תא"ק 8429-01-15 ס.י. אבן יזמות בע"מ נ' ש.ו דאהר השקעות בע"מ ואח'

לפני בקשת רשות להגן שהגישו הנתבעים בגין תביעה בסדר דין מקוצר שהגישה התובעת נגדם בגין הפרת הסכם שכירות שנכרת בין הצדדים (להלן: "ההסכם", נספח ב' לכתב התביעה), בסך 410,286₪.

רקע

1. התובעת היא בעלת הזכויות במגרש בישוב משמר הירדן. ביום 11.1.12 חתמו התובעת והנתבעת 1 על הסכם שכירות לפיו שכרה הנתבעת 1 חלק במבנה מסחרי המצוי על המקרקעין (להלן: "המושכר"). הנתבע 2 (להלן: "שאדי") בעל המניות היחיד ומנהלה של הנתבעת 1, ערב כלפי התובעת לקיום התחייבויותיה על פי ההסכם (כתב הערבות צורף כנספח להסכם). ביום 15.7.12 חתמו הצדדים על תוספת להסכם, לפיו הוסף למושכר שטח נוסף (נספח ג' לכתב התביעה, להלן "הסכם ההרחבה").

2.על פי האמור בתביעה, מספר חודשים לאחר תחילת השכירות עשתה הנתבעת דין לעצמה והפסיקה לשלם את דמי השכירות ותשלומים נוספים בהם היתה מחוייבת על פי ההסכמים. התובעת ביטלה את הסכם השכירות בשל הפרתו היסודית על ידי הנתבעת והגישה תביעה לפינוי המושכר (46489-01-14). המושכר פונה ביום 8.4.14. (באיחור ובניגוד להסכמת הצדדים לפיה הנתבעים יפנו את המושכר ביום 19.3.14, נספח ו' לכתב התביעה).

לשיטת התובעת יש לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד בסכום חוב דמי השכירות בתקופה שבין פברואר 12' – אפריל 14' (למעט חמישה חודשים בגינם שולמו דמי השכירות), בתוספת פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם (סעיף 28.2), ותשלומי פרמיית ביטוח בהתאם להתחייבות הנתבעים על פי ההסכם (סעיף 19.2).

3. הנתבעים הגישו בקשת רשות להגן, במסגרתה לא הוכחש סכום החוב והעובדה כי הנתבעים פסקו מלשלם את דמי השכירות החל מחודש אוגוסט 12' , אלא שלשיטתם ערכו במושכר שיפוץ ועבודות הרחבה ניכרות, המוערכות על ידם בסך של כ 350,000₪ (לבקשה צורף מסמך שכותרתו "הוצאות השקעה" ובו פירוט הוצאות שונות, להלן: "המסמך"). התובעת השלימה עם הפסקת תשלום דמי השכירות במהלך תקופת השיפוצים מתוך הבנה והסכמה כי יש לקזז את עלות השיפוצים מחוב השכירות, וזו גם הסיבה שלא חילטה את הערבות שהופקדה בידיה.

4. ביום 20.12.15 התקיים דיון בבקשת הרשות להגן, ושאדי נחקר על תצהירו. יוער כי לא מצאתי לאפשר לנתבעים להגיש בקשה מתוקנת למתן רשות להגן שהוגשה רק יום לפני הדיון.

במסגרת חקירתו שאדי אישר כי היה מודע לתנאי ההסכם, בפרט למצבו של הנכס שהוא במצב של "מעטפת" בלבד, שכל השינויים/התוספות או השיפורים בשטחו של המושכר ייעשו על חשבונו של השוכר בלבד, וכי בכל מקרה לא תהיה לשוכר זכות לקזז או לעכב כל סכום שעליו לשלם למשכיר מכל סיבה שהיא (סעיפים 8.1, 32 להסכם). בחקירתו הנגדית שאדי חזר על גרסתו שהפסקת תשלום דמי השכירות נבעה מיחסי אמון והבנה שהיתה בין מנכ"ל התובעת לנתבעים נוכח ההשקעה שבוצעה מצד הנתבעת 1 בשיפוץ ובהרחבה (פרוט' עמ' 2 ש' 21, עמ' 4 ש' 1-3).

5. התובעת התנגדה לבקשה למתן רשות להגן, בטענה כי אין לנתבעים הגנה ממשית לתביעה. סכום החוב אינו מוכחש, ואין לקבל את טענת הקיזוז בגין השקעות בנכס. מדובר בטענות בעלמא ללא תמיכה ראייתית אשר אינן עומדות בקריטריונים שנקבעו בפסיקה בעניין זה.

6. בסופו של הדיון ניתנה הצעת בית המשפט לפיה תינתן רשות להגן כפוף להפקדת ערובה של הנתבעים בסך 150,000 ₪. הנתבעים ביקשו ארכה בת שבעה ימים למסירת הסכמתם להצעה, אך משזו לא ניתנה, למרות דחיות חוזרות ונשנות, יש להכריע בבקשה לגופה.