תא"ק 6336-01-14 אוחיון מנדלאווי נ' כלל פנסיה וגמל בע"מ

(בבקשת הנתבעת לסילוק על הסף בשל חוסר סמכות עניינית)

1. במסגרת עבודתה ב'שרותי בריאות כללית' בוטחה התובעת בקרן פנסיה המנוהלת על ידי הנתבעת. בחודש ינואר 2011 ארעה לתובעת תאונה ואין מחלוקת כי היא היתה בתקופת אובדן כושר עבודה (זמני) בין התאריכים 251.1.11-20.12.11, כ – 11 חודשים, בגינם היא זכאית ל'פנסיית נכות' (ראו מכתב הנתבעת מיום 25.1.12).

2. התביעה שלפני, בסדר דין מקוצר ובסכום של 51,017 ₪, הוגשה לאחר שלטענת התובעת הנתבעת התמהמהה בתשלום התגמולים. אך מאז, שולמו לתובעת 37,031 ₪, ונותר במחלוקת רק סכום של כ – 14,000 ₪, נוסף על שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

3. אלא, שבטרם תתברר התביעה, טוענת הנתבעת כי בית משפט זה אינו מוסמך עניינית לדון בה, אלא בית הדין לעבודה. על שום כך, הגישה בקשה זו שלפני לדחיית התביעה על הסף או להעברתה לבית הדין לעבודה. לטענת הנתבעת, התביעה הינה תביעה של עמית בקרן פנסיה כנגד קרן פנסיה לתשלום פנסיית נכות, כשמטרת המחוקק היא לרכז את התביעות שבין עמיתים לבין קופות גמל בבתי הדין לעבודה על מנת להגן על זכויותיהם של העמיתים שהם זכויות שבתחום משפט העבודה הסוציאלי. על כן, לפי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 (להלן: "החוק") תביעה מסוג זה נתונה לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.

4. התובעת חולקת על עמדתה זו של הנתבעת. לטענתה, מכוח יחסי העבודה שנקשרו בינה לבין מעבידה (שרותי בריאות כללית) היא צורפה למסגרת תוכנית פנסיונית בהתאם להוראות הדין. התובעת מבקשת לממש את זכויותיה כעמיתה בקרן פנסיה – זכות, שלמעט שמה, זהה לביטוח אובדן כושר עבודה. המחלוקת שנתגלעה איננה באשר לזכויות פנסיוניות או זכויות אחרות שלהן זיקה ליחסי עובד-מעביד, אלא התביעה היא כל כולה במישור הביטוחי. קרי, לפנינו עניין ביטוחי-מסחרי לחלוטין הנטול כל אפיון של זכויות פנסיוניות שלהן זיקה למשפט העבודה. לטענת התובעת, שלילת סמכותו של בית משפט זה תעשה רק על פי דברו המפורש של המחוקק, כאשר קו הפרשנות הננקט ביחס לסמכות בית הדין לעבודה הוא קו פרשני מצמצם ודווקני.

5. הדין עם התובעת.

סעיף 24(א)(3) לחוק קובע את סמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה לדון בעניין -

"תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה;"

הגדרת "קופת גמל" בחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 כולל גם קרן פנסיה, כבענייננו.

6. בע"ע (ארצי) 625/08 אשבל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (2009) פורטו שיקולים שונים – מנחים, בבוא בית המשפט לדון בסוגיית הסמכות העניינית. כך, "הקשר בין היותו של העובד עמית בקופת גמל לעילת תביעתו. מבחן ה"אלמלא". מבחן זה אמנם מתקיים בענייננו, שכן אלמלא היתה התובעת עמיתה בקרן הפנסיה, לא היתה צומחת לה עילת תביעה בעקבות הפגיעה בזכויותיה. אך בכך אין די, ואמת מידה נוספת שנקבעה היא "האם התביעה על פי מהותה נוגעת בטבורם של יחסי העבודה והבטחון הסוציאלי". יש להדגיש כי התביעה איננה נגד המעביד, היא איננה סבה על תנאי עבודתה של התובעת ואין לה כל זיקה ממשית לתנאי עבודתה. המחלוקת היא בין התובעת לבין הנתבעת, ורק ביחס למימוש זכאותה של התובעת (לאחר שעצם הזכאות כבר אושרה) לקבל את פנסיית הנכות בתוך פרק זמן סביר. ואחרון באמות המידה שפורטו בפסק הדין הוא "מהות ההסדר הביטוחי ומהות הזכות הנפגעת במסגרתו... האם מקור הפגיעה הנטען הוא בהיבט הביטוחי-סוציאלי, שאז יבוא בגדר הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה". בענייננו - מהות הביטוח עליו נסבה המחלוקת אינו בפן הפנסיוני – סוציאלי, כי אם בפן הביטוחי-מסחרי גרידא, במסגרת היחסים שבין התובעת לבין הנתבעת בבואה לממש זכויותיה (השוו: רע"א (ת"א) 49740-07-13 הפניקס פנסיה וגמל בע"מ נ' סלימי (28.1.14); רע"א (ת"א) 34014-12-11 כלל פנסיה וגמל בע"מ נ' שמואל (4.2.13); רע"א (חי') 30345-01-12 כלל פנסיה וגמל בע"מ נ' חיים (9.5.12)). על כן, בנסיבות המפורטות, אין לסווג את הזכות שנפגעה לכאורה ככזו שמקורה במשפט העבודה. עילת התביעה נובעת מהיחסים החוזיים-מסחריים שבין התובעת לבין הנתבעת, והיותה של התובעת עמיתה בקרן הפנסיה היא שולית להכרעה בסוגייה שלפני.