אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תביעת איש נגד גרושתו לתיקון/שינוי הסכם

תביעת איש נגד גרושתו לתיקון/שינוי הסכם

תאריך פרסום : 29/01/2019 | גרסת הדפסה

תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה חיפה
23469-04-14
10/08/2016
בפני סגנית נשיא (לענייני משפחה):
שושנה ברגר

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד עידית גור אריה
הנתבעת:
פלונית
עו"ד טליה לימור שקולניק
פסק דין

 

  1. בפניי תביעת התובע, מר ע' ר' (להלן: "התובע") כנגד גרושתו, הגב' ע' ב' (להלן: "הנתבעת") לתיקון/שינוי הסכם.

 

העובדות, בקצרה:

 

  1. הצדדים נישאו זל"ז ביום .... ובמסגרת הנישואין נולדו להם 3 ילדים:
  • ר' ב' יליד..... (קטין).
  • ר' ע' יליד .... (קטין).
  • ר' א' יליד .... (קטין).

 

שלושת הקטינים ייקראו להלן: "הקטינים" ולחלופין, בשמותיהם הפרטיים.

 

  1. ביום 20.12.11 נחתם הסכם גירושין בין הצדדים (להלן: "ההסכם").

 

  1. סעיף 8 להסכם התייחס לעניין מזונות הקטינים, הרלבנטי לענייננו, ובמסגרתו נקבע כי התובע ישלם סך של 2,500 ₪ לחודש עבור כל אחד מהקטינים, למזונותיהם ומדורם. עוד נקבע כי התובע יישא עד ליום 31.12.15 בהוצאות החינוך והבריאות החריגות של הקטינים בחלוקה של 70% על ידי התובע, ו-30% על ידי הנתבעת ומיום 1.1.16 ואילך בחלוקה של מחצית ההוצאות הנ"ל על ידי כל אחד מהצדדים (להלן: "הסדר חלוקת הוצאות חריגות").

 

  1. בסעיף 8 ב' 1-4 נקבעו הוצאות החינוך החריגות (אגרות חינוך שנתיות לביה"ס ו/או שכ"ל ו/או סל תרבות ועוד, שיעורי עזר על פי צורכי הקטינים, טיפול בלקויות למידה ו/או הוראה מתקנת ו/או אבחונים, טיפול פסיכולוגי ו/או תרפיסטי ו/או ריפוי בעיסוק ועוד).

 

  1. בנוסף, הוסכם כי הצדדים יישאו על פי הסדר חלוקת ההוצאות החריגות בהוצאות עבור חוג אחד לכל קטין, בעלותה של קייטנה אחת לכל קטין בחופש הגדול ובחופשת הפסח (באם הנתבעת תעבוד בתקופה זו).

 

  1. עוד הוסכם כי הצדדים יישאו על פי הסדר חלוקת ההוצאות החריגות בהוצאותיהם הרפואיות החריגות של הילדים, כאלה אשר אינן מכוסות על ידי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ו/או ביטוח משלים ו/או על ידי הביטוח הרפואי הפרטי, ובלבד ששני הצדדים יסכימו מראש למהות ההוצאה ועלותה. בהיעדר הסכמה, על פי חוות דעת רופא הילדים ו/או המומחה באותו התחום נשוא ההוצאה.

 

  1. בנוסף, הוסכם כי הנתבעת תהא זכאית לקצבת הילדים החודשית מהמל"ל ולמענק הלימודים מהמל"ל עד גיל 14 ולכל סכום אחר בנוסף לדמי המזונות. באם הנתבעת לא תהא זכאית- יישאו הצדדים בהתאם להסדר חלוקת הוצאות חריגות בעלות הציוד הלימודי. באם הנתבעת תהא זכאית לחלק מהמענק, כי אז יישאו הצדדים בהתאם להסדר הנ"ל ביתרת ההפרש שבין המענק לבין גובה ההוצאה בפועל.

 

  1. ביום 2.1.12 אושר ההסכם וניתן לו תוקף של פסק דין על ידי.

 

  1. ביום 8.1.12 התגרשו הצדדים זמ"ז.

 

  1. ביום 25.12.13 הגישה הנתבעת למל"ל תביעה לקבלת גמלת ילד נכה עבור הקטינים ב' וא'.

 

  1. ביום 13.4.14, לאחר שנודע לתובע על התביעה שהוגשה למל"ל על ידי הנתבעת, הגיש התובע את התביעה נשוא פסק דיני זה.

 

מבוא דיוני:

 

  1. בהחלטתי מיום 10.6.14 הוריתי על ביטול חיוב התובע בתשלום חלקו (70%) בהוצאותיהם הרפואיות החריגות של הקטינים ב' וא', כמפורט בסעיף 8 להסכם הגירושין, זאת משהאם קיבלה קצבאות נכות מהמל"ל עבורם.

 

  1. להשלמת הרקע הדיוני אציין כי הנתבעת הגישה ביום 20.7.14 תביעה להסדרי ראייה (תמ"ש 34790-07-14) ותביעה לטיפולים רגשיים ומינוי מומחים (תמ"ש 34841-07-14). במהלך הדיון שהתקיים ביום 22.12.14 הגיעו הצדדים להסכמות חלקיות לפיהן יינתן תוקף של פסק דין להמלצות עו"ס לסדרי דין בתסקיר מיום 8.4.14. עוד הוסכם כי העו"ס תמשיך ללוות את מצבם של הקטינים וניתנו לה סמכויות להכניס שינויים בהסדרי הראיה כפי מצב הדברים בפועל. כמו כן, ניתנו לעו"ס סמכויות לקבוע בכל עניין רגשי הנוגע לקטינים זאת במקרה של היעדר הסכמה בין ההורים. ההסכמות הללו סיימו את הדיון בתמ"ש 34841-07-14 ובתמ"ש 34790-07-14 שהגישה הנתבעת. עוד נקבע כי תיק תמ"ש 23469-04-14 ייקבע להוכחות. בו ביום ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים, נקצבו מועדים להגשת תצהירים, ונקבע מועד להוכחות.

