תא"ק 8108-11-16 בנק הפועלים ע"מ נ' אחמד יזן

לפני בקשה למחיקת כותרת של סדר דין מקוצר, בקשר לתביעה על סך כ-130 אלף ₪ שהגיש המשיב נגד המבקש, בטענה ליתרת חוב בחשבונו.

המבקש טוען כי לא ידע על ההלוואה שהועמדה לו, כי לא ביקש לקבלה וכי התביעה הוגשה בניגוד להסכמות שהיו בינו ובין הבנק בהמשך לפציעה קשה שעבר בתאונה בקיץ 2016.

המשיב טען, בתגובה, כי התביעה עונה לדרישות התקנות באשר להליך בסדר דין מקוצר – כי מדובר בתביעה לסכום קצוב שצורפו אליה ראיות בכתב – וכי אין מקום להורות על מחיקת הכותרת.

המשיב השיב וטען כי המסמכים שצורפו הם מסמכי הבנק עצמו ועל כן אין התביעה עונה לדרישות לתביעה בסדר דין מקוצר.

באשר לסוגיית הראיה בכתב, הרי שכאשר מדובר על ראשית ראיה בכתב, יש להגיש מסמך חתום בידי הנתבע. אם המסמך נעשה בידי התובע אין הוא מחייב את הנתבע כלל ועיקר. מבחינה חוזית, אכן אין צורך במערכת מלאה של ראיות בכתב. אולם מלכתחילה יש להגיש את העתק המסמך דרוש כראשית ראיה. ומהי ראשית הראיה ? ההלכה המשפטית היא, כי הכתב הנדרש אינו חייב להיות ראיה מלאה על עילת התביעה על כל פרטיה ודקדוקיה ודי בראשית ראיה. כפי שנקבע בהלכת הילולים (ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ): "זהו שלב מקדמי לדיון שאינו מצריך כניסה לכל פרטי הראיות ובחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית המקפת שמצויה בידי התובע להוכחת תביעתו על כל פרטיה". ור' גם ע"א 16/89 ורדים חברה ישראלית לגידול פרחים בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ, פד"י מ"ה (5) עמ' 729, שם בעמ' 735: "הראיה שבכתב הדרושה לפי תקנה 202 (1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, איננה חייבת להוות ראיה למלוא עילת התביעה, אלא די בראשית ראיה לכך .הכלל הוא כי ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר החזרתו של סכום כסף אשר שולם על-פי חוזה בטענה שהחוזה הופר אף-על-פי שההפרה אינה מוכחת בכתב, ובלבד שהסכום קצוב וניתן להוכחה בראיות חיצוניות".

לפיכך, מצאתי כי אלמנט "ראשית הראיה" הנחוץ על פי דרישת התקנה 202 לתסד"א תשמ"ד-1984 התקיים בענייננו.

באשר לשאלת היותו של הסכום קצוב ,הכוונה היא שחישוב הסכום יהא עניין אריתמטי גרידא, ללא צורך בשומה או בהערכה. למשל, תביעת דמי נזק שאינם קבועים מראש בחוזה, אלא שהשופט חייב לאמוד ולקבוע את הסכום בהתאם לנזק שנגרם, אינה תביעת סכום כסף קצוב (ור' זוסמן, "סדר הדין האזרחי", מהדורה שביעית 1995, עמ' 657).

במקרה דנן מצאתי כי אכן, מדובר בסכום קצוב.

(לניתוח שלעיל ר' גם תא"ק 35182-11-16 אדירם חברה להנדסה בע"מ נ' סי. פי. אם. נהול בנייה בע"מ (מחוזי ת"א, הרשמת גרוסמן, החלטה מיום 14.2.17)).

לאור האמור, לא מצאתי להורות על מחיקת הכותרת.

יחד עם זאת, לא מן הנמנע כי נוכח נימוקי הבקשה יחליט בית המשפט על מתן רשות להתגונן, על מנת לברר את המחלוקת העובדתית בין הצדדים – ומבלי שיהיה באמור, כמובן, כדי להביע עמדה בשלב דיוני מוקדם זה באשר לסיכויי התביעה עצמה. מוצע, לפיכך, כי הצדדים ישקלו האם לא ניתן להגיע להסכמה דיונית בשאלת מתן הרשות להתגונן. ככל שכך ייעשה, יינתנו לצדדים הנחיות משלימות.