תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת כתוצאה מתאונת דרכים (שהיא גם תאונת עבודה) כהגדרתה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – מחלוקת בנוגע לשיעור הנכות הרפואית

זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת כתוצאה מתאונת דרכים כהגדרתה על פי
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה )להלן "החוק"(.

עובדות התאונה:

התובעת ילידת 1974. ביום 20/3/95 בשעה 00:30 לפנות בוקר בהיותה בחזרה מעבודתה
התובעת נהגה ברכבה מסוג סיטרואן )להלן "הרכב"( שהיה מבוטח אצל הנתבעת בביטוח חובה.
הנתבעת היא מבטח כהגדרת המונח בחוק ביטוח רכב מנועי ובמועד הרלבנטי לתאונת הדרכים
היתה המבטחת כדין של הרכב בביטוח חובה. התובעת איבדה שליטה ברכבה והתהפכה תוך כדי
נסיעתה )להלן - תאונת הדרכים(. כתוצאה מתאונת הדרכים נגרמו לתובעת נזקי גוף.

התובעת פונתה ממקום התאונה לחדר מיון בבי"ח מאיר בכפר סבא, שם טופלה טיפול ראשוני
ושוחררה לאחר מספר שעות.

כעולה מהרישום בתעודת השחרור של ביה"ח מ- 20/3/95, התובעת שוחררה כשהיא במצב כללי
טוב בהכרה מלאה, וכי הינה מתהלכת, כן נמצאה רגישות במישוש האחורי של הצואר, תנועות
בע"ש ובגפיים שלמות והומלץ לה על 2 ימי מנוחה, צוארון רך, וטיפול נגד כאבים לפי
הצורך. התובעת הופנתה לטיפול רופא המטפל במרפאה אורטופדית.

באותו היום כעבור מספר שעות התובעת חזרה שוב לחדר מיון והתלוננה על כאבים ביד שמאל.
לאחר שנבדקה שוחררה לביתה עם המלצה על טיפול תרופתי נגד כאבים, וניתנה לה חופשת
מחלה ל- 12 ימים. בתאריך 21/3/95 התובעת נבדקה ע"י רופאת קופ"ח ונמצא כי הינה סובלת
מצליפת שוט בעמוד השדרה ומחבלות בשרירים בכתף שמאל וירך ימין. התובעת קיבלה 12 יום