 

  1. ביום 10.3.15 ניתנה החלטתי בבקשת התובע להבהרת החלטתי מיום 10.6.14, לפיה קיבלתי את עמדת הנתבעת לפיה יש לראות בהוצאות עבור הוראה מתקנת חלק מהוצאות חינוך, ויחד עם זאת, מהנימוקים שפורטו בהחלטה הנ"ל, הוריתי כי התובע פטור מתשלום חלקו בהוצאות הוראה מתקנת.

 

  1. בהחלטתי מיום 6.5.15 הבהרתי את החלטותיי מיום 10.6.14 ומיום 10.3.15 וקבעתי כי בהתייחס להוצאות הרפואיות של הקטינים פטור התובע מחיובו בגין רכיב זה החל מיום 10.6.14 ועד למתן החלטה אחרת, ובהתייחס להוצאות הוראה מתקנת, פטור התובע מחיובו בגין רכיב זה החל מיום 10.3.15 ועד מתן החלטה אחרת.

 

  1. ביום 20.5.15 התקיימה ישיבת ההוכחות. בסיום הישיבה הוריתי על הגשת סיכומים. סיכומי הצדדים הוגשו ומכאן פסק הדין.

 

טענות התובע בתמצית:

 

  1. לטענת התובע, הנתבעת הגישה את התביעה לקבלת גמלת ילד נכה מאחורי גבו, בלא ידיעתו ו/או קבלת הסכמתו לכך, באופן המהווה הפרה בוטה של סעיף 5 ג' להסכם, אשר קבע כי בכל עניין בעל חשיבות והקשור לחינוכם של הקטינים ו/או לבריאותם יחליטו ההורים במשותף, למעט במקרה חירום. לטענתו, הנתבעת אף חתמה על הסכם שכ"ט לשם הגשת התביעה תוך הפעלת שק"ד קלוקל ומבלי להתייעץ עמו.

 

  1. לשיטת התובע, הנתבעת קיבלה לידיה שלושה סכומים מהמל"ל: האחד-  42,690 ₪- סכום חד פעמי בעבור תקופה רטרואקטיבית החל מחודש 12/12 ועד חודש 1/14 בעבור שני הקטינים יחד, השני-  39,408 ₪- קצבה חודשית בסך של 3,284 ₪ החל מחודש 2/14 ועד לחודש 1/15 בעבור שני הקטינים יחד, השלישי-  5,475 ₪- קצבה חודשית בסך של 1,095 ₪ החל מחודש 2/15 ועד לחודש 6/15 עבור א' בלבד. סה"כ קיבלה הנתבעת לידיה סך של 87,573 ₪.

 

  1. לגישת התובע, הוכח כי הנתבעת איננה מוציאה ולו שקל בודד אחד עבור "השגחת מבוגר" על הקטינים, ואף כאשר טענה תחילה כי היא מקצרת את שעות עבודתה לשם השגחה על הקטינים, הרי שלאחר אימותה עם תלושי שכרה, נתפסה בקלקלתה ושינתה גרסתה. גם עדותה השנייה של הנתבעת נתגלתה כלא אמינה שעה שהסתבר כי לקטינים אין כל השגחה וכי הנתבעת אינה מוציאה ולו שקל בודד בעבור ההשגחה החלקית לה זוכים הקטינים.

 

  1. לשיטת התובע, הנתבעת הודתה כי במהלך כל התקופה בה קיבלה לידיה קצבת נכות בגין הקטינים, עשתה שימוש בקצבה זו לצרכיה האישיים ולא לצרכי הקטינים.

 

  1. לטענת התובע, בראשית חקירתה טענה הנתבעת כי הקצבה משולמת בעבור השגחה, ולאחר מכן שינתה גרסתה והחליטה כי עומדת לה הזכות לעשות בכספים המגיעים לידיה כאוות נפשה. ואם כך הם פני הדברים, שואל התובע מדוע שכב' בית המשפט לא יקבע כי מלוא הקצבה המתקבלת בידי הנתבעת תיזקף לטובת כל ההוצאות החריגות בקשר עם הקטינים, תחת אשר יישא התובע שלא בצדק בחלקו בהוצאות אלה בשיעור של 70%.

 

  1. לגישת התובע, הנתבעת הודתה כי מלוא ההוצאות הרפואיות החריגות החודשיות של ב' וא' מסתכמות בסך של 460 ₪ בלבד.

 

  1. לטענת התובע, הנתבעת לא הוכיחה כי נטלה הלוואות לצורך מימון הוצאות הקטינים. הנתבעת לא צירפה אסמכתא המעידה על הלוואה למימון טיפולים כלשהם עבור הקטינים. הנתבעת הודתה כי ההלוואה היחידה שצירפה ניטלה לשם מימון שכ"ט עו"ד.

 

  1. לשיטת התובע, הנתבעת לא הוכיחה כי היא זו שמשלמת מכספה עבור תכניות החיסכון לקטינים. כל שצירפה הנתבעת הוא שיערוך ריכוז יתרות, והרי יכולה הייתה הנתבעת בנקל להמציא דפי עו"ש מחשבונה האישי. תחת זאת, בחרה הנתבעת להודיע לביהמ"ש כי הבנק מסרב להמציא אישור בגין ההפקדות שבוצעו. לא די בכך שאין בעובדה זו כשלעצמה, כדי לגרוע מזכותו לקזז חלקו בהוצאות החריגות של הקטינים קודם לתכניות החיסכון, הרי שממילא לא הצליחה הנתבעת להוכיח מה גובה הכספים שמופקדים מידי חודש ומאין משולמים אותם כספים לטובת תכניות החיסכון. כל שהופקד בתכנית הינו סך זעום של 6,035 ₪ בעוד שהנתבעת קיבלה לידיה סכום אדיר של 87,573 ₪. הנתבעת לא הפסיקה לשנות גרסאות באופן המצביע על העדר מהימנות משוועת מצדה לאורך החקירה.

