תביעות עצמאי שהוגדר כעובד קוזזו מול זכויות מעביד להשבת כספים ששולמו לו ביתר כעצמאי

 רקע כללי

1.         מר מיכה איוניר ("התובע") שימש בחברת "כרמל אולפינים בע"מ" ("החברה" או "הנתבעת") כמנהל החוזים וההתקשרויות החל ביום 1.1.93 במשך כ-8 שנים.

עם תחילת ההתקשרות חתמו הצדדים על מסמך לפיו הנתבעת הזמינה את שירותיו של התובע ושל עסקו לבצע שירותי פיקוח בנושא רכש וחוזים. בחוזה נכתב מפורשות כי המחיר לשעת עבודה כולל בתוכו את כל העלויות - דמי הבראה, חופש שנתי, פיצויים וכו' (ראה סעיף 2.3 להסכם). כן נאמר בסעיף 7 להסכם כי "בין כרמל אופינים לבין מ.א הנדסה /מיכה איוניר לא יהיו יחסי עובד מעביד".

בב

במהלך כל תקופת ההתקשרות שולמה לתובע התמורה כפי שנקבע בהסכם שבין הצדדים, וכנגד המצאת חשבוניות מס.

2.         לאחר תום ההתקשרות בין הצדדים הגיש התובע את התביעה שבפנינו, במסגרתה טען לקיומם של יחסי עבודה בין הצדדים. התובע טען עוד, כי פוטר על ידי הנתבעת.

התובע תובע תשלום זכויות סוציאליות: דמי חופשה, דמי הבראה, קרן השתלמות וכן תשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

3.         בכתב ההגנה כפרה הנתבעת בקיומם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, וטענה כי התובע היה קבלן שעבד בשירותה, וסיפק לה שירותים במסגרת עסקו העצמאי.

הנתבעת טענה שככל שייקבע שחייבת היא בתשלום עבור זכויות המגיעות לתובע, הנובעות מיחסי עבודה, זכאית היא לקיזוז הסכומים שקיבל התובע מעבר לתמורה שהייתה משתלמת לו כעובד שכיר אצלה. עוד טענה הנתבעת, כי היחסים הסתיימו ביוזמתו של התובע לפיכך, היא כפרה בחבותה לשלם לו דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים.

החברה אף הגישה תביעה נגדית, בה תובעת כי על התובע להשיב לה את אותו חלק ששולם לו על יסוד ההנחה שהוא קבלן עצמאי מעבר לסכומים להם היה זכאי כעובד.נ

למען הנוחות יקרא בזאת התובע והנתבע שכנגד "התובע", ואילו הנתבעת והתובעת שכנגד תקרא "הנתבעת" או " החברה").

4.         במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק הגיש התובע בקשה למתן צו גילוי מסמכים ספציפיים והם תלושי שכר של עובדים אשר מעמדם, כך נטען, זהה למעמדו של התובע.

כתגובה לבקשת התובע לגילוי מסמכים הגישה הנתבעת עותק ממסמך עליו חתם התובע בתאריך 23.11.97 ואשר יכונה להלן "מסמך גדרון".

הנתבעת טענה כי לאור חתימתו של התובע על המסמך לעיל, יש ליתן להסכמה אשר במסמך תוקף מלא ולקבוע, כי במידה ויקבע כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים יש לחשב את זכויותיו של התובע כ"שכיר" על פי האמור באותו מסמך. לפיכך, טענה הנתבעת, כי ההשוואה לשכיר מקביל לתובע צריכה להתבסס על מסמך זה ואין עוד צורך בגילוי המסמכים.

הנתבעת הודיעה כי מקבלת היא את הצעת כב' השופט שפיצר ולפיה לא תעמוד על טענתה בדבר אי קיום יחסי עובד מעביד, תוך שמירת כל טענותיה בדבר חוסר תום הלב של התובע המתכחש להסכמות ולהתנהגות הצדדים לאחר שהפיק תועלת ורווח מצורת ההתקשרות.

5.         בהחלטתו של השופט שפיצר מיום 2/5/05 (בש"א 764/05) דחה הוא את בקשת התובע לגילוי מסמכים בקבעו:

"12.      כל עוד לא היה מסמך גידרון עליו חתום התובע בנמצא - ביססה הנתבעת את טענתה על ההשוואה בין התמורה שקיבל לשכרו של עובד מקביל.

משנמצא המסמך האמור ונקבע בו בסיס ההשוואה בין התמורה המשולמת לתובע כעצמאי לדרגה 43 לסולם ההנדסאים, ולאור הצהרת הנתבעת כי בתביעה שכנגד - ערכה חישוב המיטיב עם התובע ביחס לזכאותה מכח מסמך גידרון, הרי שאין צורך בגילוי מסמכים ביחס לתלושי שכר של עובדים אחרים, שכן כעולה מהמסמך לא זה בסיס ההשוואה בין התמורה כעצמאי, לשכר כעובד, אלא לדירוג השכר בו מצויה דרגה 43 בדירוג ההנדסאים.

13.        בל נשכח כי התובע בתשובתו לתביעה שכנגד, התכחש לקיומו של מסמך גדרון תוך שהוא "כופר מכל וכל באמור בסע' 12 לתביעה שכנגד (המאזכר את קיום המסמך - מ.ש.), ומוסיף שהנתבעת - מעלה טענה אשר אין בינה לבין המציאות כל קשר, בדבר מסמך ערטילאי". (סע' 38 לכתב התשובה).