ועדה מקומית לתכנון מעלה הגליל נ' פלוני

בפתח הכרעת הדין אני מודיעה כי החלטתי לקבל את טענת "אין להשיב לאשמה" ולזכות את

הנאשם. 

כתב האישום וההליך המשפטי

1. בפני בקשה לזכות את הנאשם מהטעם שהמאשימה לא הצליחה להרים הנטל המוטל עליה ואין על הנאשם להשיב לאשמה, בהתאם לסעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ).

    

2. ביום 11.11.2019 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של ביצוע עבודות בניה ושימוש במקרקעין טעוני היתר ללא היתר – עבירה לפי סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") החל מתאריך 25.10.2017- תיקון 116 לחוק התכנון והבניה מיוחס לנאשם גם ביצוע עבירה של שימוש אסור במקרקעין לפי סעיף 243 (ה) לחוק התכנון, עבירה לפי סעיף 243 (ו) (1)(2)(3)(4)(5) לחוק התכנון והבניה ואחריות קפידה, עבירה לפי סעיף 243 (ז) לחוק התכנון והבניה.

    

3. על פי עובדות כתב האישום מיוחס לנאשם כי ביום 19.07.2015 או בסמוך לכך ביצע עבודות בניה הטעונות היתר, ללא היתר, באופן שהקים מבנה מגורים, בשטח כולל של 150 מ"ר בלא היתר, על מקרקעין הידועים כגוש 19226 חלקה 40 בכפר כיסרא. נטען בכתב האישום כי המקרקעין הוחזקו על ידי הנאשם. נטען כי המבנה מאוכלס ומשמש למגורים.

    

4. הנאשם כפר במיוחס לו וטען באמצעות ב"כ כך:

    

   "הנאשם לא המחזיק של המקרקעין וגם לא מי שבנה וגם לא מי שמשתמש בפועל. הנאשם לא הגיש הבקשה, אביו הגיש הבקשה בשמו. אביו רצה לייעד הבניין אליו. אין בין הגשת הבקשה בשנת 2010 לעבודות השימוש והבנייה ולא כלום"

    

5. ב"כ הנאשם העלה טענות נוספות במועד המענה לכתב האישום והנוגעות להתיישנות ושיהוי בהגשת כתב האישום. לאור טענות אלו נקבע התיק להוכחות.