האב נ' האם

לפני תביעה לעניין זמני שהות עם קטינים.

רקע

1. הצדדים הינם יהודים אזרחי מדינת ישראל, אשר נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2008, והתגרשו זמ"ז בשנת 2020. מנישואים אלה נולדו שני בנים:

   הקטין ד', תאריך לידה ** 20 ו-הקטין א', תאריך לידה ** 20.

2. הצדדים חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין ביום 07.01.2020, בתה"ס **-**-**, בבית משפט זה.

3. סעיף 4 להסכם שכותרתו "אפוטרופסות, משמורת וזמני שהות" קבע את זמני השהות של הקטינים עם ההורים. בסעיף קטן ה' לסעיף 4, נקבע שהקטינים ישהו במשמורת הנתבעת עד שימלאו להם 18 שנים, ולאחר שימלאו לקטין א' 6 שנים, יוכל התובע לבקש הורות ומשמורת משותפת והנתבעת לא תוכל להתנגד, ללא סיבה מהותית.

4. בסעיף קטן ח' לסעיף 4 להסכם נקבעו זמני השהות של הקטינים עם התובע כדלקמן:

   1. ביום שלישי יאסוף התובע את הקטינים מהמוסד החינוכי ויחזירם למחרת בבוקר למוסד החינוכי.

   2. בכל סוף שבוע לסירוגין ישהו הקטינים עם התובע מתום הלימודים ביום שישי ועד לחזרתם ללימודים ביום ראשון.

   3. בהמשך נקבעו זמני שהיית הקטינים עם הצדדים במהלך החגים.

      טענות הצדדים

5. התובע עתר לחלוקת זמני שהייה שוויונית, כאשר הקטינים ישהו עימו בימים שני ורביעי - החל מתום המסגרת החינוכית ועד למחרת עת ישובו לאותה המסגרת. בנוסף, הקטינים ישהו עימו בכל סוף שבוע שני מתום המסגרת החינוכית ביום שישי ועד חזרתם ביום ראשון בבוקר. בשבוע בו הקטינים שוהים עם הנתבעת, ישהו הקטינים עם התובע ביום חמישי, אשר יאסוף אותם בתום המסגרת החינוכית לרבות לינה עד ליום שישי בבוקר.

6. התובע טען כי הצדדים הסכימו על הרחבת זמני השהות של הקטינים עימו מעת לעת כאשר התובע הביע את רצונו לחלוקה שוויונית של הקטינים עם הצדדים. לדברי התובע, במהלך ניהול הליך יישוב הסכסוך ובהסכמת הצדדים, הורחבו זמני השהות כך שהתווסף יום במהלך השבוע בו הקטינים שוהים עם התובע לרבות לינה.

7. לדבריו, הנתבעת חזרה בה מהסכמה להרחיב את זמני השהות של הקטינים עימו ולכן נאלץ להגיש תביעה זו.

8. הנתבעת טענה כי התובע לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי ומכאן שיש לדחות את תביעתו. לטענתה הנטל על התובע להוכיח תביעתו הוא נטל מוגבר. הנתבעת טענה שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים.

9. עוד טענה הנתבעת שלא הייתה כל הסכמה בין הצדדים לעניין הרחבת זמני השהות של הקטינים עם התובע.

   דיון והכרעה

10. טרם אדון ואכריע בתביעה שלפני, מצאתי לציין כי בין הצדדים עומדים תיקים נוספים כדלקמן:

    1. תלה"מ ***-***-*** - בו הוגשה תביעה מצד התובע להפחתה או ביטול של דמי מזונות הקטינים.

    2. תה"ס ****-**-** - תביעה שהוגשה על ידי התובע לאכיפת הסכם שעיקרה הוא קבלת מסמכים מהנתבעת.

11. התובע עתר להגשת כתב תשובה ואפשרתי לו לעשות כן. בכתב התשובה התובע טען שאין כל צורך בהוכחת שינוי נסיבות מהותי עת הצדדים הסכימו בסעיף 4(ה) להסכם, על הרחבת זמני השהות של התובע עם הקטינים בהעדר סיבה מהותית שלא לעשות כן. לדבריו הוא תם לב ופעל בניקיון כפיים, ופירט בכתב התביעה את כל המידע הרלבנטי.

