תביעה למזונות אישה וקטינה, בה נדחתה תביעת האשה למזונותיה היא ונתקבלה התביעה למזונות הקטינה

בפני תביעה למזונות אישה וקטינה.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.          התובעת מס' 1 והנתבע נישאו זל"ז כדמו"י ביום 18.5.06 (להלן:בני הזוג, ו/או האישה ו/או הבעל ו/או התובעת ו/או הנתבע), ומנישואין אלה נולדו להם xxx ילידת 16.10.08-התובעת מס' 2 (להלן:"הקטינה").

2.         נישואים אלה לא עלו יפה והשלום לא שרר במעונם של בני הזוג. כיום, בני הזוג חיים בנפרד, כאשר האישה ובתה הקטינה נשארו לגור בדירת המגורים ששכרו הצדדים, ואילו הבעל מתגורר בנפרד. 

3.         מערכת היחסים בין בני הזוג והמשבר שפקד אותם, מתוארים בכתבי הטענות ותצהירי הצדדים, כל אחד על פי גרסתו;

לטענת האישה, מתחילת חיי הנישואין, ידעו יחסי הצדדים עליות ומורדות. לאחר טיפולי הפריה, נולדה לבני הזוג בתם הקטינה, מייד לאחר מכן, הפך הבעל את עורו והחל להתנהג אליה בקרירות, היא חשבה לתומה כי מדובר בשינוי על רקע נוכחות ילדה חדשה בחייו, אולם התברר כי הבעל נתן עינו באחרת, וכך החלו מריבות ביניהם וחיי הנישואין נקלעו למשבר, כאשר בחודש יוני/2010, עזב הבעל את דירת המגורים.

4.         מנגד טוען הבעל, כי האישה ובשל שתלטנותה ורודנותה, היא האשמה במשבר שפקד את חיי הנישואין. לטענתו, האישה לא בחלה בשום אמצעי כדי להזיק לו ולזרוק אותו מהבית, כאשר הוא מעולם לא בגד בה ואינו מתגורר עם שום אישה ולדידו, האישה היא זו שמתרועעת עם גברים אחרים. הנתבע הוסיף, כי התובעת הגישה כנגדו תלונות במשטרה על איומים בנשק כאשר בהמשך היא זו שביטלה אותן, דבר המלמד על התנהלותה הבזויה שכל מטרתה למרמר את חייו; בכל מקרה, טוען הבעל, כי האישה מסרבת להתגרש ממנו ללא כל נימוק הגיוני.

5.         ביום 6.9.2010  הגיש הבעל תביעת לגירושין בבית הדין הרבני בטבריה (נ/2).

בתורה הגישה האישה ביום 19/9/2010 תביעה דנן, לתשלום מזונותיה ומזונות בתם הקטינה. 

6.         בגדרי תביעת המזונות ובהתאם להחלטת בית המשפט מיום 29.11.2010 (כב' השופט קימלמן) חויב הבעל במזונות זמניים לקטינה בסך 1800 ש"ח לחודש, זאת החל מיום 1.12.2010, כשסכום זה הינו מעבר לקצבת הילדים המשולמת לידי האם. בנוסף לדמי המזונות וכחלק מהם, הנתבע חויב בתשלום מחצית מההוצאות הרפואיות החריגות שאינן מכוסות ע"י קופת חולים.

7.         בהחלטתו מיום 24.3.2011  הוסיף בית המשפט  וחייב את הנתבע בתשלום סך נוסף של 800 ש"ח בגין הוצאות המעון, מעבר לסכום המזונות הזמניים.

8.         האישה ביקשה בסיכומים, לחייב את הבעל לשלם למזונות הקטינה סך של 3,000 ש"ח לחודש לפחות, וסך של 2,500 ש"ח להשלמת מזונות האישה.

הבעל טען מנגד בסיכומיו, כי יש לפסוק למזונות הקטינה, סך של  1,600 ש"ח כולל מדור וחינוך+ מחצית מהוצאות רפואיות חריגות והעברת קצבת המל"ל לידי האם.

באשר לאישה, הוא טוען כי אינה זכאית למזונות.  

9.         האישה הגישה תצהיר מטעמה. הבעל הגיש תצהיר מטעמו וכן תצהיר מטעם אמו גב' xxx ומטעם  אביו מר xxx, אולם בדיון מיום 3.10.11 ב"כ הנתבע משכה את תצהירו  של האבא הואיל והוא מתעכב להגיע לדיון.

מזונות אישה- טענות הצדדים

10.        בכתב התביעה  טענה האישה, כי הבעל עזב את דירת המגורים המשותפת וכי עליו  לשלם לה מזונותיה.

 11.        הבעל מנגד טען כי האישה אינה זכאית למזונות, וזאת מהטעמים הבאים:

האישה הינה מורדת על פי דיני ישראל ואינה זכאית למזונות. היא גמרה אומר בלבה להתגרש מהנתבע לפני זמן רב וניתקה את חיי הנישואין בפועל. האישה מנסה עתה להוציא הטבות מהנתבע ומשכך היא נמנעת מלהתגרש ממנו באופן פורמאלי. האישה אינה זכאית למזונות היות ודרשה להתגרש ממנו אך מנסה לעשוק ולחלוב כספים שלא כדין מהנתבע שעה שלא הצליחה ליצור חיי נישואין מתוקנים ואף מתרועעת עם גברים אחרים.