תביעת השבה בגין סכום ששילמה התובעת לנתבע מכוח הסכם שותפות

לפניי תביעה שהוגשה בסד"מ על סך של 50,000 ש"ח להשבת סך זה ששולם לנתבע על פי הסכם שותפות שנכרת בין התובעת לבין הנתבע.

הנתבע לא הגיש במועד בקשה למתן רשות להתגונן, ולכן ניתן פסק דין בהעדר הגנה שבוטל לאחר מכן ביום 24.12.14 על ידי כב' הרשם (בתוארו דאז) ביטון, תוך חיוב המבקש בתשלום הוצאות לתובעת.

ביום 26.5.15, התקיים דיון בבקשת הנתבע ליתן לו רשות להתגונן ולאחר חקירתו של המבקש ביהמ"ש היתנה את מתן הרשות להתגונן  בהפקדת ערבון בסך של 15,000 ש"ח,  מהנימוקים המפורטים בהחלטה וביניהם העובדה שהמבקש לא העמיד ראיות נדרשות לעניין גובה הפיצוי שהוא טוען כי מגיע לו עקב הפרת החוזה על ידי התובעת.

לאחר שהערבון הופקד התיק נקבע לשמיעה בסד"מ ולצדדים ניתנו הוראות לצורך השלמת הליכים. התקיימה ישיבה מקדמית שבה ביהמ"ש מילא את חובתו של פי התקנות להגיע להסכמות, ומכיוון שמאמצים אלה העלו חרס התיק נקבע לשמיעת ראיות היום.

היום נחקרה התובעת וכן עד נוסף מטעמה מר אריה אודם ולאחר מכן נחקר הנתבע והצדדים בתום הפסקה בה עיינו בפרוט' שהודפס עבורם , סיכמו בעל פה.

ביהמ"ש יתן כעת את פסק דינו  וכמצוות התקנות פסק הדין ינוסח באופן תמציתי.

דיון והכרעה

כאמור לעיל, התביעה מושתתת על זכות ההשבה שמוקנית לצד בחוזה  לרבות על פי סעיף 9 לחוק החוזים [תרופות בשל הפרת חוזה] התשל"א - 1970. הנתבע העלה שתי טענות חלופיות. מצד אחד טען כי הוא בעצם מבקש אכיפה ולכן מי שצריך לשלם היא דווקא התובעת את הסך של 50,000 ש"ח הנוספים שנקבעו בחוזה בין הצדדים ומצד שני טען כי מגיע לו פיצוי עקב הפרת ההסכם על ידי התובעת.

ביהמ"ש יתייחס תחילה לטענה לפיה הנתבע מבקש אכיפה.