תא"ק 7081-07-14 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' מ. דיאם בע"מ ואח'

בהחלטה זו עליי להכריע בשלוש בקשות המונחות בפניי, בקשות אלו הוגשו במסגרת תובענה בסדר דין מקוצר בתא"ק 7081-07-14 אשר הוגשה ביום 3.7.2014 על ידי התובע כנגד שלושת הנתבעים. הבקשות הדורשות הכרעה הן בקשה למחיקת כותרת ולחלופין בקשת רשות להתגונן אשר הגישה הנתבעת 3 (בקשה 13); בקשות רשות להתגונן שהגישו הנתבעים 1-2 (בקשה מס' 12) ובקשה לסילוק על הסף של בקשות הרשות להתגונן אשר הוגשה על ידי התובע (בקשה מס' 16).

העובדות הנדרשות לבקשות

בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: התובע) הוא חברה רשומה המנהלת עסקי בנקאות בישראל. חברת מ. דיאם בע"מ (להלן: הנתבעת 1 או החברה) היא חברה אשר ניהלה חשבונות בנק אצל התובע החל מיום חתימת ההסכם הראשון לפתיחת חשבון מט"י בתאריך 29.5.2006. מר שימר (הנתבע 2) הוא יהלומן המנהל את עסקיו באמצעות הנתבעת 1 והיה מי שפעל כמורשה חתימה בפתיחת חשבונות הבנק אצל התובע. גב' שימר (להלן: הנתבעת 3) והנתבע 1 היו נשואים בעבר ובמהלך תקופה זו חתמה על "כתב ערבות" שמכוחו היא ערבה לכל החובות וההתחייבויות של הנתבעת 1.

ביום 29.5.2006 חתמה הנתבעת 1 כאמור על טופס פתיחת חשבון ותנאי ניהול חשבון (להלן: "חשבון מט"י") בסניף בורסת היהלומים, רמת גן של התובע. ביום 29.5.2006 חתמה הנתבעת 1 על טופס פתיחת חשבון מט"ח יהלומים (להלן: חשבון מט"ח) באותו סניף וביום 8.6.2006 חתמה על מסמך "תנאים כלליים לניהול חשבונות דביטוריים במטבע חוץ".

ביום 8.6.2006 חתם הנתבע 2 על "כתב ערבות מתמדת ל'כל חוב' שאינה מוגבלת בסכום – ערבות שאינה 'ערבות יחיד'" ומכוח ערבות זו הוא מתחייב לערוב לכל חובותיה והתחייבויותיה של החברה כלפי התובע. ביום 20.8.2006 חתמה הנתבעת 3 על "כתב ערבות מתמדת ל'כל חוב' שאינה מוגבלת בסכום – ערבות שאינה 'ערבות יחיד'" ומכוח ערבות זו היא מתחייבת לערוב לכל חובותיה והתחייבויותיה של החברה כלפי התובע.

ביום 20.7.2009 שלח התובע לשלושת המשיבים "דרישה לפרעון חוב" בגין חוב בחשבון מט"י על סך 8,051.76 ₪ וחוב בחשבון מט"ח על סך 8,358,257.30 דולר ארה"ב (להלן: דולר). לאחר שסכומי החוב לא סולקו, אך הופחתו מהם תקבולים ממכירת דירה אשר הייתה רשומה על שם הנתבע 2, תקבולים ממימוש משרדים של הנתבע 2 ומכירה ומימוש של יהלומים שהפקידה החברה אצל התובע (כפי שארחיב להלן), הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר בגין חוב של 14,368.31 ₪ בחשבון המט"י ו-3,944,561.82 דולר בחשבון המט"ח, היא התביעה שבפניי.

בטרם הוגשה תביעה זו, התנהלו בין הצדדים נוהלו הליכים נוספים בת.א. 2029/09 ובת.א 33817-03-12. ת.א 2029/09 הוגש על ידי הנתבעת 3 כנגד התובע, ובמסגרתה בקשה הנתבעת 3 לקבל סעד הצהרתי לפיו המשכנתא שנרשמה לטובת התובע על בית המגורים חלה רק על חלקו של הנתבע 2 בבית זה ולא על חלקה וכי היא אינה חייבת לתובע כספים כלשהם כערבה לחובות החברה. ת.א 33817-03-12 הוגש על ידי החברה והנתבע 2, וכלל הוא סעדים כספיים והצהרתיים. במסגרת תביעה זו התבקש בית המשפט להצהיר כי אין כל חוב של החברה והנתבע 2 כלפי התובע, ובנוסף התבקש בית המשפט להורות על פיצוי החברה והנתבע 2 בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתם, מחמת העמדה לפירעון מיידי של האשראי שניתן לחברה ובמימוש בחסר של הבטוחות שהועמדו לרשותו.