12. ביום 19.06.2024 התקיים קדם משפט אליו התייצבו הצדדים ובאי כוחם. בשלב מאוחר יותר החליף התובע ייצוג ובהמשך ייצג את עצמו. במהלך הדיון הועלו טענות על כך שהתובע מתגורר במושב במרכז ואילו הנתבעת והקטינים בעיר במרכז; ועל כך שהתובע שוהה במילואים בצו 8 אך הוא עושה כמיטב יכולתו לשהות עם הקטינים. בסיום הדיון הוזמן תסקיר מטעם מחלקת הרווחה בעיר במרכז.

13. ביום 16.09.2024 הוגש התסקיר שנערך על ידי העו"ס לעניין סדרי דין. בתסקיר מתוארים הצדדים, הקטינים והיחסים ביניהם. בתסקיר מתואר שהנתבעת נמצאת בזוגיות הכוללת מגורים משותפים עם בן הזוג, והתובע בזוגיות ללא מגורים משותפים עם זוגתו. הקטין ד', הבן הבכור, נולד ב******* בזמן שההורים חיו שם מספר שנים, ובהיותו בגיל 4, עברה המשפחה להתגורר ב**** בעקבות עבודת התובע, ולאחר כשנה שבו חזרה לגור בישראל. הקטין ד' מתואר כילד רגיש ומופנם שזקוק לקשר קרוב עם הוריו, וכי הטיפול הפסיכולוגי מסייע לו. הקטין א', צעיר מהקטין ד' אחיו בשלוש שנים, נולד גם הוא ב ***** עת המשפחה התגוררה שם, והוא מתואר כילד עם הפרעת קשב עם מרכיב היפראקטיביות ואימפולסיביות שבאה לידי ביטוי בבית הספר. הקטין א' ביטא איום אובדני ומאז נשלח לאבחון מסוכנות. הפסיכיאטר שלל מסוכנות וסבר כי המקור למצוקה של הקטין א' נובע מהסכסוך בין ההורים.

14. בסיום התסקיר ניתנו המלצות בהתאם לוועדת תסקירים שהתכנסה ביום ******** בשיתוף עם ד"ר ********* כמייעצת. יצוין כי ד"ר ******* הנה פסיכולוגית קלינית המתמחה בגירושין בקונפליקט גבוה. הוועדה המליצה על המשכו של הטיפול של הקטין א' ללא אפשרות הפסקתו על ידי מי מההורים, ועל הוספת יום באמצע השבוע בו התובע ישהה עם הקטינים, בכפוף למעברו לעיר במרכז. יצוין כי התובע התנגד להמלצה זו מלכתחילה, שכן התנגד להתניית הרחבת זמני השהות בכפוף למעברו וסבר כי ניתן להוסיף יום מבלי שהוא יצטרך לעבור לעיר במרכז. הנתבעת הסכימה להמלצות הוועדה.

15. ביום 05.11.2024 ניתנה החלטה המורה על המשך הטיפול של הקטין א' אצל הפסיכולוגית כאשר ניתן צו האוסר על הצדדים להפסיק את הטיפול והכל ככל שיעלה הצורך בכך, ובראי טובת הקטין.

16. ביום 27.01.2025 ניתנה החלטה שלאור הסכמת הצדדים, המלצות התסקיר מקבלות תוקף של החלטה שיפוטית.

17. בהמשך הלין התובע על כך שהנתבעת לא משתפת פעולה עימו וסירבה להסדיר את הוספת היום בהתאם להמלצות התסקיר שכאמור קיבלו תוקף של החלטה.

18. הנתבעת השיבה שהתובע שהה תקופה ארוכה במילואים והקטינים התרגלו למציאות בה הנתבעת היא הורה היחיד ולשיטתה יש לבצע תסקיר עדכני.

19. ביום 26.02.2025 ניתנה החלטה שעל הצדדים לפעול בהתאם להחלטה מיום 27.01.2025 לאחר שהסתיימה המחלוקת בין הצדדים על מעבר התובע להתגורר בעיר במרכז.

