תא"ק 53647-11-15 ויולינו בע''מ 1310369500007158 נ' ד.ת.מ. יזמות בע"מ

בעניין: בקשת למחיקת התביעה על הסף  

1.ביום 24.11.15 הגישה חברת ויולינו בע"מ (להלן: "התובעת") שהינה חברה זרה המאוגדת בהונג קונג, באמצעות נציגה בישראל מר פטריק הכט (להלן: "פטריק") תביעה בסדר דין מקוצר כנגד חברת ד.ת.מ יזמות בע"מ (להלן: "הנתבעת") בסך 161,329 ₪ (עפ"י השער היציג מיום 22.11.15). בין התובעת לנתבעת התקיימו יחסי מסחר תקינים במשך כשמונה שנים, בהן נהגה הנתבעת לרכוש מהתובעת ולייבא לישראל מערכות ישיבה (להלן: "הסחורה").

התובעת מציינת כי ככלל היא נוהגת לגבות את התמורה עבור הסחורה לאחר שחרורה מהנמל בישראל וכך אכן נהגו הצדדים בשנים הראשונות להתקשרותם העסקית. עם זאת, במרוצת השנים, בשל קשיים כלכליים בהם נתקלה הנתבעת מעת לעת ובשל הקשר העסקי הארוך בין הצדדים, נעתרה התובעת לבקשת הנתבעת ואיפשרה לה לשחרר את הסחורה טרם תשלום התמורה, זאת בכפוף להתחייבות הנתבעת להסדיר את התשלום תוך פרק זמן קצר של מספר שבועות. הנתבעת התחייבה להעביר מידי שבוע את התמורה במספר תשלומים ובכפוף לתשלום ריבית בסך 1% לכל חודש איחור בתשלום, החל ממועד שחרור הסחורה בנמל בישראל.

2.תביעת התובעת מורכבת משלוש חשבוניות. החשבונית הראשונית ,שמספרה 439746 הופקה בתאריך 16.6.15 בסך 26,370 $ (102,051 ₪) בגין מכולה ובה סחורה ששוחררה ע"י הנתבעת בנמל בישראל בחודש יולי 2015. עקב קשיי נזילות כספית אצל הנתבעת, ביקשה הנתבעת מפטריק שיאפשר לה לשחרר את מכולת יולי והתחייבה לשלם לאחר קבלתה, מדי שבוע סך של 5,000 $ עד לתשלום מלוא התמורה, זאת למרות שהנתבעת טרם השלימה את מלוא תשלום התמורה בגין מכולה קודמת שקיבלה. התובעת צירפה לתביעה הודעות טקסט המתארות את בקשות הנתבעת מפטריק ואת הסכמתו לשחרור מכולת יולי.

לטענת התובעת, ביום 27.7.15 פנה פטריק בהודעת טקסט לנתבעת בבקשה כי תחל הנתבעת בתשלום חובה עבור מכולת יולי. בתגובה אישרה הנתבעת את החוב והתחייבה להתחיל בתשלומו. למרות זאת, הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה להעברת תשלומים שבועיים, אלא ביצעה שתי העברות כספים בלבד בסך 5,000 $ כל אחת. סה"כ שילמה הנתבעת 10,000 $ (38,700 ₪) ונותרה חייבת בגין מכולת יולי 16,370 $ ובתוספת 1% ריבית לכל חודש איחור בתשלום החל מיום 14.7.15.

3.החשבונית השנייה, שמספרה 43941 הופקה בתאריך 2.7.15 בסך 26,796 $ (103,700 ₪) בגין מכולה ובה סחורה ששוחררה ע"י הנתבעת מהנמל בחודש אוגוסט 2015. התובעת מבהירה כי למרות שהנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה בקשר למכולת יולי, נאלצה התובעת להתיר גם את שחרור מכולת אוגוסט, כיוון שבמכולה זו נמצאו גם סחורות שהוזמנו ע"י שני יבואנים נוספים ולא היה ניתן לעכב את אספקת הסחורה ליבואנים אלה. גם ביחס למכולת אוגוסט, לא עמדה הנתבעת בהתחייבויותיה ולא שילמה את חובה בסך 13,109$ (50,731) ₪ בתוספת 1% ריבית בגין כל חודש איחור בתשלום. נטען כי בין החודשים יולי- ספטמבר 2015 פנה פטריק בפניות רבות לנתבעת וביקש שתעביר את הכספים אותם התחייבה הנתבעת לשלם מדי שבוע. נטען כי פעם אחר פעם הבטיחה הנתבעת כי תבצע העברות כספים בסך 5,000 $ מדי שבוע, אך לא עשתה כן.

