תא"ק 6451-12-14

לפניי בקשת רשות להתגונן בפני תביעת המשיב נגד המבקש בסך 1,117,037 ₪.

אין חולק כי ביום 29/4/14 המבקש פתח את החשבון בבנק, קיבל מסגרת אשראי של 30,000 ₪ והלוואה בסך 20,000 ₪. עוד קיבל המבקש פנקסי צ'קים וכרטיס אשראי. המבקש פתח את החשבון לאחר שבבנק מרכנתיל, בו היה לו חשבון, לא הסכימו לתת לו הלוואה על מנת להפקיד ערבות לפתיחת חתנת לוטו וטוטו.

המבקש טוען כי מסר צ'קים חתומים מחשבונו ושלושה פנקסי צ'קים בסך הכל ואת כרטיס האשראי והמס' הסודי לאחד, מר אברהם אלקשוילי (כונה בבקשת הרשות להתגונן ובדיון "אברהם"). המבקש טוען כי נתן אמונו באברהם, וכי הלה, בשיתוף עם פקיד הבנק "משה" קיבל הלוואות, הפקיד בחשבון צ'קים של שני מושכים בלבד, שחוללו, משך כספים בסכומי עתק, והביא את החשבון ליתרתחובה של מעל מיליון ₪.

המבקש טוען כי המשיב לא נתן לו מסגרת אשראי מעבר לסך 30,000 ₪ וכי כשביקש (לבקשת אותו אברהם) בחודש יולי 2014 הגדלת המסגרת בסך 15,000 ₪ נדחה ע"י הבנק ורק לאחר תחנונים קיבל הגדלה זמנית של המסגרת.

המבקש טוען כי עמדת בהתחייבויותיו, אך נסע לחו"ל לשבועיים בחודש אוגוסט 2014, וכאשר חזר התחוור לו כי חשבונו נמצא ביתרת חובה של מעל מיליון ₪.

כל טענות המבקש משתקפות בדפי החשבון, בהם מופיעה מסגרת האשראי בסך 30,000 ₪ בלבד, ופעילות במסגרת, עד לחודש אוגוסט 2014, בו החלו יתרות החובה לגדול, כאשר בחשבון מופקדים צ'קים במאות אלפי ₪ ומוחזרים צ'קים בסכומים כאלה. המבקש צירף צילומי חלק מהצ'קים שהופקדו בחשבון, ואכן מדובר בצ'קים משוכים רק על שני חשבונות, שנסגרו והוגבלו בשלב מוקדם, ונראה כי הצ'קים הופקדו כצ'קים מעותדים.

סיכום הדיון מלמד כי המבקש התרשל במתן אפשרות לאברהם לפעול בחשבון כבשלו, ויש לבחון האם התנהלותו הינה בתום לב או בשיתוף פעולה מכוון. בשלב זה אין להכריע בטענות על פי מידת המהימנות שבית המשפט רוחש להן, אך העובדה שהמבקש אישר כי הסכים כי אברהם ישתמש בחשבון ובצ'קים לצרכיו, מאחר ואין לו צ'קים (סעיפים 25-31 לתצהיר) וכי מר אברהם התחייב בפניו לסלק את החוב, אם יחוייב בו המבקש (פרוטוקול הדיון, סיכומי ב"כ המבקש, עמ' 6, שורה 32).

עם זאת, במאזן הכוחות והידע בין המבקש לבנק, על הבנק מוטלת חובת זהירות גבוהה יותר, המבוססת על יתרון הידע והנסיון. הוצגה תמונה של התנהלות לא סבירה, של קבלת צ'קים במאות אלפי ₪ וכיבוד צ'קים כנגדם ללא בדיקה מינימלית אודות הרקע להיקף פעילות כזה בחשבון חדש יחסית, שקיבל מסגרת אשראי של 30,000 ₪ בלבד. הבנק גם לא בדק את חתימות המבקש על הצ'קים הרבים.

"ברור, שככל שהחשד המתעורר גדול יותר וככל שהחקירה הנדרשת כדי לגלות אם בתרמית מדובר קלה ומהירה יותר, כך תגדל חובתו של הבנק במסגרת חובת הזהירות שהוא חב ללקוחו לברר ולחקור בדבר נסיבות המקרה האמיתיות" (דנ"א 1740/91 ברקליס נ' פרוסט, פ"ד מז(1) 31 (1993) וההפניות שם).