בנק מזרחי טפחות בעמ נ' אנטר-דיו ישראל בע"מ ואח'

1. לפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כנגד המבקשת ביום 9.11.11.

יוער כי בתחילת הדרך הוגשה הבקשה הן על ידי המבקשת והן על ידי בעלה, הנתבע מס' 3 בכתב התביעה, אך בינתיים ניתן כנגד נתבע זה צו כינוס נכסים בפשיטת רגל וההליכים כנגדו עוכבו, על כן ניתנת החלטה זו ביחס למבקשת בלבד.

אין מחלוקת כי המבקשת קיבלה את הזימון לדין וכי פסק הדין ניתן כנגדה – כדין.

אין מחלוקת כי המועד להגשת הבקשה לבטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה מטעמה, חלף לו זה מכבר ועל כן הוגשה בקשה לבטול פסק הדין כשהיא מתלווה לבקשה להארכת מועד להגשתה.

המבקשת נסמכת בבקשתה על תצהירו של בעלה, הנתבע מס' 3, אשר לטענתה מעורה בפרטי התיק והוא זה שהתנהל מול המשיבה.

על פי האמור בתצהיר הנתבע 3, אשר צורף לבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לבטול פסק דין ולביטולו, לא הוגשה בקשה לרשות להתגונן כנגד התביעה מטעמו ומטעם המבקשת, משום הבטחתו של ב"כ המשיבה שלא יפעל כנגדם.

הנתבע 3 מפרט וטוען כי ב"כ המשיבה נזקק לעזרתו בניהול התביעה כנגד נתבעים 5 ו 6 אשר הגישו בקשות רשות להתגונן ותביעה שכנגד, וביקש ממנו כי יתן תצהיר עדות התומך בגרסת המשיבה.

תצהיר זה ניתן לבקשת המשיבה אך בדיעבד הסתבר כי המשיבה ניהלה את חשבון הבנק של הנתבעת העיקרית (להלן: "החברה"), נשוא התביעה, ברשלנות חמורה אשר חייבה אותה להגיע להסדרים מול יתר הנתבעים באופן שהותיר חוב של החברה כלפי המשיבה, חוב אשר המשיבה החלה לפעול לגבייתו מאת המבקשת ונתבע 3 באמצעות מימוש המשכנתא הרובצת על דירת מגוריהם ואשר נרשמה להבטחת תשלום החוב של החברה.

עוד טוען הנתבע 3 כי האיחור בהגשת הבקשה לבטול פסק הדין נובעת מחוסר תום לב של המשיבה אשר הפרה את הסיכום עמו ועם המבקשת ולכן יש להאריך את המועד להגשת הבקשה לבטול פסק הדין.

הנתבע 3 טען בתצהירו כי המשיבה התרשלה רשלנות חמורה בניהול חשבון הבנק של החברה כאשר כיבדה שקים של הנתבעת העיקרית שלא בהתאם לפרוטוקול מורשי החתימה בחברה ובכך גרמה לקריסתה הכלכלית של החברה.

עוד טוען הנתבע 3 כי במהלך ניהול התביעה כנגד הנתבעים האחרים, הובאו ראיות על ניהול רשלני של החשבון על ידי פקידי המשיבה, דבר אשר הביא את המשיבה להגיע להסדרי פשרה נוחים מאד לנתבעים האחרים בעוד שהמבקשת והנתבע 3 נותרו לבדם חשופים בצריח.

2. מנגד טענה המשיבה כי פסקי הדין ניתנו כדין ופסק הדין כנגד המבקשת הוגש לביצוע כבר ביום 25.12.11.

לטענת המשיבה, אשר לא נסתרה, פעלה המבקשת בתיק ההוצאה לפועל לשם מתן צו תשלומים ואף נערכה לה חקירת יכולת בהוצאה לפועל ביום 6.2.12.

המשיבה טענה כי המבקשת היתה מיוצגת בהליך זה באמצעות עו"ד אסידון כפי שייצג גם את הנתבע 3 כמו גם את הנתבע 2, אביו של הנתבע 3.

המשיבה, מפי בא כוחה, עו"ד סלפוי אשר תמך התגובה בתצהירו, הכחיש כי הסכים שלא לפעול כנגד המבקשת ובעלה, הנתבע 3. עוד טוענת המשיבה, כי הנתבע 3 אף חתם על הסדר עם המשיבה ביום 15.7.12 בו הודה ואישר את פסקי הדין שניתנו כנגדו וכנגד המבקשת.

על פי ההסדר, נקבעו דרכי גביית פסק הדין – הסדר שלא בוטל מעולם.

לפיכך, טענה המשיבה כי המבקשת והנתבע 3 איחרו ב 4 שנים בהגשת הבקשה לבטול פסק הדין ולא הראו כל טעם מיוחד להארכת המועד.