תא"ק 57147-12-16 בנק הפועלים בע"מ נ' חריקה ואח'

1.לפניי בקשת רשות להתגונן שהגישו המבקשים.

2.התביעה היא תביעה כספית שהגיש המשיב על סך  146,649.50 ₪ בגין יתרת חוב בחשבון המבקש 1 – הן בשל הלוואות שלקח, והן בחשבון העו"ש.

המבקש 2 הוא הערב כלפי הבנק לפירעון ההלוואה הראשונה שנתן הבנק למבקש 1.

3.לכתב התביעה צורפו ההסכמים הרלוונטיים לרבות כתבי התחייבויות וערבויות להחזרת ההלוואות; עותק מדפי חשבון הבנק; דוח יתרת ההלוואות ומכתבי התראה שנשלחו בצירוף אישורי משלוח.

4.         במסגרת בקשת הרשות להתגונן העלו המבקשים טענה לפיה, התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר וזאת, כנטען, מאחר שלא צורפו לתביעה אסמכתאות מספיקות בגין החובות הנטענים.

5.         תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעת, בין היתר, כי ניתן להגיש, בסדר דין מקוצר, תביעות על סכום קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב.

הלכה היא, כי הראיה שבכתב, הנדרשת על פי תקנה 202(1)(א) לתקנות איננה חייבת להוות ראיה למלוא עילת התביעה, אלא די בראשית ראיה בלבד. 

6.         דרישת התקנות להגשת ראיות בכתב, אין פירושה שיש צורך שראיות אלה יתמכו בכל רכיבי התביעה ובפסיקה נרחבת נקבע כי מדובר בדרישה מינימאלית.

7.על מנת לעמוד בדרישת התקנה הנ"ל, די לו למשיב - תאגיד בנקאי, שיצרף את ההסכמים ופירוט היתרה, ואין חובה עליו לצרף את כל ספריו שיפרטו כיצד הוא חישב את סכום התביעה [ ראו: ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ ואח' נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 188; ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נגד בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5)133, 137).]