 

  1. לטענת התובע, לאורך כל עדותה של הנתבעת היא הודתה כי בכספים שקיבלה מהמל"ל עשתה שימוש לטובת שיפוץ דירתה (ללא כל אסמכתא) ופתיחת תכניות חיסכון והכל מאחורי גבו של התובע, אשר אמור מבחינתה להמשיך ולשאת בהוצאות החריגות של הקטינים בשיעור של 70% תחת אשר ייזקפו הכספים לכל הפחות לטובת הוצאותיהם הישירות של הקטינים- הוצאות חריגות.

 

  1. לגרסת התובע, קבלת קצבת נכות עבור הקטינים מידי חודש בידי הנתבעת בסך של 87,573 ₪ מהווים עשיית עושר ולא במשפט.

 

  1. לסברת התובע, הנתבעת הסתירה ממנו את פנייתה למל"ל במטרה ברורה לזכות בכפל סעדים.

 

  1. התובע עתר לבית המשפט להורות כי באשר למלוא סכומי הכסף אשר התקבלו בידי הנתבעת עד להחלטה מיום 10.6.14- יהא התובע רשאי לקזזם מדמי המזונות העתידיים על פי חלוקה שתעשה על ידי בית המשפט בהתאם לשיקול דעתו. באשר לקצבה החודשית השוטפת אשר התקבלה בידי הנתבעת מידי חודש מיום 10.6.14- יהא התובע רשאי לקזז ה"דלתא" שנותרה מידי חודש (סך הגמלה מאת המל"ל פחות גובה ההוצאות הרפואיות החריגות) מדמי המזונות העתידיים של הקטינים.

 

  1. עוד טען התובע, לאור הסתירות הרבות בגרסאותיה השונות של הנתבעת בקשר עם מהות הקצבה והשימוש שעשתה בכספים שקיבלה לידיה, כי יש לקבל את תביעתו ולהורות על קיזוז מלוא הסכומים שהתקבלו בידיה ואשר לא נעשה בהם כל שימוש לטובת הקטינים. כן עתר לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד.

 

  1. בתגובתו לסיכומי הנתבעת, הוסיף התובע וטען כי טענותיה בסיכומים שהוגשו מטעמה עוסקות במלואן בשאלת הסדרי הראיה בינו לבין ילדיו, כאשר בעניין זה הנתבעת הגישה שתי תביעות והן נמחקו בהסכמת הצדדים ביום 22.12.14. לדבריו, הנתבעת עושה ניסיון כושל ליצור זיקה בין הסדרי הראיה שלא קוימו לטענתה לבין בחירתה לפנות למל"ל בתביעתה, בניגוד להסכם, זאת על מנת להצדיק את התנהלותה, ואולם, אם לא די בכך שהיא לא הצליחה להוכיח טענותיה במהלך חקירת התובע, הרי שבנסיבות בהן נמחקו תביעות לא ניתן לקשור בין טענותיה לתביעת התובע.

 

  1. בכל הנוגע לתיאור מצבם של הקטינים בסיכומי הנתבעת, טוען התובע כי על בית המשפט להתעלם מאבחנה זו שהרי הנתבעת לא צירפה שום חוות דעת התומכת באבחנתה האישית.

 

  1. באשר לטענות הנתבעת לעניין נטילת הלוואות כדי לממן טיפולים לא', טוען התובע כי הוכח שההיפך הוא הנכון ומפנה לעדותו בדיון מיום 20.5.15. לטענתו, הוכח שהנתבעת נטלה הלוואה אחת בלבד לצורך תשלום שכ"ט עו"ד.

 

  1. לטענת התובע, גם פניית הנתבעת לד"ר כ., בדומה להליך דנא, נעשתה מאחורי גבו ובלא ידיעתו, ולא בכדי ניתנה החלטת בית משפט זה על הפסקת התרופה.

 

  1. לשיטת התובע, טענת הנתבעת לפיה התובע לא היה בקשר עם המוסד החינוכי של א' לא הוכחה כלל והוא מפנה לחקירתו בדיון מיום 20.5.15. לדבריו, לא זימנה הנתבעת את המחנכת והעו"ס כעדות מטעמה.

 

  1. לגרסת התובע, הנתבעת לא הוכיחה מצבה הכלכלי כנטען בסיכומיה ולא צירפה אסמכתא בודדת להוכחת טענותיה אלו.

 

טענות הנתבעת בתמצית:

 

  1. לטענת הנתבעת, הסדרי הראיה שנקבעו בהסכם הגירושין לא קוימו ככתבם על ידי התובע. ביום 19.11.13 הודיעה ב"כ התובע דאז במכתב מטעמה לנתבעת כי הסדרי הראיה שנקבעו בהסכם ישונו באופן שהתובע ייקח את הקטינים ללא לינה למעט בסוף השבוע. במהלך תקופה ארוכה לא קיים התובע הסדרי ראיה סדירים עם הקטינים. בלית ברירה ולנוכח מצבם הקשה של הקטינים, כאשר כל נטל הטיפול בקטינים ובגידולם מושת עליה, פנתה הנתבעת למל"ל לצורך קבלת קצבאות נכות, לאחר שהוסבר לה שהקטינים זכאים לכך נוכח מצבם. הפנייה למל"ל נעשתה באמצעות חברת "ישר ניר שיווק ומכירות בע"מ" עמה חתמה הנתבעת על הסכם שכ"ט לצורך טיפולם בקבלת הקצבאות מהמל"ל. הנתבעת הסבירה באריכות את הסיבה לכך שלא יידעה את התובע על פנייתה למל"ל בדיון מיום 20.5.15.

 

  1. לטענת הנתבעת, ביום 12.2.14 הוחלט כי הקטינים זכאים לקצבה. הנתבעת קיבלה סך של 42,690 ₪ בגין תשלומים רטרואקטיביים ושילמה לחברת "ישר ניר שיווק ומכירות בע"מ" סך של 38,100 ₪ בגין שכ"ט. כך שבידיה נותר סך של 4,590 ₪ בלבד. הסכם שכ"ט צורף לתגובה מיום 25.4.15.

 

  1. לשיטת הנתבעת, עם סיום עבודתה היא נמצאת עם הקטינים ודואגת להם ובעיקר כאשר לב' יש התקפי זעם ויש סכנה שיזיק לעצמו ולסביבה, ואילו א' סובל ממצוקה רגשית קשה ביותר וזקוק להשגחה.