20. ביום 24.03.2025 הוגש עדכון על ידי העו"ס לעניין סדרי דין ונקבע כי יום רביעי הוא היום הנוסף, וכי הקטין א' שולב בטיפול פסיכולוגי.

21. ביום 25.03.2026 הוגש תסקיר משלים. בשל העדר עו"ס לעניין סדרי דין, נכתב התסקיר המשלים על יד עו"ס **********, ונחתם על ידי מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים. בסיום התסקיר תחת הכותרת "המלצות בנושא זמני שהות" נכתב בהאי לישנא:

    "אני מתרשמת שהתובע הוא אב טוב ואוהב וממליצה על יום נוסף בו הילדים ישהו עמו."

22. דומני שמשפט זה ממצה את התיק.

    עמדת הילדים

23. בתסקיר המשלים תואר שהקשר של שני הבנים עם ההורים קרוב וחם ובאופן דומה, הבנים קשורים לסבתות משני הצדדים בקשר קרוב ומשמעותי.

24. מהתסקיר עולה כי הקטין א' הצעיר מבין השניים, קשור להוריו, נוח לו בבית האם והוא מרגיש שדואגים לו לצרכיו ואצל האב הוא חש בנוח אך לעיתים נוצרים מתחים וכעסים, דבר המאתגר אותו רגשית.

25. הקטין ד' הבכור מרגיש בנוח אצל שני ההורים אך מצא לציין כי נוח לו יותר בבית האם, בין היתר בשל הקרבה לחברים והשגרה המוכרת. עוד צוין כי הקטין ד' רגיש למתח בין ההורים ומעוניין לשמור על קשר טוב עם שניהם.

26. בסעיף 24 לכתב ההגנה טענה הנתבעת באופן נחרץ שהילדים אינם רוצים להרחיב את השהות עם התובע. בדיון ביום *********** חזרה הנתבעת על טענתה ואמרה שלילדים לא נעים להגיד לתובע את האמת, ולדבריה לא טוב לילדים אצל התובע, וכי הם לא מרגישים אצלו בבית.

27. מהתסקיר כאמור, עולה תמונה אחרת מזו המוצגת על ידי הנתבעת, והיא שהילדים בקשר טוב עם שני הצדדים. התרשמתי שהתסקיר משקף נאמנה את עמדת הילדים ושלילדים יש קשר חיובי עם שני הוריהם ויש צורך לשמור על יציבות בקשר של הילדים ההורים, יציבות המקנה להם תחושת ביטחון, ומכאן שיש לשמור על קשר משמעותי ורציף עם ההורים. איני סבור כי לילדים רע או שאינם מרגישים בבית כפי שנטען על ידי הנתבעת.

    הדיון

28. ביום ********* התקיים דיון בו הצדדים העידו. באי כוח הצדדים טענו טענותיהם ולאחר מכן שמעתי את הצדדים. התרשמתי שהתובע הוא אב אוהב שרוצה בכל מאודו להיות בקשר עם ילדיו, הוא מתעניין בהם ועושה כל שלאל ידו עבורם. התובע מעורה היטב בחיי ילדיו, מכיר את פרטי חבריהם ושגרת יומם ולוקח בהם חלק ממשי. מצאתי את עדותו של האב מהימנה וקוהרנטית.

29. התובע ציין שביצע את החלטות בית המשפט לרבות מעבר מגורים לעיר במרכז; ולמעשה אין מחלוקת בין הצדדים כי כך עשה. פירוש הדבר הוא שהאב פעל בהתאם להחלטות בית המשפט, מתוך ראיית טובת הקטינים ויכול ואף בניגוד לנוחותו הוא, שכן למעשה המעבר לעיר במרכז נעשה רק לנוכח המלצות התסקיר וכנגד כוונתו המקורית של האב.

30. התובע טען לקריסה כלכלית ברם עניין זה ידון בתביעה להפחתת דמי מוזנות. הנתבעת העידה שלקטינים לא טוב לשהות עם התובע ורוב הזמן הוא אינו בבית כשהם אצלו.

