היתר נישואין – אישה שנייה

 הנדון: היתר נישואין – אישה שנייה

הוגשה תביעה מטעם הבעל להיתר נישואי אישה שנייה על אשתו. הצדדים נשואים זה לזה בחופה וקידושין למעלה מחמישים שנה. שניהם מעל גיל שמונים שנה. לצדדים שלושה ילדים בגירים. האישה חולה למעלה משש שנים.

התקיימו שני דיונים. בדיון הראשון מיום י"ד בשבט תשע"ה (3/2/2015) נאמר מפי הבעל וב"כ כדלהלן:

"כשבאים אנשים, היא מתחילה לצעוק, היא לא מגיבה לעניין, היא לא שולטת על הסוגרים. יש לה מטפלת, והוא לא סומך על המטפלת. הוא אישפז אותה כשהיתה החמרה במצבה. כיום היא נמצאת בבית. קשה לו לשהות בבית. עוד מעט הוא יהיה בן 80. הוא רוצה לחיות עם אישה. ולכן הגשנו את הבקשה לבית הדין. מאוד חשוב לו לא לפגוע בה

... אני מתחייב לשמור עליה... אני קונה תרופות ומביא אוכל הביתה והכל."

לדבריו, אשתו אינה מזהה אף אחד, אף לא את נכדיה, רק אותו היא מזהה, והוא אינו מתכוון להוציאה מחוץ לביתם. עוד הוסיף כי היא לא יכולה להשיב לכלום ועל כל השאלות היא עונה: "לא זוכרת."

הבעל צירף חוות דעת רפואיות המעידות על מצבה הגופני והנפשי והשכלי של האישה.

בחוות דעת שכותרתה "תשובת יועץ", של הפסיכיאטרית הגב' ד"ר פובר גלינה מיום 26/1/2014 נכתב כדלהלן:

"סובלת ממגוון מחלות גופניות, כולל סקלרויז נפוצה וסכרת. כמו כן מזה כ-5 שנים, אובחנה כסובלת מדמנציה. בשנים האחרונות נצפת ירידה במצבה הנפשי: ירידה במצב רוח, מבטא רצון למות, עצובה, לפעמים בוכה. בהמלצת רופאת המשפחה טופלה באסטו, אולם הטיפול הופסק בגלל שגרם לה לחולשה ועייפות. לדברי בני משפחה היו ניסיונות רבים של טיפול בתרופות נוגדות דיכאון (כולל סימבלטה), אשר הופסקו בשל תופעות לוואי. לפני כשנתיים נבדקה... והומלץ על טיפול ברסיטל שגם הופסק כעבור תקופה קצרה בשל תופעות לוואי (כאבי ראש, בחילות ועוד). בשנתיים האחרונות ירידה נוספת בתחום הקוגנטיבי: לא מתעניינת בנעשה סביבה כלל, לא רואה טלוויזיה, לעתים מגלה אי-שקט (בעיקר בתנועות ידיים).

ממצאים: הובאה לבדיקה בליווי בעלה ומטפלת על כסא הגלגלים, מחותלת בחיתולים עם קטטר קבוע (מזה מעל שנה בשל אי-שליטה על סוגרים). הכרה צלולה. שקטה, אך כל הזמן ממששת את עצמה בידיים. ניכר רעד בשתי ידיים, אפקט מרומם, לא מדברת באופן ספונטני ולא יוזמת שיחה, אך כשנשאלת לשלומה מוסרת על הרגשה טובה, שוללת תלונות. לכל השאלות עונה שלא זוכרת. ללא גילוי התנהגות הלוצינטורית. ללא עדות למחשבות שווא. מגלה הפרעות קשות בזיכרון לטווחים שונים, לא מתמצאת במקום ובזמן (לא בתאריכים, לא בימי השבוע, לא בחודש ולא בשנה).

אבחנה: DENENTIA UNS Chronic"

בחוות דעת נוספת של הפסיכיאטרית הנ"ל מיום 12/8/2014 נכתב בין השאר כדלהלן:

"ב-3 שנים האחרונות ירידה נוספת בתחום הקוגנטיבי לא מתעניינת בנעשה סביבה כלל, כמעט ולא מדברת, לא רואה טלוויזיה, לעתים מגלה אי שקט... בהכרה. אפקט לרוב אפטי (ללא התעניינות כל בסובבים)... צוחקת ומחייכת ללא סיבה... לרוב השאלות לא ענתה או שחזרה בצורה סטריוטיפית שלא זוכרת,...גילה הפרעות קשות בזיכרון לטווחים שונים ובמיוחד לטווח קרוב. חסרת התמצאות במקום ובזמן... חסרת תובנה למצבה, שיפוט ובוחן המציאות פגומים.

אבחנה: DENENTIA UNS Chronic

סיכום והמלצות: ... הנ"ל לוקה בדמנציה כשברקע קיימת זה שנים רבות מחלה טרשת נפוצה. כתוצאה מכך נגרמה לה נכות פיזית ונפשית כאחד. בשל מגבלותיה הפיזיות והנפשיות איננה מסוגלת לנהל ולדאוג לענייניה בעצמה ולשם כך זקוקה לאפוטרופוס לגופה ולרכושה."

ביום הדיון הנ"ל בי"ד בשבט תשע"ה (3/2/2015) הוציא בית הדין החלטה ובה מתן הוראות וכדלהלן:

"בדיון היום בבקשת המבקש לקבלת היתר לשאת אישה שנייה, הופיע המבקש ובא כוחו. האישה-המשיבה ו/או בא כוחה לא הופיעו.

לדברי המבקש בשל מצבה הרפואי הקשה של המשיבה הוא מעוניין לשאת אישה שנייה. לדבריו, היא איננה מזהה אנשים (גם לא את נכדיה), מלבד את המבקש שמטפל וסועד אותה, ולדבריו הוא מונה כאפוטרופוס של המשיבה.