 

  1. הנתבעת טוענת כי כשנודע לתובע אודות פנייתה למל"ל, פנה בעצמו למל"ל כדי למנוע מהקטינים קבלת הקצבאות ו/או הגדרתם כנכים, אך ללא הואיל. כשהבין כי לא יוכל להשיב המצב לקדמותו, עושה הוא שימוש ציני מהפן הכספי בעובדה שהקטינים מקבלים קצבאות על מנת לבטל את הסעיף בהסכם המחייבו בתשלום 70 % מהוצאות חריגות עבור הקטינים.

 

  1. לגישת הנתבעת, התובע עתר בתביעתו לביטול ו/או שינוי הסעיף בהסכם המחייבו ב-70% מההוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים. אמירה אחת לא נאמרה מצד התובע בעניין הוצאות חריגות אחרות, כגון הוצאות חינוך.

 

  1. לטענת הנתבעת, התובע "שוכח" כי קצבת הנכות ניתנת לקטינים בגין היותם זקוקים להשגחה וכי הנתבעת היא זו אשר מגדלת אותם ומחנכת אותם לבדה. התובע עד לפני מספר חודשים לא קיים הסדרי ראיה סדירים עם הקטינים ורק לאחרונה החל לקיים את הסדרי הראיה.  לנוכח התחמקות התובע מלהשיב על השאלות בעניין קיום הסדרי הראיה בחקירת התובע בדיון מיום 20.5.15 עולה כי אמנם התובע לא קיים הסדרי ראיה עם הקטינים.

 

  1. לשיטת הנתבעת, ב' וא' לוקים בהפרעות קשב וריכוז וכתוצאה מכך יש להם הפרעות בתחום הלימודי, ביחסים הבין אישיים ובפעילויות הרסניות כלפי עצמם. לשני הקטינים הפרעה התפתחותית התנהגותית המתאפיינת בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות נגטיביסטית, מתנגדת ועוינת כלפי דמויות סמכותיות. גם הבן האמצעי ע' לוקה בקשיי קשב וריכוז והוא בגיל ההתבגרות וגם עמו המצב אינו פשוט. כל עול הטיפול בקטינים מושת על הנתבעת, והיא נאלצת להתמודד עם הקטינים הרגישים שלא אחת חשים מבולבלים. הקטינים סובלים מחוסר מנוחה, מפוחדים, כועסים, מתוסכלים, מתוחים, מודאגים וכיו"ב.

 

  1. לגישת הנתבעת, כל פניותיה לתובע מאז היות א' בכיתה א' על מנת להעניק לו טיפול בהבנת הנקרא והוראה מתקנת, נתקלו בסירוב. התובע התחבא מאחורי המשפט: "אין קבלות- אני לא משלם". וכך נטלה הנתבעת הלוואות במטרה לממן את הטיפולים הללו.

 

  1. לטענת הנתבעת, ד"ר נטליה כץ אבחנה את מצבו הנפשי של א' והמליצה על "רספרדל" במינון נמוך ביותר. א' החל ליטול את התרופה והרגיש טוב. לאחר שהתובע עתר לבית המשפט, הופסק מתן התרופה. התובע החליט כי א' צריך ללמוד בחינוך מיוחד. לאחר שהעבירו, נעלם התובע, לא היה בקשר עם בית הספר, רק לאחר שנשלח אליו מכתב רשום ממנהלת בית הספר, החל התובע לקחת אותו לבית הספר כל בוקר במשך תקופה בת 3 שבועות. בעת לימודיו של א' בבית הספר י', הפכה התנהגותו לקיצונית ואף הוזמנה משטרה כדי להשתלט עליו. לאחר שנשלח מכתב מטעם מנהלת בית הספר, החל א' לקבל "סטרטה" שאינה בסל הבריאות. התובע משלם את היתרה שאינה במימון והנתבעת חייבת לו כספים רבים בגין מימון התרופה. א' נהג ללכלך את תחתוניו בצואה מספר פעמים ביום, דבר אשר גרם להוצאות רבות לנתבעת. לאחר שא' עבר לבית הספר רוממה, הוא חדל לעשות צרכיו ומצבו השתפר, כך גם לדברי התובע בחקירתו בדיון מיום 20.5.15. א' מקבל היום טיפול רגשי על ידי  פסיכולוג בבית הספר. הנתבעת מימנה את שיעורי הרכיבה על סוסים של א' כאשר התובע סירב להשתתף בהוצאה זו.

 

  1. לשיטת הנתבעת, הבן הבכור נתקף בהתקפי זעם מפחידים והוא אימפולסיבי ואלים. הבן נהג להכות אותה, הטיח ביצים בקיר המטבח, ובעת ההתקפים הוא מהווה סכנה לעצמו ולסביבה. לאחר חלוף ההתקף הוא מבועת ממעשיו. הבן הרחיק לכת ושבר לנתבעת את הזרת והיא נאלצה לעבור ניתוח. בחקירתו בדיון מיום 20.5.15 התובע מתעלם מאלימותו של ב' כלפי הנתבעת, סירב כי יוגשו תמונות בעניין זה, אלא שבית המשפט התיר הגשת התמונות (נ/2). ב' רואה את עתידו בכדורסל וההצלחה בתחום נוטעת בו תקווה. התובע אינו מודע למצבו ולמרות שב' התחנן בפניו לטיפול רגשי, התובע מסרב כאשר לטענתו ב' הוא ילד מניפולטיבי ועושה הצגות. בחקירתו בדיון מיום 20.5.15, התובע מתעלם ממצבו הרגשי וממצבו בלימודים של הבן.

