המוסד לביטוח לאומי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

תביעת שיבוב מכוח ההסכם רב השנים.

עובדות צריכות לעניין

1. ביום 16/1/08 נהג מר ש.ב. באופנוע רשום על שם מר מאיר פרידמן ונפגע בתאונת דרכים (להלן – "האופנוע", "הנפגע", "התאונה"). בעת הרלוונטית היה הנפגע עצמאי ובעל עסק בשם "היי סייד אופנועים" (להלן – "העסק"), האופנוע הושאר בעסק לצורך תיקון והתאונה אירעה במהלך נסיעת מבחן. הנתבעת ביטחה את העסק בפוליסת ביטוח 'סחר רכב'. התובע (להלן – "המוסד") הכיר בתאונה כתאונה בעבודה ושילם לנפגע דמי פגיעה.

2. המוסד פנה לנתבעת ודרש ממנה שיפוי בשיעור 55% מכוח ההסכם רב השנים. מאחר שהנתבעת דחתה את דרישתו, הגיש את תביעתו בסדר דין מקוצר על סך 3,229 ₪ בצירוף ריבית הסכמית כפי שתצטבר מ – 10/4/14 ועד לתשלום בפועל. לאחר הגשת בקשת רשות להתגונן שהתמצתה בטיעונים משפטיים, הגיעו הצדדים בתבונתם להסכמה לפיה יגישו סיכומים בכתב וכך עשו.

3. המחלוקת סבה על השאלה אם התאונה אירעה ב"רכב מעביד" כהגדרתו במסמך ההבנות מ – 12/11/90 (להלן – "מסמך ההבנות"). אם התשובה חיובית, דין התביעה להידחות שכן התמלאו גם יתר התנאים לפטור הנתבעת מחובת שיפוי: התאונה אירעה תוך כדי ועקב עבודתו של הנפגע אצל המעביד.

לאחר עיון החלטתי לקבל את התביעה.

דיון

4. סעיף 4 (א) להסכם קובע כי מקום בו תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה והנפגע זכאי לגמלאות מהמוסד, לא קמה למוסד זכות שיבוב כלפי החברה המבטחת את המעביד. אלא שסעיף 4 (א) "אינו עומד לבדו", נצמד אליו מסמך ההבנות המבטא הסכמות שגיבשו הצדדים לעניין תחולתו ויישומו. בהיות ההסכם ומסמך ההבנות "מבנה הסכמי" יש לשמור על תאימות והלימה ועל מסגרת פרשנית אחת למונחים הכלולים בהם. (המשנה לנשיאה כב' השופט ריבלין ברע"א 8308/06 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם בנבו).

5. מסמך ההבנות שולל מהמוסד את זכות השיבוב כאשר נפגע עובד בתאונת דרכים שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, תוך כדי נסיעתו .... בין אם ברכב שלו, או ברכב המעביד, ובין אם ברכב שכור על ידו או ע"י המעביד, או עקב השימוש בו – כשלמעביד יש עניין בנסיעה זו והנסיעה היא לצרכי המעביד (פיסקה ג'). ובהמשך "בכל מקום בו מדובר במסמך זה לעיל ב"רכב מעביד" או ב"רכב מעבידו", או במבטחו, פירושו – רכב בבעלות המעביד או רכב שכור ע"י המעביד הנהוג בידו או בידי עובדו. " (פיסקה ד').

6. ההסכם ומסמך ההבנות העשירו רבות את הפסיקה והנה, 26 שנים לאחר בואו של מסמך ההבנות לעולם, ממשיכות לצוץ 'מחלוקות עקרוניות'. בית המשפט העליון נדרש לפרש את התיבה "רכב בבעלות המעביד", וקבע שמדובר ברכב המצוי בבעלות המעביד מכוח דיני הקניין ולא ברכב הרשום (גרידא) בבעלותו במשרד הרישוי (המשנה לנשיאה כב' השופט ריבלין ברע"א 7161/08 המוסד לביטוח לאומי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פורסם בנבו).