פלוני נ' פלונית

1.בעת שהצדדים היו נערים בתיכון, הם קיימו יחסי מין ובמועד מסוים הודיעה הנתבעת לתובע שהיא בהריון. הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י ביום X.X.1979 ולאחר כ- 5 חודשים, ביום X.X.1979 נולדה תינוקת שנרשמה כבתם המשותפת (להלן: "הבת").

2.לאחר כ- 3 שנים הצדדים נפרדו ובסמוך לאחר מכן התגרשו, בשנת 1983 (פרוטוקול עמ' 154).

3.בחלוף הזמן, עת שהבת הייתה בגיל 40 שנה לערך, היא ערכה בדיקה גנטית מטעמי בריאות ומתוצאות הבדיקה עלה כי התובע אינו אביה. התובע עתר בתביעה לשלילת אבהותו וביום 28.03.2023 ניתן בתיק 33845-03-20 פסק דין הקובע כי התובע אינו אביה של הבת, בהסתמך על בדיקה גנטית שנערכה בבי"ח שיב"א בישראל (להלן: "תביעת האבהות").

4.התובע עותר לחייב את הנתבעת בפיצויים בשל הנזקים שגרמה לו במעשה התרמית ובמצג השווא שהציגה כאשר טענה שהיא נושאת ברחמה תינוקת מזרעו ושהבת היא בתו שנולדה מזרעו.

5.הפיצויים הנתבעים הם בשל תשלומים ששילם התובע בגין הבת, לרבות מזונותיה, אבדן הכנסה, נסיעות לחו"ל (הבת עברה להתגורר בארה"ב), טיפולים פסיכולוגיים, אובדן יכולת לעצמאות והתפתחות, נזק נפשי ובריאותי, סה"כ 4,695,445 ₪.

6.עד כאן באופן כללי. אשר לפרטים – הצדדים חלוקים אודות נסיבות יחסיהם לאורך השנים, בעיקר בנוגע לטיב יחסיהם בזמן שהיו נערים ולאופן התעברותה של הנתבעת.

7.הצדדים גרו באותה שכונה ולמדו באותה מסגרת חינוכית כאשר היו ילדים. על פי התובע, כאשר היו בכיתה י"ב, נוצר ביניהם קשר חברי רומנטי, כולל קיום יחסי מין. לטענתו, יחסי המין נעשו תוך שימוש בקונדום.

התובע למד בפנימיה והיה מגיע לבית אמו פעם בשלושה שבועות, עד שהתגייס לצבא ביום 07.11.1978.

עם גיוסו לצה"ל שובץ התובע לחיל שריון והחל קורס טירונות. בחופשתו הראשונה מהטירונות, כאשר שב בסוף שבוע לבית אמו, הודיעה לו הנתבעת שהיא בהריון ונושאת ברחמה תינוק, כתוצאה מיחסי המין שקיימו הצדדים.

8.התובע תיאר בעדותו את המשבר הקשה שחווה עם היוודע לו דבר ההיריון. הוא תיאר את השכונה בה גר ואת נסיבות ילדותו הקשות. הנתבע נולד וגדל בסביבה שאינה מקלה עם תושביה, כדבריו: "כולם מוסללים לפחחות", רוב תושבי השכונה אינם שואפים גבוה וסיכוייהם נמוכים להצליח ולהגיע להישגים משמעותיים בחיים.

מכל משפחתו, התובע הוא היחידי שהמשיך ללימודים גבוהים, מעבר לבי"ס תיכון. התובע תיאר את שאיפותיו, את מאבקיו הקשים להצליח בחיים ואת התקווה שנסח בו מורה אחד בתיכון, "מורה לחיים" אשר זיהה את כשרונו של הילד ואת הפוטנציאל הטמון בו, על אף שגדל במשפחה חד-הורית בשכונה שאינה תומכת ובנסיבות חיים לא קלות. התובע נאחז באותו מורה שהאמין בו וביכולותיו, טיפח תקוות ושאיפות לעתיד, תכנן להתגייס לצבא, להיות קצין ולאחר מכן ללמוד באוניברסיטה ו "לשבור את תקרת הזכוכית" המאיימת שמעל ראשו.