 

  1. לטענת הנתבעת, אין קשר בינה לבין התובע. בכל פנייה שלה  אליו לשיתוף פעולה, היא נתקלת בהתנגדות ובזלזול. נסיבות אלה הובילו לפנייתה למל"ל. הנתבעת ויתרה על קשר זוגי ואת כל זמנה היא מקדישה לקטינים. הנתבעת יכולה הייתה לעבוד עד שעות מאוחרות כדי להגדיל את גובה הכנסתה, אך אינה יכולה לעשות כן. גם בני משפחתה מסייעים לה. הקטינים נמצאים בהשגחה כל העת, גם במהלך אימון הכדורסל נוכחים המאמן ב. ועוזר המאמן ז. רוב הפעמים הקטינים אינם לבדם והורי הנתבעת מסייעים לה.

 

  1. לטענתה, כחודש לאחר שהחלה לקבל את קצבת הנכות, פתחה תכנית חיסכון בבנק הפועלים לקטינים כשהיא חוסכת להם 750 ₪ לחודש. לשיטתה, זוהי עזות מצח לטעון כי היה עליה לקבל את הסכמת התובע, כאשר הוא אינו חוסך באותה התכנית.   

 

  1. לדברי הנתבעת, עד לחודש 1/15 קיבלה קצבת נכות עבור ב' וא' והחל מחודש 2/15 ב' אינו מקבל עוד דמי קצבה לאחר שהיא לא הגישה בקשה להמשך הקצבה. א' מקבל קצבה בסך 1,095 ₪ לחודש.

 

  1. לטענת הנתבעת, בשל העובדה שהתובע אינו נושא ב-70% מהוצאותיהם הרפואיות של הקטינים ובהוראה המתקנת עבור א' נוצר מצב אבסורדי, והנתבעת אינה יכולה לממן עלות גשר לא' כאשר היא נושאת בתשלום הלוואות, משכנתא, וחוסכת לקטינים 750 ₪ לחודש, קרי מדמי הקצבה נותר בידיה סך של כ-300 ₪ לחודש לכל היותר. הנתבעת לא יכולה לעבוד עד לשעות הערב המאוחרות נוכח מצבם הרגשי של הקטינים, היא נושאת בתשלום הלוואות בסך של 800 ₪ לחודש, משכנתא בסך 1,600 ₪ לחודש, כל עול הטיפול בקטינים מושת על כתפיה והיא משתכרת סך של כ- 6,000 ₪ לחודש.

 

  1. הנתבעת עותרת לדחיית תביעת התובע על הסף, תוך חיובו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

 

דיון והכרעה:

 

  1. הלכה היא כי שינוי בפסיקת מזונות מצריך שינוי נסיבות מהותי, ולא באופן הפותח פתח רחב להתדיינות חוזרת בשאלת המזונות (ראו: עמ"ש (ת"א) 20337-04-13 פלוני נ' פלונית (13.11.13), ע"א 177/81 גלעדי נ' גלעדי, פ"ד לו(3) 179 (1982); ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3) 187 (1982); ע"א 442/83 קם נ' קם, פ"ד ל"ח(1) 767 (1984); ע"א 749/83 ליפינסקי נ' ליף (ליפינסקי), פ"ד לח(3) 126 (1984).

 

  1. הפסיקה הכירה בכך כי בענייני מזונות בית המשפט קורא לתוך הסכם תנאי מכללא כי שינוי מהותי בנסיבות מתיר פנייה חוזרת לערכאות (ע"א 177/81 גלעדי נ' גלעדי, פ"ד לו(3) 179, ע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין [פורסם בנבו] (13.6.94).

 

  1. שינוי הנסיבות צריך להיות מהותי ומתייחס לתקופה שממועד פסק הדין הקודם וכמו כן הנטל להוכיחו הינו על מבקש שינוי הסכומים שנקבעו (ראו: תמ"ש (ת"א) 21915-09-12 ג.י נ' א.י. [פורסם בנבו] (20.5.15), ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה פ"ד לו(3), 187, 189).

 

  1. בענייננו, שינוי הנסיבות הנטען עניינו קצבאות הנכות שקיבלו הבנים ב' וא'. כאמור, טען התובע בתביעתו שב' וא' הוכרו כזכאים לקצבת נכות מהמל"ל וקיבלו קצבה רטרואקטיבית. לטענת התובע, הנתבעת קיבלה כפל כספים שכן התובע שילם 70% מההוצאות הרפואיות כפי שהתחייב בהסכם, בעוד שהקצבה מכסה את כל הוצאותיהם הרפואיות של הקטינים ואף מעבר לכך. ראו לעניין זה גם דברי ב"כ התובע בדיון מיום 20.5.15 בעמ' 11 בשורה 10.

 

  1. לצורך המענה על השאלה האם מדובר בשינוי נסיבות, עלי לבחון מה היה המצב ששרר עובר לכריתת ההסכם לעומת המצב ששרר בעת הגשת התביעה וזאת בהקשר לשאלת קצבאות הנכות שקיבלו הקטינים ב' וא' (ראו: עמ"ש (ת"א) 20337-04-13 פלוני נ' פלונית (13.11.13)). 

 

  1. השינוי המרכזי אותו יש להביא בחשבון, עניינו קביעת קצבאות עבור הקטינים ב' וא' בגובה של 3,284 ₪ לחודש (החל מחודש 12/12 ועד 1/15) וקצבה עבור הקטין א' בסך 1,095 ₪ לחודש החל מחודש 2/15 ואילך.

 

  1. בענייננו, אין חולק כי הנתבעת פנתה ללא ידיעת התובע למל"ל והגישה תביעה לקבלת קצבת נכות לקטינים ביום 25.12.13. ראו דבריה של הנתבעת בדיון מיום 20.5.15 (בעמ' 17 בשורות 9-10):

"ש. תאשרי לי שב-25.12.13 פנית למל"ל ועתרת לקבלת גמלת ילד נכה בעבור ב' וא'?

ת. מאשרת."

 

ראו לעניין זה: תביעות הנתבעת למל"ל שצורפו לכתב התביעה (נספח "ב").

 

ראו גם: דברי הנתבעת בדיון מיום 3.12.14 (בעמ' 1 בשורה 17): "...הסיבה שניגשתי לביטוח לאומי בלי ידיעתו של האבא בגלל שהוא שלוש שנים...". (ההדגשה שלי- ש.ב.).

