היתר יבום ליבמה שמעוברת מהיבם ולה ילדים שנולדו מתרומת זרע

א.   פתיחה

האשה הניצבת בזה נישאה לבעלה בשנת תשנ"ד והתאלמנה בשנת תשס"ז.

במהלך הנישואין נולדו שני זוגות תאומים, בן ובת בשנת תשנ"ח ושתי בנות בשנת תשס"ד.

הילדים נרשמו במרשם האוכלוסין כילדיהם המשותפים של בני הזוג.

כיום טוענת היא בפנינו כי הרישום אינו משקף את המציאות ולאמיתו של דבר הילדים ילדיה הם אך לא ילדיו של בעלה אלא ילדים שנולדו מתרומת זרע של תורם זר.

לטענתה, בעלה המנוח היה עקר ולכן עברה טיפולי הפריה מזרעו של אחר, שבעקבותיהם נולדו שני זוגות התאומים.

הבעל, על אף היותו עקר, היה בריא ולא נראו בו סימני סריס.

אם כך עולה שבעלה המנוח נפטר לבית עולמו ולא הותיר אחריו זרע ועליה לחלוץ או להתיבם לאחיו.

האשה ואחי בעלה עשו דין לעצמם ולפני כשנה עבר אחי בעלה להתגורר בביתה וכיום היא בהריון ממנו ומבקשת שבית הדין יורה שנישואיהם מותרים.

הילדים כבר עודכנו על ידה בכך שלאמתו של דבר אין הם ילדיו של מי שהוחזק כאביהם.

לפנינו עניינים רבים לענות בהם כפי שיתבאר.

ב.   הילדים הוחזקו כיוצאי חלציו של בעלה

לאימות טענתה הציגה המבקשת מסמכים כדלקמן –

בדיקת זרע שנערכה לבעלה בשנת תשנ"ו בבית החולים סורוקה. ממצאי הבדיקה עלה כי כמות תאי זרע שנמצאו אצל הבעל היתה אפס. לאחר צנטריפוגציה נמצא תא זרע בודד עם ראש תקין.

בדיקת זרע נוספת שנעשתה בשנת תשנ"ו לאחר כשלושה חודשים ובה לא ניצפו זרעונים גם לאחר צנטריפוגציה חזקה.

תיק רפואי בו מדווח הרופא המטפל בשנת תשנ"ו במועד בדיקת הזרע השניה כי הבעל חלה בגיל שלוש בסרטן הלימפה ועבר טיפולים קרינתיים.

בהמשך נכתב כי לאור תוצאות הבדיקה בה לא נצפו כל תאי זרע גם בצנטריפוגציה חזקה אין עניין לבצע ביופסיה שבה ינסו לבודד תאי זרע מהאשכים ולכן מופנים להפריה מתורם זר.

לאחר ניסיון הפריה מתורם זר בהזרעה מלאכותית שלא עלה יפה הוחלט לעבור להפריית מבחנה מתורם זר (IVFׂׂ), מוסבר גם ששתי הלידות נעשו על ידי IVF.