4.החשבונית השלישית, שמספרה 436151 הופקה ביום 22.8.14 לחברת אל.גיי דיבלופמנט, בגין מכולה ובה סחורה שהזמינה והגיעה לישראל בחודש ספטמבר 2015. אולם, לאחר הגעת המכולה, נקלעה חברת אל. גיי דיבלומפנט לקשיים כלכליים ולכן התובעת שחררה מכולה זו ואף שילמה את הוצאות עמילות המכס בגינה. לטענת התובעת, סיכמו התובעת והנתבעת כי חלק מהסחורה במכולת ספטמבר תירכש ע"י הנתבעת בשיטת "קונסיגנציה" ,כלומר רק במידה והסחורה תימכר ולאחר מכירתה, תשולם התמורה עבורה וכן הוצאות עמילות המכס. נטען כי על אף שהנתבעת קיבלה את הסחורה והסחורה נמכרה, לא שילמה הנתבעת את תמורתה שהיא 7,599 $ (29,408 ש"ח) ובתוספת חלקה היחסי בהוצאות עמילות המכס שעומדות על 17,839 ₪. סה"כ חייבת הנתבעת עבור מכולת ספטמבר 47,247 ₪, בתוספת 1% לכל חודש איחור בתשלום.

5.התובעת טוענת כי לאחר שנואשה מהבטחות השווא של הנתבעת, פנתה לנתבעת במכתב התראה מיום 11.10.15. הנתבעת השיבה למכתב התובעת, במכתב מיום 12.10.15 במסגרתו לא חלקה הנתבעת על חובה אלא לראשונה טענה טענות אחרות בניסיון להתחמק מתשלום מלוא החוב. עם זאת, הנתבעת הודיעה במכתבה כי תהא נכונה לקיים פגישה להסדרת העניין. לפיכך, ביום 20.10.15 התקיימה פגישה בין הצדדים אך גם בפגישה זו חזרה הנתבעת על הטענות שהועלו במכתבה. כמו כן, לא הוצגו בפגישה מסמכים התומכים בטענות הנתבעת. במסגרת הפגישה הסכימה הנתבעת לשלם 50,000 ₪ בלבד, אולם גם סכום זה לא שולם. בעקבות כך, שלחה התובעת מכתב נוסף לנתבעת ביום 26.10.15 ובו הודעה כי התובעת עומדת על תשלום מלוא החוב. ביום 28.10.15 השיבה הנתבעת למכתב הנ"ל ובו העלתה גרסה שלישית וחדשה הסותרת את גרסאותיה הקודמות וטענה כי היא לא חייבת לתובעת דבר, כיוון ששילמה את מלוא התמורה ואף ביתר ולכן היא זכאית להחזר כספי מאת התובעת, אך עליה לבצע חישוב בדבר גובה ההחזר המגיע לה.

6. ביום 22.12.15 הגישה הנתבעת בקשה למחיקת התביעה על הסף, במסגרתה נטען כי בתביעה צוין מקום התאגדותה של התובעת בהונג קונג ומקום מושבה בסין ואין פרטים נוספים על התובעת. כמו כן, נטען כי המספר שצוין ליד שם התובעת הינו חסר כל משמעות ולכן מכתב התביעה לא ברור האם זו חברה ישראלית שהתאגדה בהונג קונג או חברה זרה שנרשמה כדין אצל רשם החברות הישראלי. עוד נטען כי עם הגשת התביעה לא צורפה החלטה של החברה התובעת להגשת תביעה בישראל כנגד הנתבעת וכן, לא צויין מי מנציגי החברה מוסמכים לחייבה. יתרה מזאת, גם לא צורפה כל אסמכתא או פרט רלוונטי לדרישה להגשת תביעה משפטית בשם תאגיד. בהקשר זה מפנה הנתבעת לה"פ 12312-03-11 Musamarini נ' עופרי ואח' ולתקנה 30 לתקסד"א. נטען כי על אף הוראת תקנה 9 (4) לתקסד"א לא צוינה בכתב התביעה צורת התאגדות התאגיד התובע.