תא"ק 52424-11-16 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' אזולאי ואח'

מונחת בפני בקשה הנתבע 1 (להלן:"המבקש") לביטול פס"ד שניתן בהיעדר הגנה ולהארכת מועד להגשת בקשת רשות להגן.

ביום 10.1.17 ניתן פס"ד בהעדר הגנה כנגד המבקש על בסיס אישור מסירה ותצהיר שליח.

כתב התביעה נמסר לידי המבקש שחתם על אישור המסירה ביום 4.12.16 .

אין מחלוקת כי המסירה בוצעה כדין, ועל כן משלא הוגשה בקשת רשות להגן עד ליום 4.1.17, ניתן פס"ד בחלוף המועד על פי דין לבקשת התובעת (להלן:"המשיבה").

פס"ד אינו פגום ואין לבטלו "מחובת הצדק".

ביום 11.1.17, יום לאחר מתן פס"ד הגיש המבקש בקשה לביטול פס"ד והארכת מועד להגשת בר"ל.

המבקש לא תמך הבקשה בתצהיר ערוך כדין למרות טענות עובדתיות שנטענו בבקשה.

בבקשה נטען כי המבקש סבר בשגגה שכתב התביעה נמסר לו ביום 14.12.16 כך שאמור היה להגיש בר"ל עד ליום 14.1.17. בנוסף, טוען המבקש כי ביום 18.12.16 נסע לחו"ל עקב עבודה ולכן ביקש מב"כ לייצגו בתיק. המבקש טוען עוד כי לא פעל בזדון אלא טעה בתום לב.

טענות אלו כאמור לא נתמכו בתצהיר ערוך כדין או באסמכתאות נדרשות.

מעיון בטענות הצדדים אני סבור כי אין מדובר בזלזול בוטה בהליכי בית המשפט אלא בצירוף נסיבות אומלל או רשלנות. המדובר במחדל של המבקש שניתן לרפאו באמצעות תשלום הוצאות המשיבה, הן מפאת טעמיו ומחדלו באי הגשת הבר"ל במועד והן נוכח הגשת בקשתו יממה לאחר מתן פס"ד שניתן מס' ימים לאחר חלוף המועד להגשת בר"ל על פי דין.

המבקש אינו מכחיש קבלת כתב התביעה ביום 4.12.16, לא פנה לתיק בית המשפט בבקשה להארכת מועד להגשת בר"ל ו אף לא נוכחתי כי פנה לב"כ המשיבה ע"מ לקבל אורכה (ככל הנראה בשל סברתו בשגגה אודות המועד שהיה עליו להגיש הבר"ל).

לאור האמור לעיל אני מורה כי תנאי לביטול פס"ד הינו תשלום הוצאות המשיבה בסך כולל של 2,500 ₪ לידי ב"כ המשיבה במשרדו בתוך 7 ימים,שאם לא כן, תידחה הבקשה.

בכפוף לתשלום ההוצאות, תימסר הודעה מתאימה לתיק לצורך ביטול פס"ד והמבקש יגיש בר"ל בתוך 7 ימים נוספים ממועד התשלום.

המזכירות תשלח החלטתי לב"כ הצדדים באמצעות הפקס.