 

וכן דבריה של הנתבעת בדיון מיום 20.5.15 (בעמ' 17 בשורות 23-25):

"ש. ...האם סיפרת לע' שיש בכוונתך לעתור למל"ל?

ת. לא. ..." 

 

ראו גם דברי התובע בדיון מיום 22.12.14 בעמ' 7 בשורות 21-24, מהם עולה התנגדותו הנחרצת לעצם קיומן של קצבאות הנכות לילדיו: "...מטרתי היא במסגרת התביעה הזו שאלוהים יעזור לי שהקצבאות האלה יבוטלו. הילדים האלה לא נכים...".

 

יוער כי בית המשפט סבור כי אכן הנתבעת פעלה בניגוד להסכם, והיה עליה ליידע את התובע, אבי הקטינים, בטרם הגשת תביעת קצבת נכות בגינם. בית המשפט מביע תקוותו כי התנהלות כגון דא לא תחזור ותשנה במערכת היחסים ההורית בין הצדדים.

 

  1. מכאן עולה בבירור כי במועד אישור ההסכם ומתן תוקף של פסק דין להסכם (2.1.12) התביעה למל"ל לא הוגשה, היא הוגשה רק לאחר קרוב לשנתיים (ביום 25.12.13), קרי מתן הקצבה לא היה צפוי ולא נלקח בחשבון בעת כריתת ההסכם . מילים אחרות, במועד הגשת התביעה נוספה הכנסה נוספת וספציפית עבור ב' וא', נוכח הקצבאות שהתקבלו בגינם.

 

  1. גם מעיון בתוכנו של ההסכם והוראותיו עולה כי לו היו הצדדים צופים קבלת הקצבאות, סביר כי ההסכמות בדבר מזונות הקטינים היו שונות מאלו שהתקבלו בפועל.

 

  1. לו היו הצדדים היו מודעים לקבלת קצבאות נכות, היו מתייחסים לקצבאות ולדינן מעת שתתקבלנה, כפי שמצאו לנכון להתייחס למענק הלימודים בתחילת השנה מן המל"ל, ראו: סעיף 8 ח' סייפא להסכם אשר קובע כי: "...באם תקבל ע' רק חלק מהמענק (הלימודים מן המל"ל- ש.ב.) כי אז יישאו הצדדים בהתאם להסדר כנ"ל- ביתרת ההפרש שבין המענק שהתקבל ובין גובה ההוצאה בפועל (כנגד חשבוניות קנייה)".

 

  1. בשים לב לכך שקצבת הנכות בסכום של 3,284 ₪ לחודש עבור ב' וא' (החל מחודש 12/12 ועד 1/15) וקצבה עבור א' בסך 1,095 ₪ לחודש החל מחודש 2/15 ואילך, קצבאות שנולדו רק לאחר כריתתו של ההסכם, אינה תוספת של מה בכך ודומה כי עסקינן בשינוי נסיבות מהותי שאין להתעלם ממנו.

 

  1. קשה להלום כי תוספת של תשלום כסכום הקצבאות לא תיחשב כשינוי נסיבות מהותי (ראו והשוו: עמ"ש 20337-04-13 פלוני לעיל, ותמ"ש (ת"א) 21915-09-12 לעיל).

 

  1. אשר על כן, אני קובעת כי יש לראות בקצבאות הנכות שקיבלו ב' וא' ואשר א' עודנו מקבל משום שינוי נסיבות מהותי.

 

  1. תוצאת שינוי הנסיבות המהותי- משקבעתי כי אכן שינוי נסיבות מהותי אירע, אבחן האם יש מקום להתחשב בשינוי ובאיזה היקף.

 

  1. הלכה היא כי הגמלה המשולמת לקטין משום הנכות שנקבעה לו, מיועדת לשפותו בגין מצבו ולממן את צרכיו הרפואיים. חלק מהגמלה משולם גם עבור הטיפול בו והצורך להיטיב את מצבו (ראו: תמ"ש (ת"א) 21915-09-12 לעיל והאסמכתאות המובאות שם).

 

  1. בהסכם, הקביעה שהנטל בגין ההוצאות החריגות המיוחדות ייפול לפתחם של שני ההורים, התבססה על הנחה כי אין מקור חיצוני אשר יממן את הנצרך. סבורני כי אם הקטינים היו מקבלים קצבאות נכות במועד החתימה על ההסכם, הדבר היה מקבל ביטוי בהסכם.

 

  1. נוכח ההלכה האמור לעיל לפיה גמלת הנכות מיועדת בעיקר לכיסוי הוצאותיו הרפואיות של קטין נראה כי ככל שחויב התובע בהוצאות אלה הנובעות מן הנכות של ב' (בעבר) וא' (בהווה), הרי שיש לחייבו בחלק היחסי מהסכום העודף שיהא צורך בתשלומו ככל שהגמלה לא תספיק לשם כך (ראו: רמ"ש 4484-02-13 פלוני לעיל ותמ"ש (ת"א) 21915-09-12 לעיל).

 

  1. ראו גם: דברי הנתבעת בדיון מיום 20.5.15 (בעמ' 20 בשורות 2-4):

"ש. ...בעבור מה הקצבה הזאת?

ת. אני פניתי למל"ל ורציתי לדעת מה מטרת הקצבה, מל"ל הודיע לי באופן חד משמעי שאני מקבלת את הכסף ועושה מה שצריך לנכון."

 

  1. ראוי לציין כי בתמ"ש (טבריה) 7112-01-10 ט.ח נ' י.ח [פורסם בנבו] (14.01.2011), חברי, סגן הנשיא כב' השופט זגורי קבע כי בנסיבות שמתקבלת קצבת נכות, אין לפסוק מזונות מעבר לקצבה כל עוד ולא הוכח כי ישנם הוצאות ו/או צרכים שאינם מכוסים על ידי אותה קצבה.

 

  1. יוער כי בשונה ממצב הדברים שבפסק דינו של חברי, כב' השופט זגורי לעיל, בענייננו, מדובר בתביעה לשינוי הסכם בה יש להתחשב בשינוי הנסיבות ולא נבחנות מלוא הנסיבות כבתביעה ראשונה למזונות קטינים.

