פס"ד בבקשה לסילוק תביעה שבה מבקשת האם אבחון כתנאי להרחבת זמני השהות

לפני בקשה לסילוק על הסף.

במסגרת ההליך העיקרי עתרה האם לחייב את האב לעבור אבחון פסיכודיאגנוסטי טרם יורחבו זמני השהות בינו לבין הקטינים.

האב מצידו הגיש בקשה לסילוק התובענה על הסף, מחמת מעשה בית דין והשתק הגנה, ומשמדובר בתביעה הכוללת טענות ממוחזרות שנטענו בעבר, ונדחו.

תמצית העובדות הצריכות לעניין והשתלשלות ההליכים הקודמים: 

1. הצדדים ניהלו בפני עשרות הליכים משפטיים, שהחלו בשנת 2017 כאשר למרבה הצער, בחלק ניכר מהשנים שחלפו, היתה תלויה ועומדת תובענה כזו או אחרת בבית המשפט.

2. בתמצית ייאמר כי הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 18.02.13, לאחר מספר חודשי היכרות. מנישואיהם נולדו הקטינים ל' כיום בן כ-12 וחצי שנים, וע' כיום בת כ-10 וחצי שנים.

3. מערכת היחסים של הצדדים התאפיינה בעליות מורדות ומחלוקות אשר החריפו לאחר לידת הקטינה. בחודש ינואר  2017 עזב האב את יחידת הדיור בבית הורי האם, בה התגוררו הצדדים, וביום 22.01.18 הצדדים התגרשו בג"פ. לאחר הפרידה, האב עבר להתגורר ב***. האם נישאה בשנית ומתגוררת עם הקטינים ביישוב ***.

4. במהלך השנים היו מחלוקות רבות בעניין זמני השהות והקשר בין הקטינים לאביהם, כמו גם בעניין המזונות, או ליתר דיוק, אי תשלום האב את המזונות שנפסקו, דבר שגרר, בין היתר, אף תביעה לחיוב אימו של האב במזונות נכדיה.

5. פס"ד מנומק בעניין הסדר ההורות וחלוקת זמני השהות ניתן ביום 20.08.19 (תלה"מ 53952-03-17, תלה"מ 17696-05-17) לאחר שנוהל הליך הוכחות, במסגרתו נדחתה תביעת האב לקביעת משמורת משותפת. במסגרת אותו פסק הדין ניתנה התייחסות לבקשותיה של האם לעריכת אבחון פסיכיאטרי לאב וניתנה הנמקה מדוע הבקשות נדחו.