תא"ק 60155-01-16 מועצה מקומית בית אריה עופרים נ' איתן ואח'

בפני בקשת הנתבעים לביטול פסק הדין שניתן נגדם ביום 8.5.16 בהעדר הגנה ובקשה להארכת המועד להגשת הבקשה בטענה כי מתן פסק הדין הובא לידיעתם אך לאחרונה.

1. לטענת הנתבעים פסק הדין שניתן בהעדר הגנה התבקש תוך "מחטף" מצד התובעת בעת שהתנהל בין הצדדים משא ומתן לפשרה, ומבלי שהתובעת הפנתה תשומת לב הנתבעים – שלא היו מיוצגים אותה השעה, לכך שבמקביל לניסיונם להגיע להסדר עליהם לעמוד במניין הימים להגשת כתב ההגנה מטעמם.

   אשר לסיכויי ההגנה טוענים הנתבעים כי דין התביעה להידחות על הסף מאחר וחלק נכבד מהסכומים הנתבעים התיישנו במועד הגשת התביעה, ככל שנוגע לחובות שנצברו עד לשנת 2009. זאת ועוד לטענתם, התובעת לא נקטה בהליכים לגביית החוב עד למועד הגשת התביעה ובכך יש משום שיהוי קיצוני המצדיק את דחיית התביעה.

   הנתבעים מוסיפים וטוענים כי לנוכח מצבם הכלכלי ובשל היותם מוכרים על ידי מחלקת הרווחה של המועצה הינם זכאים לקבלת הנחה בתשלומי הארנונה והמים. חרף נסיבות אלה התובעת מסרבת להכיר בזכאותם להנחה וטיעוניהם בפני וועדת החריגים נדחו ללא סיבה מוצדקת.

2. התובעת, מנגד, מבקשת לדחות את בקשת הנתבעים על שני חלקיה. לפי עמדתה, מדובר בנתבעים המתחמקים מתשלום חובם מזה שנים רבות וגם כיום עושים הם דין לעצמם ואינם משלמים את תשלומי המיסים.

   התובעת מציינת בתגובתה כי כתב התביעה וההזמנה לדין הומצאו לידי הנתבע 1, במסירה אישית, ביום 16.3.16 והוא אישר את קבלת המסמכים בחתימתו. חרף קבלת כתב התביעה לא הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים.

   אשר לפסק הדין שניתן ביום 8.5.16 טוענת התובעת כי הנתבעים ידעו על דבר הינתנו, ואף בפגישה שהתקיימה במשרדי המועצה ביום 13.7.16 נמסר לאחיו של הנתבע, שייצג את הנתבעים במגעים להסדרת החוב, כי ניתן פסק דין כנגדם. זאת ועוד לפי גרסת התובעת, ממועד הגשת התביעה ועד למתן פסק הדין ביום 8.5.16 לא נעשה כל צעד אופרטיבי מצד הנתבעים לצורך הסדרת החוב, למעט שליחת מייל ביום 11.4.16 מאחיו של הנתבע בו התבקשה התובעת שלא להמשיך בהליכי הגבייה מאחר ובימים הקרובים יוצע הסדר חדש. אולם הצעה להסדר לא נמסרה.

   התובעת מוסיפה וטוענת כי הנתבעים אינם מכחישים את עצם קיומו של החוב וכל הגנתם מבוססת על הטענה בדבר זכאותם להנחה. התובעת סבורה כי הגנה זו אינה יכולה לעמוד לנתבעים שעה שבית משפט זה אינו הערכאה המוסמכת לדון בטענה וסמכות זו נתונה לוועדת ההנחות ולוועדת הערר. למעלה מן הצורך מבהירה התובעת כי הנתבעים אינם זכאים להנחה לאור סעיף 16 לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה בארנונה) תשנ"ג-1993, המתנה את תוקף ההנחה לבקשות שהוגשו עד ליום 21 בדצמבר של השנה בה לא שולם המס.