 

  1. אשר על כן, הנני מקבלת את התביעה וקובעת כי התובע לא יחויב בתשלום ההוצאות הרפואיות החריגות של הקטין ב' (עד למועד סיום תשלום קצבת הנכות בחודש 1/15) ושל הקטין א', כפי שהתחייב בהסכם.

 

  1. בנוסף, אני סבורה כי באיזון הראוי, בנסיבות העניין, יש מקום להורות כי התובע לא יחויב בתשלום בגין הוראה מתקנת עבור הבן א', שכן מדובר בהוצאה נוספת של הקטין הנובעת במישרין ממצבו הרגשי- הנפשי, אשר בגינו הוא מקבל את קצבת הנכות, והרי לשם כך יועדה הקצבה.

 

  1. אין בידי לקבל את טענת הנתבעת לפיה אמירה אחת לא נאמרה מצד התובע בכתב התביעה בעניין הוצאות חריגות אחרות, כגון הוראה מתקנת (למעט עתירתו בהתייחס להוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים). ראשית, הנתבעת מופנית לסעיף 24 לכתב התביעה מיום 13.4.14 במסגרתו עתר התובע כי:

 

"24. התובע יטען כי בנסיבות בהן קצבת הנכות של הקטינים, המתקבלת מידי חודש בידי הנתבעת בעבור עילת "השגחה", איננה מוצאת לצורן מטרה זו, כפועל יוצא,  מקבלת הנתבעת לידיה סכומי כסף השייכים לקטינים בלבד, הרי שמן הצדק לקבוע, למען לא ייצא חוטא נשכר, כדלקמן:

24.1 באשר למלוא סכומי הכסף, אשר התקבלו ויתקבלו בידי הנתבעת עד להכרעת כב' ביהמ"ש בתובענה דנא, יהא רשאי התובע לקזזם מדמי המזונות העתידיים עפ"י חלוקה שתיעשה ע"י כב' ביהמ"ש בהתאם לשיקול דעתו."

(ההדגשה שלי- ש.ב.).

 

ראו גם: בסעיף 30 לכתב התביעה, במסגרתו עתר התובע: "לתקן/לשנות את ההסכם, באופן שבו תינתן התייחסותו של כב' ביהמ"ש לחיובו של התובע בהוצאותיהם הרפואיות החריגות של הקטינים, כל עוד מתקבלת בידי הנתבעת קצבת נכות בעבורם וכן מה יעלה בגורל יתרת הכספים ככל שיוותרו. כמו כן, תינתן התייחסותו של כב' ביהמ"ש כיצד לנהוג בכספי העבר שהתקבלו בידי הנתבעת בשווי עשרות אלפי שקלים"  (ההדגשה שלי- ש.ב.).

 

דהיינו התובע השאיר לשיקול דעת בית המשפט את ההתייחסות באשר לכספי קצבת הנכות שהתקבלו והמתקבלים.

 

  1. שנית, הוראה מתקנת קשורה באופן ישיר לשינוי הנסיבות המהותי הנובע ממצבו של א' וזכאותו לקצבת נכות.

 

  1. מקבלת אני את דברי התובע בחקירתו בדיון מיום 20.5.15 (בעמ' 11 בשורות 1-2): "...יש חוו"ד של פסיכיאטר שבדק את א' ובין יתר ההמלצות שלו, הוא כותב שהילד צריך לקבל הוראה מתקנת ולכן אני מפרש את זה כהוצאה רפואית...".

 

  1. מסקנתי מקבלת חיזוק מדברי הנתבעת בחקירתה בדיון מיום 20.5.15 לעניין הוצאותיה הרפואיות החריגות בגין הקטינים, אשר פחותות משמעותית מקצבת הנכות (בעמ' 21 בשורות 2-18):

"ש. ...בשנת 2014 הזמנים בהם קיבל ב' קצבה, מה היו ההוצאות הרפואיות החריגות שלו? תפרטי.

ת. קונצרטה.

ש. עוד משהו חוץ מקונצרטה?

ת. לא.

ש. מה העלות החודשית של הקונצרטה?

ת. 150-160 ₪

ש. נניח שזה 160 ₪, מה ההוצאות הרפואיות החריגות של א' בזמנים הנוכחים מאחר וא' מקבל גם היום קצבה?

ת. תרופה – 300 ₪ בחודש, סטרטר, טיפולי שיניים, גשר שצריך לעשות.

ש. למה את לא יכולה לעשות לו גשר?

ת. אין לי כסף.

ש. ז"א שאם אני אקח את הסך של 300 ₪ בעבור א' ואם אקח את הסך של 160 ₪ עבור ב', הרי שהלכה למעשה קיבלת מדי חודש בחודשו סך של 3,248 ₪ ונזקף בפועל לטובת הוצאות אלה סך של 460 ₪?

ת. בערך כן. לא, היו עוד הוצאות רפואיות ששכחתי. אני לא שמעתי מה שעו"ד שקולניק אמרה. לא' היו הרבה יותר הוצאות רפואיות, היה לו פסיכולוג...".

 

  1. מובהר כי האם לא הציגה בפניי אסמכתאות המעידות על תשלומים ששילמה בגין הוצאות רפואיות חריגות בעבור הקטינים.

 

  1. לעניין העתירה לקבל החזר רטרואקטיבי בגין הוצאות רפואיות חריגות ששילם התובע בפועל, הרי שההלכה הפסוקה קובעת כי ככל ומדובר במזונות שנגבו ונאכלו לצורכי המשפחה, לא יבוטלו המזונות למפרע (ראו: ע"א 5446/91 עגור נ' עגור [פורסם בנבו] (01.10.1992), ע"א 5951/93 קצב נ' קצב [פורסם בנבו] (09.02.1995).

 

  1. במקרה דנן, נוכח כל המפורט בפסק הדין דלעיל, אני מורה כי ביטול חיוב התובע בתשלום חלקו בהוצאותיהם הרפואיות החריגות של הקטינים יחל ממועד הגשת התובענה דנן קרי מיום 13.4.14.
  2. בקביעתי זו, הבאתי בחשבון את העובדה שהנתבעת פתחה חשבונות חיסכון על שם כל אחד מהילדים עוד ביום 10.4.14 (ראו: נספח "ד" לתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעת (נ/3) וכן דפי שערוך ריכוז יתרות (נ/1).

