תו"ב 15511-01-13 ועדה מקומית לתכנון ובנייה מעלה הגליל מעלות תרשיחא נ' תימור

לפניי בקשה לפסיקת הוצאות הגנה ופיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), בעקבות זיכויו של המבקש לפי סעיף 94 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ).

רקע עובדתי

1. נגד המבקש הוגש כתב אישום שייחס לו עבירות של ביצוע עבודות בלא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר ובסטייה מתוכנית, לפי סעיפים 204(א), (ב), (ג) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה).

    

2. לפי כתב האישום, ביום 23.10.2012 או בסמוך לכך, במקרקעין הידועים כגוש 19200, חלקה 36, מגרש 200, בכיסרא, במרחב התכנון של הועדה המקומית מעלה הגליל, בוצעו עבודות בניה ללא היתר הכוללות התחלת בניית מבנה למטרת מגורים מבלוקים ובטון בשטח כולל של כ-200 מ"ר. נטען בכתב האישום כי המבקש הוא שביצע בפועל את העבודות, מי שהיה האחראי לעבודות, בעל הזכויות במקרקעין ומי שהשתמש בהם בשעת ביצוע העבירות.

    

3. בתיק התקיימו ארבעה דיונים. מפאת חשיבות ההליכים, אפרט את מהלך הדיונים:

    

   א.בדיון שנקבע להקראת האישום, ביום 26.5.2013, טען המבקש שהבניה בוצעה על ידי אחיו, מר טארק שקור, וציין כי בכוונתו לפנות למשיבה על מנת שכתב האישום יוגש נגד אחיו. בתום הדיון נעתרתי לבקשת המבקש לדחות את ההקראה למועד מאוחר יותר.

    

   ב.בדיון שהתקיים ביום 29.9.2013 לא התייצב המבקש. אביו של המבקש, שהתייצב לדיון, הציג מסמך אותו הגיש המבקש למשיבה בו ביקש להמיר את כתב האישום נגד אחיו. המשיבה ציינה כי הנושא בבדיקה ויועבר לפרקליטות להכרעה. לפיכך הוריתי על דחיית הדיון.

    

   ג.בדיון שהתקיים ביום 25.2.2014 התקיימה הקראה, ובשלב זה היה כבר המבקש מיוצג על ידי עורך דין. הסניגור ציין כי המבקש כופר בעובדות כתב האישום, וטען, בין היתר, כי לא ברור מכתב האישום מהי הזיקה בין המבקש למקרקעין. בתגובה לכך הבהירה המשיבה כי המבקש מואשם בכתב האישום כמי שהחזיק במקרקעין וכמי שביצע את הבנייה בפועל, וכי קיימות ראיות לזיקה שלו למקרקעין. לפיכך, נקבעה ישיבה לשמיעת ראיות ולסיכומים.