תה"ג 4807-07-15 מדינת ישראל נ' בן משה(עצור בפיקוח)

מונחת לפניי עתירה להכריז על המשיב, משה מיכאל בן משה, כבר-הסגרה על פי סעיף 3 לחוק ההסגרה, התשי"ד – 1954 (להלן: "חוק ההסגרה"), בגין עבירות פליליות בהן הוא מואשם בממלכה הבלגית.

בין מדינת ישראל ובין בלגיה קיים הסכם הקובע הדדיות בהסגרת עבריינים, הוא האמנה האירופית בדבר הסגרה, אשר פורסמה בכתבי אמנה 647, כרך 17, בעמ' 87 (להלן: "האמנה").

ביום 5.4.11 הגישה ממשלת בלגיה, ארבע בקשות להסגיר לידיה את המשיב יחד עם טימור גולני (להלן: גולני), אלברט פתחוב (להלן: פתחוב) ול', אזרח ישראלי נוסף, על מנת להעמידם לדין בגין שוד מזוין, בנסיבות מחמירות, של יהלומים בשווי כולל של כ-280,000 אירו שבוצע ביום 23.3.10 (להלן: בקשת ההסגרה).

בטרם הוגשה העתירה, נמסר במכתב מאת הרשויות בבלגיה כי אלברט פתחוב נעצר בצרפת והוסגר לבלגיה, ועל כן התייתרה הבקשה להסגרתו. לאחר בחינת חומר הראיות, החליטה העותרת לבקש מבית המשפט להכריז על המשיב ועל טימור גולני בלבד כבני הסגרה לבלגיה, אולם מאמצים לאיתורו של גולני לא נשאו פרי, ועל כן הוגשה לבסוף העתירה כנגד המשיב בלבד.

להשלמת התמונה יוער, כי במשפטו של פתחוב אשר התנהל בבלגיה, הוא הורשע בעבירות אשר יוחסו לו ונגזר עליו עונש של חמש שנות מאסר, אותו סיים לרצות לאחרונה.

בקשת ההסגרה

על פי בקשת ההסגרה, המשיב מבוקש בבלגיה בגין שוד בחבורה, תוך שימוש באלימות או איומים, באמצעות כלי נשק ורכב מילוט, עבירה לפי סעיפים 66, 468, 471, ו-472 לקוד הפלילי הבלגי, שדינה עד 15 שנות מאסר. צו מעצר בעניינו של המשיב הוצא ביום 28.6.10 על ידי השופט החוקר Karel Van Cauwenberghe, בבית המשפט בערכאה ראשונה באנטוורפן.

במכתב של הרשויות בבלגיה נמסר כי הן מתחייבות להחזיר את המשיב לישראל לשם נשיאת עונשו, ככל שיורשע וייגזר עליו עונש מאסר בפועל.

להלן תמצית העובדות על פי בקשת ההסגרה, כפי שהובאו בעתירה.