תא"ק 65505-06-16 בנק דיסקונט לישראל, יהודה הלוי 27 תל אביב 65136 נ' שוהי חברה לפתוח ולתשתית בע"מ ואח'

בקשה לביטול עיקול, מאת נתבעת 3.

בהמשך לדיון שהתקיים, לאחר שעיינתי בחומר הרלבנטי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי אין מקום להיעתר לבקשה.

אשר לקיומה של עילת תביעה לכאורה:

לחברה, הנתבעת 1, חוב, לכאורה, כלפי הבנק, בסך של כ-241,000 ₪, נכון למועד הגשת התביעה (על עובדה זו לא חלקה הנתבעת 3 בבקשתה לביטול העיקול).

אין מחלוקת של ממש, כי נתבעת 3 חתמה כלפי התובע, בעת פתיחת החשבון (בשנת 1996) על כתב ערבות מתמדת, שאינה מוגבלת בסכום, לכל חובות הנתבעת 1.

כך, כתב הערבות צורף לבקשת העיקול, והנתבעת 3 מצדה לא טענה אחרת בבקשתה לביטול העיקול, ורק בחקירתה הנגדית ציינה, כי היא אינה יודעת את תוכן המסמך שעליו חתמה.

מכאן שגם לנתבעת 3 חוב, לכאורה, כלפי התובע, בגובה הסכום האמור.

לטענת הנתבעת 3, היא בגדר "ערב יחיד", כהגדרתו בסעיף 19 לחוק הערבות, תשכ"ז-1967, ולכן, לפי סעיף 21 לחוק הערבות, לא ניתן לייחס לה ערבות בלתי מוגבלת בסכום, והיא פתורה מערבותה לחוב.

עוד טוענת הנתבעת 3, כי לאורך השנים נערכו שינויים שונים בחשבון הנתבעת 1, לרבות הגדלת מסגרת האשראי, דבר אשר שינה את תנאי הערבות לרעה, והפכם ל"בלתי אפשריים" עבורה, והכל מבלי שהודיעו לה (לנתבעת 3) על כך דבר.

ואולם, כפי שטען התובע, נתבעת 3, לכאורה, אינה בגדר ערב יחיד, שכן מדובר במי שהנה בעלת עניין בנתבעת 1.

הגדרת ערב יחיד בחוק הערבות היא כדלקמן:

"מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד; לענין זה, 'בעל ענין בתאגיד' – כהגדרת 'בעל ענין' בתאגיד, בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968"

במקרה הנוכחי החייב, נתבעת 1, הוא תאגיד, ויש לבחון, לפיכך, לצורך הקביעה האם נתבעת 3 היא בגדר ערב יחיד, האם היא בעלת עניין בנתבעת 1.

אין חולק, כי נתבעת 3 הייתה, בעת החתימה על כתב הערבות, בעלת מניה אחת מתוך 100 בנתבעת 1, וכי את יתר המניות החזיק בעלה, הנתבע 2 (על כך מעיד גם נסח רשם החברות משנת 2007, שצורף לבקשה להטלת העיקול).

במאמר מוסגר יצוין, כי לטענת התובע, על פי תדפיס רשם החברות עדכני יותר של החברה, נכון לשנת 2012, החזיקה הנתבעת 3 את מלוא מניות הנתבעת 1, ולא מניה אחת בלבד, דבר המחזק את טענתו שלפיה נתבעת 3 יכולה וצריכה הייתה להיות מודעת למצב חשבון החברה. ואולם, בשים לב לכך שאין חולק כי בעת החתימה על כתב הערבות היה המצב אחר, קרי, כי הנתבעת 3 החזיקה באחוז אחד מהמניות בלבד, ולכך שתדפיס רשם החברות האמור לא הומצא לבית המשפט ולצד השני לפני הדיון, לא ראיתי מקום להתייחס לכך במסגרת החלטה זו.

מכל מקום, הגדרת ערב יחיד האמורה מפנה, לצורך הקביעה האם מדובר בבעל עניין בתאגיד, לחוק ניירות ערך.