקטינים עם האב – ומשעה שהאם טוענת כי היא חפצה בטובתם, אזי עליה לוודא את התקיימותו על הצד הטוב ביותר.

     

60. התיק יובא לעיוני בעוד 20 ימים.

     

     

     

     

    ניתנה היום, כ"ב ניסן תשפ"ו, 09 אפריל 2026, בהעדר הצדדים.