31. איני סבור שעל התובע מוטל נטל מוגבר להראות שינוי נסיבות מהותי עת הוא עותר לשינוי זמני השהות שלו עם הקטינים, ויוסבר. ראשית, מדובר בשינוי שהצדדים צפו מראש והסכימו עליו במפורש בהסכם ומכאן שאין מדובר בשינוי נסיבות מהותי ולא צפוי כפי שמכוונת הנתבעת ומכאן שאין צורך בהוכחת נטל מוגבר. שנית, רצונו של התובע לשהות זמן רב יותר עם הקטינים הינו דבר מבורך ויש רק לעודד שהייה של ילדים עם הוריהם בהתאם לנסיבות ובכפוף לטובת הילדים. שלישית, כאמור, התובע עבר להתגורר בסמיכות לקטינים כאשר הסיבה למעבר הייתה רצונו לשהות עימם זמן נרחב יותר ולמעשה הוא שינה את מצבו לטובת הילדים, שעה שמלכתחילה לא סבר כי עליו לעשות כן.

32. ויוזכר הנתבעת בתחילה אף הסכימה לכך שהתובע ישהה יותר זמן עם הקטינים ככל שיעבור מהמושב במרכז להתגורר בעיר במרכז וכאמור הסכימה עם המלצות התסקיר. מעבר לכך יצוין כי בכל התסקירים שהוגשו לבית המשפט הומלץ באופן עקרוני על הרחבת זמני השהות, תוך שהעו"ס התרשמה משני הורים טובים ומיטיבים עם ילדיהם.

33. התרשמתי שכל אחד מהצדדים הנה הורה טוב לילדים, שניהם אוהבים את ילדיהם, שניהם דואגים להם ורוצים את טובתם. לא מצאתי כי בקשת האב להרחבת זמני השהות נעשתה שלא בתום לב, אלא רק מחמת רצונו להיות עם ילדיו; והסכמתו לעבור להתגורר בעיר במרכז היא הנותנת כי הוא עשה כל שביכולתו ובתום לב למען קשר זה עם הילדים.

34. התרשמתי כי כמו האם, גם התובע הינו אב טוב ואוהב ובהמשך לעמדות המקצועיות שהוגשו ותוארו לעיל, אשר תמכו בהוספת יום של הקטינים עם התובע, כל עוד התובע עבר להתגורר בעיר במרכז – כפי שנעשה, מצאתי לתת לתסקיר, שכבר קיבל כאמור תוקף של החלטה, תוקף של פסק דין, באופן שזמני השהות יורחבו כאמור בהחלטות קודמות.

35. הנתבעת הלינה על כך שהתובע שוהה זמן רב בשירות מילואים ולדבריה עקב כך הנסיבות השתנו, והיא יכולה לחזור בה מהסכמתה לתסקיר. אין בידי להסכין לכך. כמי שמודעים לאופייה של ארצנו ולאתגרים עמה היא מתמודדת, יש לְצַיֵּן לַשּׁבַח את התובע על שירות המילואים שביצע בפרט, כאשר הסכנה מרחפת באופן תמידי מעל המדינה ותושביה. ויובהר כי שירותו של האב במילואים אינו מפחית מיכולתו לשמש כאב לילדיו ולשהות עמם את הזמן הנדרש להם.

36. לצערי, לאורך ניהול ההליך התרשמתי שהנתבעת מבקשת להכשיל את הרחבת זמני השהות ועושה כל שלאל ידה בהתנגדויות לתובע, כאשר התנגדויות אלה לא היו ענייניות, אלא רק לשם ההתנגדות ומתוך מטרה שזמני השהות לא יורחבו.

37. לפיכך מצאתי לחייב את הנתבעת בהוצאות בסך 7,500 ₪ שיושלמו לתובע בתוך 30 ימים אחרת יישאו ריבית שקלית.

38. פסק דין זה ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

39. תואיל המזכירות להמציא לצדדים ולסגור את התיק.

     

    ניתן היום, כ"ו סיוון תשפ"ו, 11 יוני 2026, בהעדר הצדדים.