 

  1. יתר על כן, התחשבתי בהסכם שכ"ט שנחתם בין הנתבעת לחברת "ישר ניר שיווק ומכירות בע"מ" לצורך טיפולם בקבלת הקצבאות מהמל"ל שהוצג בפניי (אם כי לדידי יש ממש בטענת התובע לעניין אי סבירות ההסכם).

 

  1. בנוסף, לא נעלמו מעיני טענות הנתבעת באשר למצבה הכלכלי (חרף העובדה כי אכן, כטענת התובע הללו לא הוכחו). התחשבתי בכך בעת קביעותיי הן בנוגע להוצאות, כפי שיפורט להלן, והן בנוגע לעתירה להחזר רטרואקטיבי, כמפורט לעיל.

 

סיכום:

 

  1. התביעה מתקבלת. אני מורה כי התובע לא יחויב בתשלום ההוצאות הרפואיות החריגות של הקטין ב' (עד למועד סיום תשלום קצבת הנכות בחודש 1/15) ושל הקטין א', כפי שהתחייב בהסכם.

 

  1. בנוסף, התובע לא יחויב בתשלום בגין הוראה מתקנת עבור הבן א'.

 

  1. אינני מקבלת את עתירת התובע להורות כאמור בחישוב רטרואקטיבי ממועד קבלת הקצבה אלא אני מורה כי ביטול החיוב יהא החל ממועד הגשת התביעה, ביום 13.4.14.

 

  1. התשלומים שביצע התובע ביתר ממועד הגשת התביעה, יושבו לו ובמסגרת ההתחשבנות בין הצדדים שתתבצע בלשכת ההוצל"פ.

 

  1. למען הסר ספק, מובהר כי בנוגע לקטין ב'-
  • החל מיום הגשת התביעה (13/04/14) ועד חודש 1/15 (מועד הפסקת קצבת הנכות) מבוטל חיוב התובע בהוצאות רפואיות חריגות.
  • ככל ששילם התובע הוצאות רפואיות חריגות ממועד הגשת התביעה (13.4.14) ועד למועד מתן החלטתי מיום 10.6.14 (אשר פטרה את התובע מתשלום), הללו יושבו לו. הנני מורה לתובע להגיש בתוך 20 יום במסגרת תיק ההוצל"פ תחשיב מסודר, מגובה באסמכתאות, של התשלומים ששילם בגין הוצאות רפואיות חריגות של ב' בקיזוז הסכומים שקיבלה האם מהמל"ל בגין קצבת הנכות עבור ב'. התחשיב יועבר לתגובת הנתבעת בתוך 20 יום ממועד ההמצאה. התחשיב והתגובה יועברו להחלטת הרשם. יתרה תחשב לזכותו של התובע במסגרת תיק ההוצל"פ, ובאם אין חוב בתיק, הסכומים יקוזזו מדמי המזונות העתידיים.
  • החל מחודש 2/15 ועד 31/12/15- הצדדים יפעלו על פי הוראות ההסכם (התובע יישא ב-70% מהוצאות הרפואיות והחינוכיות של ב').
  • החל מיום 01/01/16 ואילך- הצדדים יפעלו על פי הוראות ההסכם (הצדדים ישלמו בחלקים שווים את ההוצאות הרפואיות והחינוכיות).

 

  1. בנוגע לקטין א'-
  • החל מיום הגשת התביעה (13/04/14) וכל עוד זכאי הקטין לקצבת נכות- מבוטל חיוב התובע בהוצאות רפואיות חריגות ובהוראה מתקנת.
  • ככל ששילם התובע בגין הוצאות רפואיות חריגות ממועד הגשת התביעה (13.4.14) ועד למועד מתן החלטתי מיום 10.6.14 (אשר פטרה את התובע מתשלום הוצאות רפואיות חריגות), הללו יושבו לו במסגרת התחשבנות בין הצדדים, כמפורט להלן.
  • ככל ששילם התובע בגין הוראה מתקנת עבור הקטין א' ממועד הגשת התביעה (13.4.14) ועד למועד מתן החלטתי מיום 10/03/15 (אשר פטרה את התובע מתשלום בגין הוראה מתקנת), הללו יושבו לו במסגרת התחשבנות בין הצדדים, כמפורט להלן.
  • הנני מורה לתובע להגיש בתוך 20 יום במסגרת תיק ההוצל"פ תחשיב מסודר, מגובה באסמכתאות, של התשלומים ששילם בגין הוצאות רפואיות חריגות והוראה מתקנת עבור הבן א' בקיזוז הסכומים שקיבלה האם מהמל"ל בגין קצבת הנכות של א'. התחשיב יועבר לתגובת הנתבעת בתוך 20 יום ממועד ההמצאה. התחשיב והתגובה יועברו להחלטת הרשם. יתרה תחשב לזכותו של התובע במסגרת תיק ההוצל"פ, ובאם אין חוב בתיק, הסכומים יקוזזו מדמי המזונות העתידיים.

 

  1. נוכח הנסיבות דנן, והתנהלותה של הנתבעת (פנייתה החד צדדית למל"ל ללא ידיעת/עדכון התובע, אבי הקטינים, כאמור), היה מקום לחייב את הנתבעת בהוצאות, ואולם מאחר והצדדים הגיעו להסכמות חלקיות, ונוכח מצבה הכלכלי הנטען של הנתבעת, כמפורט לעיל, לא אעשה כן.

 

  1. בית המשפט מביע תקוותו כי עם מתן פסק הדין, ישכילו הצדדים להניח בצד את משקעי העבר ואת המחלוקות הכלכליות ביניהם ולנהל תקשורת סבירה ואנושית, לטובת שלושת ילדיהם המשותפים.  

 

  1. מותר לפרסום בהשמטת כל פרט מזהה.

 

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור התיק שבכותרת.

 

ניתן היום,  ו' אב תשע"ו, 10 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.

                                                       

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